כותרות TheMarker >
    ';

    טקסטים מהקצה

    פרופיל

    מרצ'לו קוף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    סיוט של טוקבקיסט שוביניסט

    0 תגובות   יום רביעי, 25/10/17, 12:41

    דוגמנית העל לשעבר ומומחית לדימוי גוף בהווה, מעין קרת, נחשפה השבוע באומץ ובאצילות בטלוויזיה ( דנה וויס, חדשות השבת) כמי שעברה מקרי אונס והטרדות, וזאת כדי לקדם את המאבק ההכרחי באלימות המינית נגד נשים. מעבר לתכניה של הכתבה ( רותי שילוני) שאי אפשר להמעיט בחשיבותם, היא חושפת את קרת כמנהיגה נשית מטיפוס חדש, כנושאת הנס של מודל חדש של מאבק, ללא תוקפנות מצד אחד, אבל גם ללא התבטלות מצד שני, נקרא לו :מאבק חרישי-עמידה גאה בלתי מתפשרת ולא מתכופפת מול פרדיגמות חברתיות ישנות ונוקשות. אלא שלצד התשואות, מעין  מתמודדת עכשיו עם טוקבקים שוביניסטיים מרושעים. על מה טוקבקיסט שוביניסט מרושע חולם בלילה?

     

    סיוט של טוקבקיסט שוביניסט.

     

    עוד בבטן אבי, שמעתי את סבתא שלי אומרת "לא חשוב מה יצא, העיקר שלא תהייה ברית". לא הבנתי כלום, אבל ידעתי שזה נגדי. כשנולדתי,הכריז  האח המיילד בפנים חמוצות "הוא נולד עם זנב", ואימא עזבה את המקום בטריקת דלת. אבל אבי אימץ אותי אל חיקו ולחש "ילד מתוק שלי, ברוך הבא לעולם, אני אוהב אותך".

    כשקצת גדלתי ,הייתי אולי בן 3 , האחיות הגדולות שלי אהבו להרים לי את השמלה :"מה זה הזנב הזה שיש לך בין הרגלים. מה אתה קוף? " "תראה את שלנו", אחותי הורידה את מכנסיה, "ככה זה יפה, נקי,בלי שום תוספת כזאת מגעילה" . פעם הן תפסו אותי ורצו להוריד לי את התוספת של הזנב כדי לעשות אותי נורמלי, אבל אבא שלי הציל אותי, ואימא שלי נתנה להן מכות עם החגורה של המכנסים שלה, כשחזרה מהעבודה בלילה.

    אבל בדרך כלל נתנו לי לשחק בשקט עם הבובים שלי. היה לי בוב מזכיר, היה לי בוב דייל של מטוסים, אבל הכי אהבתי את הבוב החתן. סבא היה אומר שכשאני אהיה גדול, אני אהיה יפה כמוהו. אבל רק אני צריך להיזהר שאני לא יהיה יותר מדיי חכם, כי אז לא אצליח למצוא כלה.  

    כל הזמן הסתכלו עליי . גם האחיות שלי וגם אבא, אבל בעיקר אהבתי כשאימא מסתכלת עליי. הכי כיף היה לי כשהיא הייתה אומרת "ילד יפה שלי " ,אז הרגשתי שהיא אוהבת אותי. לפעמים כשהייתה חוזרת בלילה הרוסה מהעבודה בתעשיה האווירית, קצת לפני שהייתה נרדמת מול הטלוויזיה ונוחרת ,הייתה מלטפת אותי. אבל כשהייתי בן שבע חטפתי ממנה סטירה. זה היה ביום שבת. רציתי להתלבש חתיכי, כמו שראיתי בז'ורנל, כדי לשמח את אימא . לבשתי חצאית קצרה ,נעלתי את נעלי העקב של אבא, ומרחתי את הליפסטיק של אבא על השפתיים. נכנסתי לסלון, שם אימא קראה עיתון, והתיישבתי מולה. אימא הורידה את העיניים מהעיתון והסתכלה עליי. פתאום האדימה: "מה אתה לבוש לי כמו זנזון", היא זינקה מהכורסא וסטרה לי. "אתה זנזון, הא ? כמו כולכם. כמו אבא שלך.... . אבל לא אצלי בבית. ....לך מיד להתלבש ...ושלא אראה אותך עוד פעם חושף את הזנב שלך..." מאז אימא התרחקה ממני. היה לי עצוב. אבל ידעתי שאני אשם.  

    בבית הספר המורים מאוד אהבו אותי, כי הייתי יפה והצלחתי להסתיר מאוד טוב את זה שאני זנזון. תמיד ידעתי את התשובות הנכונות, אבל אף פעם לא אמרתי אותן. את זה השארתי לנדב הגמד ולרועי המכוער. אסור להיות חכם. לא אצליח למצוא כלה, וגם זה לא "סקסי ". את המילה הזאת קלטתי מהטלוויזיה. הייתי מלך הכיתה בקלות. את כולם הייתי מנצח בקלאס וכולם רצו ללמוד ממני איך להתלבש יפה בלי להיראות זנזון.

    הייתה לנו שרתית בבית הספר. היא הייתה אישה קטנה ועגולה. תמיד בחלוק תכלת דהוי ומלוכלך . פעם כשנכנסתי לשירותים, נכנסה אחריי. היא דחפה אותי בכוח לתא ונצמדה אליי מאחור. "אתה זנזון, רואים שאתה זנזון" ,לחשה לי . הייתי משותק מפחד ומאשמה. ואז היא טחבה לי את היד בתוך החצאית. "איפה הזנב היפה שלך" ? היה לה ריח של זיעה והיא הייתה מגעילה, אבל הזנב שלי הזדקף כשהיא נגעה בו. התביישתי נורא.  פתאום נכנסו שני בנים והיא עזבה אותי. "לא כדאי לך לספר כלום", היא לחשה לי באוזן," כי יגידו שאתה זנזון". ידעתי שהיא צודקת ולא סיפרתי. אבל יותר לא נכנסתי לשירותים לבד.

    בכיתה ד' אבא סקר את הגוף שלי בסיפוק : "בחיי, יש לך פיגורה " אבל , אתה צריך להיזהר פה" ,הוא טפח לי על הטוסיק, "יש לך אגן רחב, אסור לך להשמין אפילו טיפה ". אחותי הגדולה הייתה שמנה. "אז למה טל שמנה ", התמרמרתי . אבא הביט בי במבט העצוב שלו: "היא בת, לה מותר, אתה מבין ?  " לא הבנתי כלום. אבל מאז הפסקתי לאכול. כלומר אכלתי, כי אבא היה נעלב אם לא היו אוכלים את האוכל השמנוני שלו, אבל בלילה הייתי מקיא את הכל בשירותים.

    זה הצליח מאוד, כי בגיל ההתבגרות כל הבנות רצו לצאת אתי. בחרתי אחת שנראתה יותר כמו כלה מאחרות ויצאתי אתה . היא לא קלטה שאני זנזון וכל הזמן החמיאה לי. היה כיף ,אבל גם מאוד מעייף ,כי היא רצתה למשמש אותי כל הזמן, ואני לא יכולתי לסבול את זה, כי זה הזכיר לי את השרתית. עשיתי לה כאבי שחלות.

     מי שכן קלטה את הזנזוניות שלי הייתה המורה להתעמלות. הצטיינתי בהתעמלות אמנותית ונבחרתי לייצג את בית הספר. פעם שנשארנו לבד אחרי החזרה, היא אמרה לי" " אתה יודע שאתה יפה ?"  ולטפה לי את השיער.  זה היה נעים, כי היא נראתה כמו אימא שלי ,כשהייתה אומרת לי את זה, בימים הטובים, עוד לפני שהיא גילתה שאני זנזון. אבל פתאום היא הורידה את המכנסים שלה והצמידה את המפשעה השעירה שלה לפה שלי: "קדימה זנזון, תלקק ". ליקקתי. זה היה מסריח ובטעם של דגים מלוחים . אבל הזנב שלי שוב הזדקף. נגעלתי מעצמי . אחרי שהיא גמרה. היא אמרה שעכשיו זה הסוד שלנו. שגם היא לא תספר וגם אני לא אספר. לא סיפרתי.

    אחר כך היו עוד הרבה נשים שגילו שאני זנזון. המפקדת בצבא, הכוריאוגרפית בלהקת המחול, וגם האישה הזאת שעומדת לידי עכשיו באוטובוס ומצמידה לטוסיק שלי את ה....מה זה ? ...מה זה יש לה שם ? זנב ? ....אוי זה דוחה ... אבא'לה  ...

    ....התעוררתי על ספה בסלון .... .....בטלוויזיה, שנשארה פתוחה, שוב ריאיינו את ביבי ראש הממשלה ...על הקיר ראיתי את התמונה המוכרת של אבא שלי במדי תת אלוף, נרגעתי ...בירכתי ברוך שיצר ת'עולם עבורנו הגברים, ומסר בידנו את הנשים ....קמתי והלכתי למחשב לכתוב טוקבאק חריף נגד מעיין קרת , הזנזונת הזאת...

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון