כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    יהודה כהן

    12 תגובות   יום שישי , 27/10/17, 14:20

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

     

     

    ועכשיו לעוד זיכרונות משעשעים אבל גם חשובים מ-1962.  

    קודם כתבת על ה"ארקיבוזה", שזה מן תותח קטן. התותח הקטן הזה מזכיר לך את התותח היותר גדול, זה שמשמיד טנקים שלהשתמש בו למדת תיכף לאחר שחזרת מהשליחות בדרום אפריקה.

     

    מי יודע מי זה יהודה כהן?

    כיום אפשר לברר את זה במהירות האור. לוחצים ב"גוגל" וזה קופץ. יהודה כהן ז"ל היה אחד מהבנים הראשונים בכפר תבור. במשך חייו הייתה לו קריירה עמוסה, גם בתור ראש אגודת המים  גם כראש המועצה המקומית ועוד כל מיני.  למשל, היה נוטר, עבר קורס מפקדים "בהגנה" ובמלחמת העצמאות היה מפקד היחידה שכבשה את צמח. 

    ב-1962 היה מפקד פלוגה של תותחי נ.ט. בהגנה המרחבית. מתישהו זומנת להשתלמות של שבוע במקצוע הזה.

    זה היה באיזשהו מקום על-יד בוסתן הגליל (נדמה לך ששם, אחרי הרבה שנים הקימו עיר קרוונים לאתיופים). כשהגעת לאתר היו שם אוהלי חדר-אוכל וסתם אוהלים של המפקדה. החיילים ישנו באוהלי סיירים. אתה זוכר שישנת באוהל עם בן קיבוץ שער-הגולן, אחד ששר בחגיגת הקיבוץ את "איני יודע איך נראים היערות". 

    ''

    ביום הראשון למילואים חילקו אתכם לכיתות והושיבו בשדה כל אחת לחוד.

    אחר-כך הופיע המ"פ, הציץ בפרצופים של החיילים, הציץ גם בך ואמר:

    "אתם בהשתלמות התותח. כל אחד יעביר לאחרים פרק של השימוש בו."

    עליך פקד להיות ראשון המסבירים וגם הוסיף:

    "אני אשב בצד ואעקוב." בדחילו ורחימו, בלי שהכרת איש מהנוכחים, התחלת את ההרצאה על התותח. זה היה תכף לאחר קורס מפקדי תותח ה-נ"ט בדורה והחומר עוד היה טרי במוחך.

    באמצע השיעור הכריז המ"פ על הפסקה ואמר לך: תשמע, אתה יודע לדבר יפה אז אתה תמשיך  להרצות את החומר כל היום.

    זה היה יהודה כהן מכפר-תבור. בתום השעורים הלכו כולם לאכול. יהודה כהן הלך לידך. כשהגעתם אל חדרי האוכל פנה יהודה אל האוהל של המפקדים ואתה שהיית בסה"כ טוראי פנית אל חדר האוכל של החפ"שים. 

    אחרי שני צעדים צעק עליך יהודה: לאן אתה הולך טמבל? ואתה אמרת לאכול עם כל החיילים, כי אתה סתם טוראי. יהודה תפס אותך בחולצה ואמר:"מה אתה סתם טוראי? הלו אתה מדבר כמו מג"ד! בוא איתי רגע לאפסנאות. הוא משך אותך לשם, ביקש וקיבל מהאפסנאי דרגות של סמל והדביק אותם על שרוולך והודיע: "מעכשיו אתה סמל בפלוגה שלי ושלא יבלבלו לך את המוח" ובוא אתי לאכול.

     יהודה כהן הזה היה טיפוס כמו אחד מאלה שבשיר "התרנגולים" של חיים חפר, אלה ששרו ש"כך נראה הרחוב בְּמֶסְחָה יָא-חַבִּיבִּיבִּיבִּי" .

    ככה הוא נראה וככה הוא דיבר והקפיד על בּ דגושה במקום ב, כנהוג בכפר תבור.

    ''

    אגב, אתה זוכר עוד משהו מהרגע ההוא.

    פתאום שמת לב שכל המתקהלים לאכול, כולם, תוקעים מבט בחייל אחד, יפה תואר עם תספורת שעליה שמים ברילנטין כשהוא עובר לפני הקהל ומחייך.

    ב-1962 כל המרוקאים במדינה הכירו את כל המרוקאים. אתה שאלת בשקט מי זה הבחור? והשיבו לך: אתה לא מזהה?

    זה גבריאל דהאן, זה שהרג 50 ערבים בכָּפְר קָאסֶם.

    טוב, חזרה ליהודה כהן. את זה שמעת מדניאל הרפז (הפלמ"חניק האחרון בקיבוץ יזרעאל). 

    פעם הוא שמע את יהודה כהן אומר "וואלה הסקייהוק הזה אווירון חזק מאוד, עשוי מפח של  קאטרפילר (טרקטור על שרשרת, צהוב, שנחשב להכי טוב והכי חזק בהתיישבות העובדת.).

    כנהוג בעולם הרשת החברתית, אתה מנסה לשלב הקלטה של היהודה כהן הזה זמן קצר לפני פטירתו.

    אם זה יצליח יתברר גם לך וגם לקוראים שיהודה כהן מכפר תבור היה מלח הארץ בריבוע ומפליא ומשמח לשמוע שהוא אומר על המדינה בדיוק מה שאתה חושב.  לצפייה לחץ על הקישור הרצ"ב.

    https://youtu.be/RL1TFbZiMPM

     

    טוב. אתה רוצה להצהיר משהו לעצמך. בהחלט יתכן שהקמצוץ שאתה העלית על יהודה כהן זה כלום ממה שיש לספר עליו. מה שכתבת הוא גם לא אוצר ביוגרפי או היסטורי. אבל אתה מתעקש להשאיר את זה מפני שאת היהודים כמו יהודה כהן צריך לתקוע באינטרנט 10,000 פעם. אז הנה אתה תרמת את חלקך הצנוע.

     

    ''

    ולכבוד יהודה כהן מכפר תבור אתה מעז להביא פה שיר ידוע מתרפ"פו (1939), שיר שחיבר יעקב ליכטמן והלחין דניאל סמבורסקי. וכמובן שזה שיר שלמדת בבית החינוך בצפון, תל אביב, שיר שבעזרתו הרעילו אותך להתישבות העובדת כמו כמה שירים אחרים  ואם יהודה כהן היה מכפר תבור אז את השיר הזה שרים ממרומי הר תבור.

     

    שאי לך מולדת

     

    מִמְּרוֹמֵי הַר תָּבוֹר וְגִלְבּוֹעַ
    שְׂאִי לָךְ מוֹלֶדֶת, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים
    עַד עוֹלָם פֹּה לִחְיוֹת וְלִגְוֹעַ;
    בְּרִיתֵנוּ עָמָל וְדָמִים.

    בַּשְּׂרִי הָרוּחַ, רוּחַ הַפֶּרֶא
    מִגַּיְא מֵהַר וְשִׁמְמוֹת מִדְבָּר:
    רַק אַתְּ, מוֹלֶדֶת, אַתְּ לִי הַדֶּרֶךְ,
    אַתְּ הַמָּחָר וּתְמוֹל וְגַם עָבָר.

    זֵר חַיִּים לְעֵדוּת לָךְ נִתֵּנָה
    חוֹמַת יְשׁוּבִים שֶׁל עָמָל וּמָגֵן.
    עַל שְׂדוֹתַיִךְ עַד נֶצַח נָגֵנָּה
    פְּלֻגּוֹת כָּל בָּנַיִךְ – הָכֵן!

    בַּשְּׂרִי הָרוּחַ, רוּחַ הַפֶּרֶא
    מִגַּיְא מֵהַר וְשִׁמְמוֹת מִדְבָּר:
    רַק אַתְּ, מוֹלֶדֶת, אַתְּ לִי הַדֶּרֶךְ,
    אַתְּ הַמָּחָר וּתְמוֹל וְגַם עָבָר.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/17 08:44:
      הנאה כתמיד והציורים גם...ורק שיהיה לנו מחר טוב עם כל התמול שעבר...
        7/11/17 08:07:
      יישר כוח על יומן הזכרונות שאתה מנציח.
        6/11/17 21:22:

       נהניתי לקרוא על הזיכרונות מאותם ימים,

      במיוחד על יהודה כהן שהיה אדם מאד מיוחד.

      היצירות של אביך היקר משלימות את הכתוב באופן נפלא

      אהבתי גם את השיר הנחמד-

      שכולו אהבה ונאמנות למדינה.

       יישר כוח!

       בברכה

       אהובה.

        6/11/17 08:43:
      נוסטלגיה. יפה מאד, אחאב. שבוע טוב, עמוס.
        28/10/17 16:33:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      כמו תמיד התמוגגתי לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      והנה בזכותו גם אני יודעת כעת מי זה אותו יהודה כהן ז"ל

      עונג להתבונן בציורים שאביך צייר

      והשיר " שאי לך מולדת" יפהפה ומרגש 

      תודדה ששיתפת אותנו ד"ש חמה לאביך היקר ובריאות איתנה

      * כוכב אהבה ושבת ושבוע נהדרים

        28/10/17 14:55:

      יהודה כהן.
      והביטוי הזה: "להגיד שהיה "הפרש" בין ילדים אשכנזים לילדים ספרדים...?"
      אתה ואביך מביאים תוכן עם כל כך הרבה ערך, ולעיתים זה נראה כל כך רחוק אי אז... אף כי זה לא.
      אני מנסה להיזכר למה התגעגעתי (ברמה הלאומית) לפני 67' , בנערותי.

        28/10/17 13:18:
      נוגע ללב. גם נכנסתי דרך הקישורית - "אין חברותא שהייתה פעם". נכון ועצוב.
        28/10/17 11:48:

      ציורים יפים - וזכרונות מרתקים

        28/10/17 09:14:
      עוד קטע היסטורי נהדר. בקרתי כמה פעמים בהר תבור, למדה איתי, באוניברסיטה, בת הכפר, שאחר כך פנתה לקריירה אקדמאית. רק את השיר האחרון, לא הכרנו בעלי ואני.
        28/10/17 08:34:
      תודה על השיתוף
        27/10/17 21:26:
      תודה שהבאת…שבת טובה.
        27/10/17 19:04:
      רשומת עונג. יהודה כהן הזה, חייכתי מאוד. פשוט מקסים לקרוא את הזכרונות, עתירים תוכן ומרתקים, והציורים מופלאים כתמיד. תודה לאביך ולך. שבת שלום.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין