כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות ופולחנים בתרבויות עתיקות, מרצה, כותב ספרים ומאמרים.

    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל.

    אברהם אלישע - דרמה היסטורית: בסוד הפנינים מן הים והענבר כאור שקפא

    1 תגובות   יום שישי , 27/10/17, 16:16

    אברהם אלישע

     

    בסוד הפנינים מִן הים והענבר כאור שקפא

    ואיך קליאופטרה, מרקוס אנטוניוס מאהבה, המשורר הורטיוס, הקיסר נירון ואשתו פופיאה קשורים לזה 

    - טעימות מקדימות לדיון עתידי

     

     

    מחומר לרוח: "ויהי אור"

    - הענבר כאור הנפש

    הענבר נחשב בעת העתיקה לשכיית חמדה רבת ערך. הוא כונה בשם "הזהב של הצפון". ומספיק אם נאמר שתמורת פיסה קטנה ממנו אפשר היה לקנות עבד, אולם מקורותיו היו תעלומה.


    ''

    ענבר - תליון האחוז בנטיפי האות ש' המשולשת ה"נוזלים" עליו

     עיצוב המחבר


    פליניוס הזקן, שהקדיש את הכרך ה-37 של "חקר הטבע" [Naturalis Historia] (67 לסה"נ) לאבני חן, מַקצה לענבר דיון החורג בממדיו מכל דיון באבן אחרת ואף נרחב יותר מן המובא על היהלום והאזמרגד, לסוגיהם, גם יחד. לשם כך מצטט פליניוס 25 דעות, בעלות אופי מיתולוגי ואגדי, של מחברים קדמונים. רק בסיום הוא הולך בדרכו של אריסטו - שאינו מביע השקפה משלו אלא לאחר שהעלה טעמים לפסילת דעותיהם של אחרים - וחושף את מוצאו הגאוגרפי, את "דרך הענבר" ואת מקורו האמיתי - שאינו מינרל אלא שְרף מעצי מחט. על פי המדע המודרני שְרף שהלך והתאבן לפני ובמשך למעלה מ-50 מיליון שנה.

     

    הענבר - דימויו כ"אור שקפא"

    - סגולתו הרפואית מכוח הכתוב המקראי

    הענבר נקרא בשמו היווני אלקטרום Electrum שפירושו: המאיר, הזורח, כלומר השמש - זאת בשל שקיפותו וצבעו הזהוב-דבשי הבוהק. אני מציע לדמותו כ"אור שקפא". הדבש מעלה נוכחות של מתיקות, כך בפשט הכתוב המקראי וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת י"א/7) - הבא בלשון המלצה. "טוב" במשמע טוב לבריאות. מכאן היסק לשימוש הענבר על סגולותיו למרפא, לגבי כל מובן שניתן לחלץ מהצירוף "פאר תחת אפר".

     

    הענבר כחשמל ותכונתו המגנטית

    - משמו נגזר כלשהו מושג לאלקטרוניקה

    הענבר מפורסם כמגנטי על שום שהוא מכיל חשמל סטטי. תכונה שבעיני הקדמונים היתה לה משמעות מטאפיזית מופלאה ומרפאת. בתרגום השבעים תורגמה המילה הנדירה חשמל (יחזקאל, א'/4) לאלקטרון. הערבים מכנים אותו גם בשם: كَهْرَبَاء כּהרבּא שפירושו חשמל, או عنبر ענבר, וממנו בלע"ז Amber. מהמונח אלקטרום - נגזר כלשהו מושג הקשור באלקטרוניקה, בחשמל.

     

    הענבר ושערותיה של פופיאה אשת הקיסר נירון

    על יתר משוגות-חייו של נירון יש להוסיף את עובדת נטילתו בהשאלה את המוניטין של ה"ענבר" והענקתו לשערותיה של אשתו (היהודיה למחצה) פּוׂפֵּיאָה. הוא הגדיל לעשות כאשר באחד משיריו כינה את שערה בתואר "ענברי" - כמונח המסמל את כליל השלמות. מכאן ואילך החלו הגבירות לשאת עיניהן לצבע זה כאל צבע אפשרי, שלישי במספר, לשׂערן. 1

    __________

    1. פליניוס הזקן, "חקר הטבע", כרך ל"ז, 12 - ספר המצוי עמי בכתובים בעברית.

     

    למשמעות המונח חרוז כ"תפילה"

    המילה Pearl באנגלית ובצרפתית אינה מתייחסת בהכרח לפנינה אלא גם לחרוז. וכך פעמים רבות מתרגמים בטעות 'פנינים' במקום 'חרוזים' - וההבדל בין שני אלה הוא תהומי. שכן, המילה Bead - חרוז - באנגלית ובגרמנית העתיקות וכן בשפות אחרות הוא מושג ליטורגי שפירושו: תפילה, תחינה, בקשה.

    אור השמש מייצג את האור העליון, את האלוהות. בתהלים פ"ד/12 נכתב: כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְ-הוָה אֱלֹהִים. בספר הזוהר הקבלי נאמר: "כי אור העליון נמשל לאור השמש, שהוא השורש לכל האורות שבעולם הזה" (הסולם, מאמר "ויתפרו עליי תאנה"). המהר"ל בחידושי אגדות על מסכת נדרים מסביר ש"שמש" הוא שמו של הקב"ה כמאמר חז"ל "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא".1

    למונח חרוז בעברית קשר סמנטי וצורני לשמש, זיקת קשר לחרז > חרס - אחד משמות השמש - בחילופי ז'/ס' ובין חרז < זרח. החרוז בנוי כעיגול שבמרכזו נקב, ובכך הריהו כסמל השמש: €. סמל זה, של השמש, הוא גם סמל האל המצרי רע וגם סמל לזהב - שבצרפתית נקרא Or.

    בערבית המילה חרוז היא נקבית: חַ'רְזֶה خرزة, על שום הנקב שמנקבים בחומר. ולשונית, גם בעברית על שום הנקב שנחרץ בו.

    __________

    1. האות ש' מופיעה בראשה ובסופה של המילה שמש. ש' היא אות טיפולוגית ביהדות המהדהדת בהקשריה לקדושה, לרוחניות ולליטורגיה. בתור שכזאת היא אות מעצימה אל מעבר לקישוט ואשר עמה מתקיים הכי הרבה מגע פיזי בריטואל הפולחני של דת ישראל. האות ש' מופיעה על התפילין, בראש קריאת "שמע ישראל", בראש המשפט "שויתי..." - גם כמנטרה מדיטטיבית - וכראש המילה שדי על כל מזוזה של בית יהודי בעולם ועוד.

     

    פרקטיקה פולחנית במחרוזת תפילה

    ברוח זו, החרוז כשמו Bead, כאשר הוא עשוי מענבר הופך להיות רלוונטי ואנלוגי ברמה אידיאלית למחרוזת תפילה. שימוש המאמין במחרוזת כמוהו כריטואל ליטורגי, אך באמצעות פעילות גופנית בחומר, שהיא אחת הסוגות בשפה הפולחנית. המאמין ממולל בחרוזים בזה אחר זה בדבקות כשהוא מדמיין, או מכוון את לבו לעבר מזרח, או מרכז עולם אחר. דחיפת החרוז ביד ימין - מונח שבערבית הוא כינוי לשבועה - בתוספת הכרזת שבועה מילולית או בלעדיה, אלגורית, כמוה כדחיפת השמש - על פי העיקרון הקובע שסמל ומסומל זהים במשמעותם. בכך מביא האדם על עצמו, סוגסטיבית, התחדשות וקימה מן הצל של עצמו ומאפלת הלילה לזריחה על העולם. מחרוזות תפילה ליוו תמיד את תקוותיהם ותפילותיהם של בני אדם המנסים לקשור חוט-מיתר בין נפשם לבין הרוח האוניברסלית של האלוהות.

     

    מעשה מוזר בפנינים

    - אנטוניוס וקליאופטרה

    מרקוס אנטוניוס היה הדוניסט ונחשב לשתיין מפורסם. את כל צרכיו הטבעיים עשה בסירי לילה מזהב. פליניוס המביא עובדות אלה מוקיע את ראוותנותו זו של אנטוניוס ומשבח לעומתו את ספרטקוס, מנהיג העבדים שאסר על אנשיו להחזיק בזהב ("חקר הטבע", כרך ל"ג, 50-48).

    על אהובתו קליאופטרה הגדולה, שביקשה להרשימו, ממשיך פליניוס לספר:

    היו שתי פנינים שנחשבו לגדולות ביותר בהיסטוריה; שתיהן היו שייכות לקליאופטרה - האחרונה למלכות מצרים; הן הגיעו לידיה ממלכי המזרח [...] מרקוס אנטוניוס - מאהבה - לגלג לעברה והוכיחה על קמצנותה. כתגובה השיבה שהיא עוד תערוך לכבודו סעודה נדיבה שתעלה עשרה מיליון ססטרטים [...]1 ואז ציוותה קליאופטרה על הגשת הסעודה. המשרתים, על פי הוראות מוקדמות, הניחו לפניה כלי שהכיל חומץ חריף ביותר שבכוחו להמס פנינים. היא ענדה אז לאוזניה פנינים שהיו תפארת יצירת הטבע, בעלות יופי מדהים. אנטוניוס היה כמשתאה נוכח מה שהיא מתכוונת לעשות ואז היא הסירה עגיל-פנינה אחד מעל אוזנה והטילה אותו היישר לתוך החומץ; כאשר זו נמסה בתוכו, היא בלעה אותה אל קרבה2. בעת שהתכוונה לכלות באותו אופן גם את הפנינה השנייה, הניח לוציוס פלאנקוס (Lucius Plancus) - שהיה השופט בהתערבות ביניהם - את ידו על הפנינה והכריז כי אנטוניוס הפסיד במערכה; אכן, היה בהכרזה זו אות מבשר רעה, שנתאמת (שם, כרך ט', 35).

    __________

    1. כוח הקנייה של מטבע זה, בתקופת הרפובליקה הרומית היה: 12 ססטרטים ל-50 ליטר חיטה, 30 ססטרטים לכ-25 ליטר שמן, ו-180-240 ססטרטים עבור שור.

    2. קליאופטרה הכריזה על עצמה כעל "ניאה-איזיס" (שפירושו: "איזיס החדשה", כלומר אפרודיטה-ונוס), ועל אנטוניוס הרעיפה את הכינוי "אוזיריס-דיוניסוס" (בכחוס הרומאי), על כן נראה לי המעשה כהכנת אפרודיזיאק לכבודו. וכן ר' על פנינה במאמרי: מחווה אלגורית לדמותה של סימונטה וספוצ'י.

     

    המשורר הורטיוס ושיר השמחה

    על נחש שנלכד בנצח - באור שקפא

    המשורר הורַטיוס נודע בשיר שמחת הניצחון שכתב בהשפעת הבשורה שעשתה לה כנפיים ברומי בשנת 30 לפנה"ס, על כך שאוקטביאנוס - לימים הקיסר אוגוסטוס - כבש את אלכסנדריה ואילו אנטוניוס וקליאופטרה שאיימו על רומי התאבדו. האחרונה, לפי הגרסה הנודעת, באמצעות הכשת נחש. בספר האפיגרמות שלו דן הורטיוס בענבר ובטמינוֹת בעלי החיים שנלכדו בתוכו עוד בהיותו שְׂרף צמיגי. כך שרדו בשלמותם, בלי להתפורר, בקבורת נצח בענבר שנקרש והם נצפים מבעד לענבר השקוף.


    ''

    דבורה קפואה בתוך גוש ענבר, האומנם עברו 50 מיליון שנה?

    עיגוליותו עושה אותו אנלוגי לשמש; אזכור הדבורה והדימוי הדבשי "מנכיח" גם טעם - מתוק

     

    מנקודת השוואה זו של הדוֹמוּת, ותוך כדי עקיצה אירונית, מציג הורטיוס את משמעות אחיזת הנפש בקרני המזבח אשר לאור:

    מה לך כי תתפארי קליאופטרה בקבורתך המלכותית בעוד נחש צפע מצא מנוחתו בקבר מפואר ואציל מזה שלך (שם, ספר IV, אפיגרמה LIX).

    הנחש מוזכר כי הוא שהביא למותה של קליאופטרה. וכאן אותה חיה, עמוסת דימויים ארכיטיפיים של האופֵל והחטא, זוכה דווקא ל"קבורה" בתוך הענבר - לטרנספורמציה המעלה אותה מ"שאול תחתיות" אל תוך האור הקוסמי הנצחי - מתוך מה שנוכל אנו לפרש, אלגורית, כבתוך גוש אור זהבי שקפא על פי ענבר="הזורח" - השמש1 - זריחה המבשרת, אנלוגית, תחיה יומיומית מן המוות (בדומה לאפקט החרפושית) ואור - כבתוך האלוהות.

    זו תמונה הפורצת אל הנפש. באמצעות סמלים ואלגוריות מצליח הורטיוס, שאנו קוראים לו פגאני, לקרוע בפנינו מסך ולכפות עלינו ויזיה וגם הרהור. כיצד נעה הנפש במבוכתה באשר היא, ומאז ומתמיד מבקשת גאולה ממאוּרַת וממֵאֵרַת סופִיותה ואחד הוא לה: האור!


    *

    תכשיטי ענבר נוספים בהמשך

    __________

    1. מכאן, לא ייפלא כיצד בא לעולם הדימוי מעורר הקונוטציות שנאמר על בן דוד: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ (ינין) יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים, ע"ב). משמעות: לִפְנֵי = ליד שמש, בחשיבות ראשונית בין כוכבי שמיים הנמדדת על פי קרבתם לשמש. כוכב חמה נקרא גם כך על שום היותו הקרוב ביותר.  

     

    ''

    ענבר משובץ בטבעת זהב ויהלומים, תליון ענבר עם נטיפי האות ש' מזהב

    - עיצוב המחבר

     

    כל הזכויות שמורות ©


    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות

    תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/10/17 07:39:

       אברהם אלישע היקר.


       תודה להסברים הנפלאים, יפה היצירה עד מאד.

       יישר כוח!

       בברכה

       אהובה.

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין