כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה משמעותה בעיני אכפתיות ל"שקופים" וחסרי הישע שגרים אתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות של כולם ותמיד - בעלי החיים. כאן לשם שינוי אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    רגל פה רגל שם

    39 תגובות   יום שישי , 3/11/17, 10:01

    ''

    רגל פה רגל שם

     

     

    יושבת על הספה,
    רגל פה רגל שם,
    רואה טלויזיה,
    שקועה במחשבות סתם.

    בובי בצד אחד לספה,
    אני בקצה השני,
    זואי מרוחה על הרצפה,
    אני קמה, המקרר קרא....

    זואי קמה מיד ממקומה,
    רואה שהתפנה מקום על הספה,
    מתכוננת לזינוק עליה,
    בעוד אני רק מרחק פסיעה....

    צחקתי לעצמי בהרבה אהבה,
    מה, אתחרט ואחזור לספה?
    עכשיו כבר אין מקום, 
    אז הלכתי למחשף לגלוש במקום.

    חושבת על ראש השנה שהיה,
    על הדבקות המשונה,
    של אנשים בטקסים ותפילה,
    כשבמציאות הם עיוורים לנעשה.

    על זה שפתאום אזלו לי המילים,
    ושלא כדרכי לא כתבתי ימים רבים,
    על זה שהכל בלב נתקע לי בפנים,
    שעצוב, ובעיות מציפות לפעמים.

    על איך ברוח כדגלים מתנפנפים,
    תפילות ובקשות כקרעי חיים,
    ואנשים "צדיקים"מתפללים לבורא עולם,
    אך חיים בכחש ועושים רע גם.

    ויש מי שחייו קשים וקרועים,
    מלאי בישי מזל ואסונות,
    כקרעים שברוח מתנופפים
    אך אריג חייו מחזיק ונשאר שלם.

    רוחו ואמונתו חזקים,
    אין בו רוע רק מעשים טובים ומצוות,
    ואתה מרגיש לידו קטן באמת,
    שפל רוח מול דור האבות.

    איך אפשר להתייאש מול אלה,
    שלעצמם אינם מבקשים דבר,
    ויודעים ורגילים רק לתת,
    הצדיקים באמת....
    Inline image 1
    Image result for doing nothing
    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/17 10:21:
      בונבושית, אני יכולה להבין מה זה תקופות שהמילים לא יוצאות וההשראה לא מגיעה............זה כל כך אנושי וכולנו מתעייפים מדי פעם........והעולם הוא באמת קשה, חבל.......אז קחי חיבוקי קטן-קטן ממני של הבנה ותמשיכי להאמין בדרך שלך ובימים יפים יותר. (וכמה נוגעת ללב הסובלנות שלך לכלבים האהובים שתופסים את הספה....)
        16/11/17 20:03:

      צטט: רחלי בן-צור 2017-11-07 08:30:29

      בכל צד יש אנשים ויש אנשים. יש בהחלט גם אנשי אמונה שיש בהם הרבה הגינות ונוהגים מוסרית. החיים והאנשים מאוד מורכבים ותמונת עולמנו היא לא בדיוק שחור-לבן.

       

      Image result for ‫פרחי בר‬‎

        15/11/17 20:00:

      צטט: אביבי32 2017-11-06 18:03:20

      גם כשלא טוב בנשמה והמציאות סביבנו לא מרנינה.

      מסתכלים למטה ורואים את חצי הכוס המליאה - לי זה עוזר

      תוצאת תמונה עבור ‪scared dog‬‏

      לרוב יש מאגרי כח לעשות זאת, יש תקופות שעייפים.

        14/11/17 19:46:

      צטט: רונית אברהם 2017-11-05 20:38:26

      שולחת לך קצת רוחות טובות מהחברים שלנו על ארבע שמעניקים המון אהבה וחיוך. גשם תמיד משמח אותי, מקווה שיעזור גם לך, העצב יתפוגג. ♥

      תוצאת תמונה עבור ‪scared dog‬‏

      הם אכן מעניקים המון, וחבל שלא יותר רואים אותם כמו חברים שלנו (כולל אלה שנחשבים על ידינו כאוכל).

      גם גם תמיד משמח אותי.

      תקופה כזו כנראה שמרכיבים אותה כמה גורמים.

      תודה חברה

        14/11/17 12:18:

      צטט: באבא יאגה 2017-11-05 18:13:11

      "... איך ברוח כדגלים מתנפנפים, תפילות ובקשות כקרעי חיים, ואנשים "צדיקים"מתפללים לבורא עולם, אך חיים בכחש ועושים רע ..." קראתי ותוך כדי קריאה נזכרתי בסרט "מכתוב", שראיתי בימים אלו. הנושא דומה, אבל... קומי, אם בא לך לשפר מצב רוח ולראות את אותם דברים מזוית אירונית, תפדלי, לכי לראות הסרט. נתקע לי בראש. אהבתי את האריג שם למעלה

      Image result for ‫דגלי תפילה‬‎

      תודה.

      התמונה למעלה בכל הפוסטים שלי היא מעשה ידי שלי, שאני הרכבתי כקולאז', תמיד מעשה ידי, שמחה שאהבת אותה. נראה לי מתאים לדברים.

      וברור שכל דבר אפשר לראות מכמה זויות שונות, ברור....גם כל אחד רואה זאת שונה.

        13/11/17 20:27:

      צטט: esty.d 2017-11-05 12:52:09

      הגיג מנחם כזה, שיש בו בהירות, ברגע ביתי כזה, בין שותפים לספה, מקרר ומחשבה שנוצרת מול המחשב...
      והכל בטוב, כמו שאת יודעת.  

       

       

      תודה אסתי, שמחתי שזו הרוח שהשריתי עלייך.

      Inline image 1

        11/11/17 21:45:
      איך אפשר שלא....:-)
        11/11/17 19:13:

      צטט: אריאל דר 2017-11-05 10:05:27

      כן, מה שעצבן את ישעיהו כבר בפרק א' - ממשיך לעצבן אותנו עד היום.

      תוצאת תמונה עבור ‪scared dog‬‏

      אין חדש תחת השמש ולא השתנה דבר, גם לא אופי מסוים של האדם הא?

       

        11/11/17 17:03:
      לא אמרתי שאני לא אוהב חתולים :)
        11/11/17 13:28:

      צטט: נעם דימנט 2017-11-05 07:57:42

      תפני מקום על הספה והכול הסתדר.

       

      Image result for animals hug

       

      ניסיתי בעדינות, אבל הם לא כל כך רוצים לזוז ויודעים היטב שלא אגרשם. אולי הפתרון זה ספה גדולה יותר, היא די קטנה.

      אבל אני מכירה את עצמי, אם אקנה ספה גדולה יותר גם אאמץ עוד כלב....

       

        11/11/17 13:06:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2017-11-05 01:47:18

      חיבוק בונבון . סה טו. לא פחות מזה.

      נ.ד.נשיקה

       

      Image result for animals hug

      אפשר עוד אחד?

        10/11/17 11:54:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-11-04 23:04:11

      נהדר! בלי גימיקים, הכל "על השולחן", ו... שיר נולד, הגיע הזמן! פשוט, כן , ישיר ו...מצוין!

      Image result for cartoon illustration of a hammer

      ישר ! בום! טרח! במכה אחת הכל על השולחן

        10/11/17 11:52:

      צטט: flora2001 2017-11-04 21:06:41

      אומנם לא כתבת מזמן . גם לי לא באה ,כבר. אבל היה שווה לחכות ... שבוע טוב .

      Image result for cartoon illustration of a smiling cat

      אם התכוונת שגם אלייך לא באה כבר - אני באה ובאה אך כל פעם שאני באה אני מתאכזבת כי הבלוג שלך סגור וחסום ולא ניתן למעשה לקרוא דבר. ......

      שמחה בכל מקרה שהרגשת בחסרוני וכן באת, אצלי בכל מקרה כל התכנים פתוחים בפני כולם, גם מי שאינו מוגדר כחבר וגם מי שמחוץ לקפה, כולם מוזמנים. לא חסמתי דבר.

       

        10/11/17 11:48:

      צטט: HagitFriedlander 2017-11-04 17:47:02

      יופי שחזרת...את כותבת בכשרון רב ונשמתך זכה...איש איש ודרכו ובחירותיו

      Image result for cartoon illustration of a smiling cat

      תודה.

      אכן איש איש ובחירותיו, ובכל יום אפשר לעשות את הבחירות מחדש, ספיציפית לכל עניין ודבר כפי שקורה אתי לפעמים. לפעמים בחירות העבר כבר אינן מתאימות ואקטואליות, אפשר לבחור דרך חדשה, לבחור מחדש מה שיותר מתאים, ויותר מתאים לתקופה ולאדם החדש שהפכנו להיות.

        10/11/17 11:45:

      צטט: קלועת צמה 2017-11-04 10:52:40

      יש מקום לתפילה, כי מאפשרת שחרור הכאב עם תקווה למזור. יש גם תפילה שהיא הודייה. ובכל מקרה היא אינה תחליף לעשיית טוב, זה ברור. כל אחד וערכיו, אנו יכולים לעשות כפי יכולתנו ולקוות שנשמש דוגמה. כמוך יקירה

      Image result for cartoon illustration of a smiling cat

      תודה חברה.

      אני לוקחת דוגמא בשטחים שונים מאנשים שונים, מקווה ומנסה ללמוד מכל אחד את הטוב שבו.

      מאד מקווה ללמוד מאחרים וגם להראות לאחרים לדברים טובים. 

      את הפחות טובים אני מנסה לשמור לעצמי, אבל לפעמים הם פורצים החוצה ונשפכים ועושים שטפון בכל האזור.

       

        9/11/17 19:49:

      צטט: * חיוש * 2017-11-04 08:11:50

      צטט: * חיוש * 2017-11-03 16:31:55

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא את השיר המרגש שכתבת

      וכמה נכון המשפט האחרון

      "איך אפשר להתייאש מול אלה,
      שלעצמם אינם מבקשים דבר,
      ויודעים ורגילים רק לתת,
      הצדיקים באמת...."
      אוהבת את רגישותך ואת ליבך הגדול מיום שזכיתי להכירך כאן באתר
      חיבוקים אוהבים והמון
      עוד אשוב להצמיד גם כאן כוכב אהבה לדש ליבך
      שבת נהדרת יקירה
      --------  

      תודה

       

        8/11/17 20:59:

      צטט: יצחק. ב 2017-11-03 15:54:15

      כתוב בספר הושע פרק ו' 6, "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי, וְלֹא-זָבַח; וְדַעַת אֱלֹהִים, מֵעֹלוֹת."

      תודה
      וכיון שרציתי לדעת את הפירוש, חיפשתיו ואני מביאה אותו כאן למען כולם

      וכך אומר הושע לשומעיו: "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעלות" [ו]. במקום לשכוח את האלקים, ולהיזכר בו בעזרת עולות - עדיף דעת אלהים. ובמקום לשכוח לעשות חסדים, ולאחר מכן לתקן זאת בעזרת שלמים - עדיף כי תעשו חסד עם חבריכם, ותמנעו מהביא שלמים כדי לתקן את מה שקלקלתם ביחסיכם עם הסובבים אתכם. 

       

        7/11/17 18:54:

      צטט: דוקטורלאה 2017-11-03 14:48:47

      ראש השנה - בכל הדתות, הוא יום חשבון הנפש, הפרטי והכללי. אולי ההתכנסות בבתי הכנסת, בכנסיות, במסגדים, מעניק ליחיד את ה"ביחד" שדרוש לו בפתחה של שנה חדשה, והוא חש עצמו חלק מקבוצה ולא בודד שהכל יהיה זרוק על ראשו. אחרי החגים, הכל משתנה, אצל מי שאינו נמנה על החרדים, דתיים. חוזרת האנונימיות היחידנית. לפעמים יש בה אימה מסויימת, תהייה על מה שיתרחש בעתיד הקרוב. הרגיל בביטוי עצמי אולי יעלה מחשבותיו על הנייר , ואולי דווקא הוא ייאלם בשעה זו. כך אני מבינה את השתיקה שלך, שהיא לגמרי זמנית. נוח לך בביטוי העצמי, מעת לעת. אין ספק שהדרך הזו תשוב.

       

      ''

       

      האמת, שאני בעצמי לא בדיוק מבינה מה קרה והשתנה אצלי. לא בטוחה שזה בשל ראש השנה שהוא חג עצוב מאד במשפחה שלנו, כיון שזה לא קרה בשנים שעברו. מה שלא יהיה גם כשאינני מבינה אני מנסה להקשיב לגוף ולנפש, כי תמיד יהיה אכפת לי מאד מבעלי חיים, לא חושבת שאי פעם אוכל לשתוק קבוע לגבי מה שמעוללים להם, ו/או לא לנסות לעשות דבר בנושא.   

        7/11/17 08:30:
      בכל צד יש אנשים ויש אנשים. יש בהחלט גם אנשי אמונה שיש בהם הרבה הגינות ונוהגים מוסרית. החיים והאנשים מאוד מורכבים ותמונת עולמנו היא לא בדיוק שחור-לבן.
        6/11/17 19:12:

      צטט: goodyear2016 2017-11-03 10:21:31

      יקירתי , אני יודעת שראש השנה בשבילך זה דרישת שלום וגעגוע לאנשים שאהבת והם איתך כל הזמן רק שבמימד הרוחני . אז היתה לך תקופת התבודדות וחזרת במלוא כוחך . עצה של אשה זקנה , התרחקי מהרע הוא לא קשור אליך בשום צורה ואופן , מה איכפת לך מה אחרים עושים . תרפי . אי אפשר לשנות את העולם , את יכולה לשנות רק את עצמך אל תתני לרע נוכחות בחייך . מאחלת לך שנה טובה וקסומה .

      -------------------

      תודה חברה.

      אינני יכולה להפסיק לעשות מה שאני עושה למען מי שאני עושה, אך בהחלט אני צריכה ללמוד להמשיך לעשות זאת ולא לתת לרוע להכנס או לגעת .

      רעיון. צריך לעבוד על זה.

      כאן מדובר גם על רוע, אך יותר על צער וכאב

      תודה, היית ראשונה להגיב.

      Image result for baby mouse

       

        6/11/17 18:03:

      גם כשלא טוב בנשמה והמציאות סביבנו לא מרנינה.

      מסתכלים למטה ורואים את חצי הכוס המליאה - לי זה עוזר

        6/11/17 06:38:

      יש גם רגעים שכאלה...

      יפה כתבת.

        5/11/17 20:38:
      שולחת לך קצת רוחות טובות מהחברים שלנו על ארבע שמעניקים המון אהבה וחיוך. גשם תמיד משמח אותי, מקווה שיעזור גם לך, העצב יתפוגג. ♥
        5/11/17 18:13:
      "... איך ברוח כדגלים מתנפנפים, תפילות ובקשות כקרעי חיים, ואנשים "צדיקים"מתפללים לבורא עולם, אך חיים בכחש ועושים רע ..." קראתי ותוך כדי קריאה נזכרתי בסרט "מכתוב", שראיתי בימים אלו. הנושא דומה, אבל... קומי, אם בא לך לשפר מצב רוח ולראות את אותם דברים מזוית אירונית, תפדלי, לכי לראות הסרט. נתקע לי בראש. אהבתי את האריג שם למעלה
        5/11/17 17:28:
      אהבתי
        5/11/17 16:31:
      זה טוב !!!!!!
        5/11/17 12:52:

      הגיג מנחם כזה, שיש בו בהירות, ברגע ביתי כזה, בין שותפים לספה, מקרר ומחשבה שנוצרת מול המחשב...
      והכל בטוב, כמו שאת יודעת.  

        5/11/17 10:05:

      כן, מה שעצבן את ישעיהו כבר בפרק א' - ממשיך לעצבן אותנו עד היום.

        5/11/17 07:57:
      תפני מקום על הספה והכול הסתדר.
        5/11/17 01:47:

      חיבוק בונבון . סה טו. לא פחות מזה.

      נ.ד.נשיקה

      נהדר! בלי גימיקים, הכל "על השולחן", ו... שיר נולד, הגיע הזמן! פשוט, כן , ישיר ו...מצוין!
        4/11/17 21:06:
      אומנם לא כתבת מזמן . גם לי לא באה ,כבר. אבל היה שווה לחכות ... שבוע טוב .
        4/11/17 18:46:
      שבוע טוב ומוצלח :) !
        4/11/17 17:47:
      יופי שחזרת...את כותבת בכשרון רב ונשמתך זכה...איש איש ודרכו ובחירותיו
        4/11/17 10:52:
      יש מקום לתפילה, כי מאפשרת שחרור הכאב עם תקווה למזור. יש גם תפילה שהיא הודייה. ובכל מקרה היא אינה תחליף לעשיית טוב, זה ברור. כל אחד וערכיו, אנו יכולים לעשות כפי יכולתנו ולקוות שנשמש דוגמה. כמוך יקירה
        4/11/17 08:11:

      צטט: * חיוש * 2017-11-03 16:31:55

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא את השיר המרגש שכתבת

      וכמה נכון המשפט האחרון

      "איך אפשר להתייאש מול אלה,
      שלעצמם אינם מבקשים דבר,
      ויודעים ורגילים רק לתת,
      הצדיקים באמת...."
      אוהבת את רגישותך ואת ליבך הגדול מיום שזכיתי להכירך כאן באתר
      חיבוקים אוהבים והמון
      עוד אשוב להצמיד גם כאן כוכב אהבה לדש ליבך
      שבת נהדרת יקירה

        3/11/17 15:54:
      כתוב בספר הושע פרק ו' 6, "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי, וְלֹא-זָבַח; וְדַעַת אֱלֹהִים, מֵעֹלוֹת."
        3/11/17 14:48:
      ראש השנה - בכל הדתות, הוא יום חשבון הנפש, הפרטי והכללי. אולי ההתכנסות בבתי הכנסת, בכנסיות, במסגדים, מעניק ליחיד את ה"ביחד" שדרוש לו בפתחה של שנה חדשה, והוא חש עצמו חלק מקבוצה ולא בודד שהכל יהיה זרוק על ראשו. אחרי החגים, הכל משתנה, אצל מי שאינו נמנה על החרדים, דתיים. חוזרת האנונימיות היחידנית. לפעמים יש בה אימה מסויימת, תהייה על מה שיתרחש בעתיד הקרוב. הרגיל בביטוי עצמי אולי יעלה מחשבותיו על הנייר , ואולי דווקא הוא ייאלם בשעה זו. כך אני מבינה את השתיקה שלך, שהיא לגמרי זמנית. נוח לך בביטוי העצמי, מעת לעת. אין ספק שהדרך הזו תשוב.
        3/11/17 10:21:
      יקירתי , אני יודעת שראש השנה בשבילך זה דרישת שלום וגעגוע לאנשים שאהבת והם איתך כל הזמן רק שבמימד הרוחני . אז היתה לך תקופת התבודדות וחזרת במלוא כוחך . עצה של אשה זקנה , התרחקי מהרע הוא לא קשור אליך בשום צורה ואופן , מה איכפת לך מה אחרים עושים . תרפי . אי אפשר לשנות את העולם , את יכולה לשנות רק את עצמך אל תתני לרע נוכחות בחייך . מאחלת לך שנה טובה וקסומה .

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין