כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים...

    מוסיקה בקולנוע ( 29) - (1971)Joe Hill

    3 תגובות   יום שלישי, 7/11/17, 07:57

    ''

     

    את הבמאי השבדי בו וידרברג, שמת בטרם עת, הזכרתי כבר בעבר.

     

    בניגוד לברגמן, הוא לא עסק בשאלות של חיים ומוות, אלא "בחיים עצמם", כמו שאמר נתניהו .

     

    סרטיו עוסקים במתחים חברתיים, אבל לא רק בהם.

     

    הסרט הזה, משנת 1971, עוסק בדמותו של לוחם חברתי, שהגיע לארה"ב כמהגר משבדיה, ונידון למוות על רצח שלא ביצע. הוא הוצא להורג ב-1915. אפילו פנייתו של נשיא ארה"ב, שביקש לחון אותו, לא הועילה. ג'ו היל היה רק בן 36 במותו.

     

    הסרט הזה הוקרן בזמנו בקולנוע בארץ, אבל לא כל סרטיו של וידרברג הוקרנו בארץ, ורובם גם לא הועלו על דיסקים, כך שאי אפשר היה לצפות בהם. לאחרונה האקדמיה לקולנוע בשבדיה החליטה להציל לפחות את הסרט הזה, והוציאה DVD שלו.

     

                                                            -----

     

    הסרט נפתח בצלילים היפים של "לה טראוויאטה". 

     

    בסיומו נשמעת גירסתה המפורסמת של ג'ואן באאז לשיר. ג'ואן באאז פירסמה את השיר כאשר ביצעה אותו בוודסטוק.

     

    השיר נכתב ב-1936, ע"י הייס / רובינזון. הייס חיבר את המלים,  ורובינזון - את הלחן. בשנותיו של הסנטור ג'וזף מקארתי, רובינזון לא היה פעיל, בשל רדיפתו של הסנטור אחר כל אמן שנחשד בשמאלנות.

     

                                                                ------

     

    השיר הזה בוצע עוד קודם לכן ע"י זמר שנשכח קצת, פול רובסון.

     

    אישיותו החמה, קול הבס העשיר שלו, והמוסיקליות שלו הופכים את הביצוע שלו לייחודי.

     

    פול רובסון לא הגביל את עצמו לז'אנר אחד בשירה, כפי שהוא גם לא הגביל את עצמו בעיסוקיו.

     

    הוא שר שירי עם, אריות מאופרה, ספריצ'ואלס... והיה גם זמר, גם שחקן, גם ספורטאי, וגם פעיל פוליטי. הוא לא פחד להזדהות עם הקומוניזם, גם כאשר האוירה בארה"ב היתה עוינת.

     

    הוא גם שר בשפות שונות, בין השאר באידיש. לפי דברי גולש ביוטיוב, הוא ידע גם לדבר אידיש, אולי בשל מוצאו מניו-ג'רסי (אולי שמע בסביבתו דוברי אידיש)

     

    הוא לא הגביל את עצמו בשל מוצאו השחור. אבל בתור זמר אופרה הוא נאלץ להופיע באירופה ובעולם, כי בארה"ב לא היתה דריסת רגל לזמר שחור במטרופוליטן אופרה בניו יורק, עד 1955 (!). הזמרת השחורה הראשונה שהופיעה בו היתה מריאן אנדרסון.

     

    פול רובסון מת ב-1976.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/11/17 15:45:
      60 שניות... על... מעניין :-)
        9/11/17 10:15:
      בשמחה.
        8/11/17 15:36:
      תודה שהבאת.

      ארכיון

      פרופיל

      שושנה13
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין