כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אתגרים תכנוניים בשכונה חרדית: כשהעבר והעתיד נפגשים

    0 תגובות   יום ראשון, 12/11/17, 10:01

    בוקר יום שישי בגבעת שאול, וההמולה לקראת שבת בשיאה. ניחוחות של חלות שנאפות לאיטן בתנורים מלוות אותנו, המשלחת של "הקליניקה האורבנית" מהאוניברסיטה העברית, ומסתלסלים בנעימות עם ריחות בישולים מהכיריים של תושבי השכונה החרדית, הסמוכה לכניסה המערבית לבירה. עושה רושם שהפרנו לרגע את מלאכת ההכנות הקדחתנית לקראת שבת המלכה ולכדנו את תשומת הלב המקומית. בעניין הם עוקבים אחרינו במבטם מהחלונות בזמן שמפות לבנות נקיות נתלות לייבוש על חבלים, חלקם מזדנבים בעקבות הפולשים בניסיון להבין את מהות הביקור, שואלים בהיסוס אם אנחנו מהעירייה. אחד אף מגדיל לעשות וצועק לעברנו ש"זה לא הולם את הצניעות!".

     

     

    אבל ההתרחשויות המעניינות באמת מתרחשות מעל גובה העיניים: מרפסות הסוכה משקפות אולי יותר מכול את התמורות שחלו בשכונה הזאת בפרט ובאוכלוסייה החרדית בכלל. מחד, מרפסות סוכה עם גגות נשלפים שהוקמו טלאי על טלאי בבניינים הישנים, באילתור ובצפיפות מעוררי השראה אך ללא מודעות אסתטית, ולעומתן קונסטרוקציות מכניות משוכללות שמרמזות כי המאה ה-21 הגיעה גם לכאן, לצד בניינים חדשים ומרובי קומות שהוקמו עם מסילות ייעודיות לסוכות ומתחילים לכבוש את קו הרקיע השכונתי. על הסקייליין הזה משקיף בבטחה בית הכנסת במעלה הגבעה, בשטחה של השכונה השכנה קרית משה. עד לא מזמן, בית הכנסת הזה היה בכלל מגדל מים שעמד עזוב מאז מלחמת 1967, מלא בפגרי יונים ובשאר מרעין בישין. המחסור החמור במבני ציבור כינס תושבים ויזמים בעלי חזון: הם רוקנו את המבנה ממים ומכול סוגי כולירע, שיפצו ושיפרו את האקוסטיקה הבעייתית, הכניסו ספרי קודש והשלימו את האבולוציה. שני יציעים של עזרת נשים נבנו אף הם לאורך השלד של מגדל המים המנוח, ובקרוב תושלם תצפית פנורמית בגג.

     

     

    ''

     

    מגדל המים/בית הכנסת מבחוץ. צילום: נוסע בזמן

     

     

    ''

     

    ...ומבפנים. צילום: נוסע בזמן

     

     

    מנחה הסיור נתנאל זליקוביץ, מייסד ארגון "מפגשים מחוץ לקופסה" שמאפשר היכרות בלתי-אמצעית עם החיים החרדיים ויועץ לענייני חרדים בחברה לפיתוח ירושלים, חשף בפנינו את המורכבות הגוברת בשכונה הזו, שמאכלסת קהלים הטרוגניים מקשת רחבה למדי של זרמים עם שאיפות, רצונות וצרכים מגוונים. הנקודה באה לידי ביטוי גם באתגרים שניצבים בפני טיפוח המרחב העירוני בשכונות חרדיות, ותחזוקת שטחים פתוחים בפרט. כך, למשל, מתחם ליד בית הכנסת זופניק עומד עזוב ומגודר. "כשאדם רעב הוא לא חולם על אסתטיקה", ניסח זליקוביץ במדויק. אבל דיירת מבוגרת שנתקלנו בה באקראי ברחוב חתם סופר אמרה בפשטות, כי מה שחסר לה זה דווקא גינון ליד הבית, "שייראה יפה". אומנם נראה כי הולכים ומתפתחים פה שטחים ציבוריים, אלא שהם נועדו בעיקר לצרכים פונקציונליים ופחות לפנאי, כמו גני משחקים הסמוכים לבתי כנסת כדי להעביר את זמני התפילה עם ילדים וטף.

     

     

    ריבוי הקולות המפתיע הזה מהווה את אחד החסמים בפני האתגרים התכנוניים המרכזיים במגזר. היעד הממשלתי השאפתני הוא הקמה של כ-200 אלף יחידות דיור לחרדים עד לשנת 2035 כדי להתמודד עם הגידול המהיר באוכלוסייה ומצוקת הדיור המחריפה, כך שבעורפה של גבעת שאול נושפים ניסיונות לדחוף תהליכי התחדשות עירונית בקנה מידה גדול. התוכניות האלה מעוררות חשד בקרב התושבים. לדברי זליקוביץ, חרדים רבים משוכנעים באמת ובתמים כי תהליכי ההתחדשות שהעירייה חותרת לקראתם נועדו "לעצור את ההתפשטות החרדית" בירושלים. קושי נוסף ליישומם נובע מהחשש שהחיים הקהילתיים העשירים ילכו לאיבוד ויתמוססו בין קומותיו הרבות של מגדל דירות. ניסיונות לשלב בין בני פלגים שונים - אדוקים ומודרניים - לא עלו עד כה יפה, כאשר שימוש בפיתוחים כמו מעליות שבת מעורר חיכוכים משמעותיים ביניהם בנושאי הלכה. ולבסוף, מודל הבעלות הייחודי של "דמי מפתח", שמרכז חלק גדול מהבניינים בידי "כולל שומרי החומות" שפועל בעיר מאז המאה ה-19 ולא תומך בלשון המעטה בחדשנות במרקם העירוני החרדי - סותם את הגולל על תהליכי ההתחדשות.

     

    ''

     

    בנייה חדשה (וכשרה) בגבעת שאול. צילום: נוסע בזמן


     

    משום כל אלה מתקשים להגיע כאן לפריצת דרך ולמצוא מודל מוצלח לבנייה שייתן מענה לריבוי הטבעי המשמעותי תוך ניצול מקסימלי של הקרקעות, ובעיקר - שיעמוד במבחן המציאות לאורך זמן, ישמור על מרקם החיים הייחודי בשכונות אלה וישלב בין צרכים שונים של האוכלוסייה בשעטנז חכם של מגורים, עסקים ומשרדים, מבני ציבור ואולי אף ריאות ירוקות.

     

     

    על מנת להגשים את המטרות האלה נדרשות בראש ובראשונה הקשבה לתושבים החרדים והבנה של צרכיהם הייחודיים, שכן המציאות היומיומית הפונקציונלית-שמרנית היא שמרכיבה בסופו של יום את התכנון הפיזי המרחבי. חיזוק היסודות של שיתוף הציבור יכול לקחת את ההתחדשות התקועה במגזר החרדי צעד אחד קדימה. אחת מהתובנות שחלקנו, קבוצה של מתכנני ערים בהווה ובעתיד, בסיור הזה היא שהדרישות הצנועות והמיידיות של דיירת מבוגרת אינן פחותות מהשאיפות התכנוניות העירוניות לטווח הארוך, ושילוב ביניהן עשוי להעלות את התוכניות להתחדשות עירוניות על דרך המלך.

     

     

    מעבר לכך, הסיור את הצורך באתחול וחשיבה מחדש על תכנון עתידי בשכונות כמו גבעת שאול. ייתכן שהעירייה צריכה לפנות את הבמה לטובת אנשי מקצוע חרדים בתחום התכנון אשר "דוברים את השפה" ויודעים את הרחובות שלהם, ולהסמיכם לנהל את תהליכי ההתחדשות במרכזי אוכלוסייה חרדיים בעצמאות יחסית, באמצעות שיתוף פעולה עם גופים חברתיים מתוך הקהילה שיניעו את השינויים מלמטה. ובשלב הבא נוכל, אולי, לדמיין אלטרנטיבות לבניינים רבי קומות שמתקשים כאמור להתרומם בינתיים, ולממש פתרונות יצירתיים שיאפשרו לשמר את אופי הקהילה ובמקביל לבנות בצפיפות וביעילות כדי לנסות ולהדביק את היעדים העתידיים.

     

     

    ''

     

    מוכנים לסוכות כל השנה #1. צילום: נוסע בזמן

     

    ''

     

    מוכנים לסוכות #2. צילום: נוסע בזמן

     

    ''

     

    טובלים את הכלים החדשים ב"מקווה כלים" (מימין). צילום: נוסע בזמן


     

    ''

     

    בתוך מגדל המים שחזר לחיים כבית כנסת. צילום: נוסע בזמן

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      נוסע בזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין