כותרות TheMarker >
    ';

    פרופסור רפי אלדור - רוקדים למען פרקינסון

    ברוכים הבאים לבלוג של פרופסור רפי אלדור. רפי אלדור הוא מרצה מוערך בבית הספר למנהל עסקים של המרכז הבינתחומי ובמרוצת השנים כתב טורים כלכליים בעיתונים מובילים ולימד באוניברסיטאות מהשורה הראשונה בארץ כמו גם בארה"ב.

    רפי, אשר אובחן במחלת הפרקינסון לפני 10 שנים, החל להראות שיפור משמעותי בתסמיני המחלה כאשר התחיל לעסוק בריקוד סלוני סטנדרטי. רפי נוכח לגלות על עצמו ששילוב התנועות בריקוד, רוח החיים והחברה, משפיעים באופן משמעותי על תסמיני המחלה ותורמים לשיפור איכות החיים. רפי החל להיות פעיל מאוד בהפצת הבשורה וכיום הוא משתתף בסבב הופעות ברחבי הארץ בשילוב הרצאות בנושא הריקוד ומחלת הפרקינסון.

    אירועים מכוננים- רפי אלדור

    0 תגובות   יום ראשון, 12/11/17, 13:40

    שני אירועים מכוננים היו בחיי המקצועיים מסוג האירועים שמעצבים את חייו של אדם ומגדירים את הוויתו ואת מי שיהפוך להיות בזמן חייו ומה ישאיר אחרי לכתו.

     

    זכיתי שיהיו לי שניים  מקצועיים - וכולי מלא בתקווה ואופטימיות שאזכה לעוד

     

    1.אירוע ראשון היה טקס קבלת הדוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת הארווארד בבוסטון – רגע יחיד ומיוחד שחתם תהליך מרגש ואינטנסיבי של למידה עם טובי מוחות הכלכלה בעולם. זה היה כל עולמי אז, לזה ציפיתי, את זה חלמתי ובזה השקעתי אז. לפני שנות אור. לפני חיים שלמים. לפני שחליתי...אומרים שהחיים נחלקים לשניים: לשלב של לפני גילוי המחלה ולשלב שאחרי. ומה אני אומר? אני חושב שזו לא סתם חלוקה, אלא מפץ – קצת כמו המפץ הגדול (ויסלחו לי עמיתי חוקרי האסטרו-פיסיקה על ההשוואה, כי קטונתי) אבל עולמי שלי התנפץ ללא פחות מרסיסים קטנים של ייאוש ואובדן.

     

    מפסגת הישגיי האישיים והמקצועיים נאלצתי להביט על דמותי האנושית, השבירה והפגיעה בראי ולהבין שחיי כבר לא ישובו להיות כשהיו. דברים עומדים להשתנות מעתה והלאה לשארית חיי.ומה נעשה כאשר החיים מציבים בפנינו מכשולים? האם נוותר ונמעד לתוך המכשול או נילחם בחזרה? אני בחרתי להילחם. וכמו במפץ הגדול, מתוך רסיסי השברים של עולמי הישן יצרתי לעצמי עולם חדש.

     

    עולם של תקווה למחלה חשוכת מרפא, עולם בו אני קם כל בוקר בהוקרת תודה על הקיים, על כך שאני מביא תקווה גם לחולים אחרים ועוזר להם ולי לחיות עם הפרקינסון בשלום. בחרתי לרקוד עד אשר תימצא תרופה למחלה.פתחתי ואמרתי שזכיתי שיהיו לי שני אירועים מכוננים בחיי.

     

    2. האירוע השני, שהיה אף מכונן יותר מהראשון, שייך לחלק השני של חיי, אותו חלק שנוצר מתוך השבר הגדול: הרגע בו קיבלתי פרס ראשון מידיה של מאי מאי עלי, ביתו של מוחמד עלי,  בטקס מרגש של ה WPC – World Parkinson Coalition®  - בקטגורית בחירת הקהל על הסרט 'לרקוד לחיים'.

     

    הסרט בן 3.5 הדקות שמתאר את המסע שלי דרך הריקוד הסלוני להתמודדות עם מחלת הפרקינסון זכה ביותר משלושה מיליון צפיות תוך פרק הזמן מהרגע בו פורסם במאי 2016, עד רגע קבלת הפרס בספטמבר 2016 ועד היום בכשישה מיליון צפיות. באותו רגע מרגש, לאחר שסיפרה על אביה מוחמד עלי שהיה חולה בפרקינסון, קראה לי מאי מאי עלי אל הבמה תוך  שהיא משווה ביני לבין אביה: "ברצוני להזמין אל הבמה עוד אישיות גדולה, כל הדרך מישראל...". אני זוכר את הרגע בו עליתי על הבמה, נרגש ומתוח, משתדל לצעוד זקוף ובטוח אל מרכז הבמה. ההתרגשות הגדולה היתה לא רק ממעמד הזכיה עצמו, אלא מהתובנה על עוצמת ההשפעה של הסרט על כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם.

     

    אנשים שאולי הסיפור האישי שלי העניק תקווה וכוחות להילחם במחלה. עמדתי על הבמה, הודיתי לכל יקיריי, הורדתי את הג'קט ורקדתי....בקהל היו 4500 איש, ברחבי העולם יותר משלושה מליון איש צפו בסרט, וכולם ראו שאפשר גם אחרת. הסרט זכה בעיקר בזכות האופטימיות שלו, כי בסרט הבטחתי לכולם ובעיקר לעצמי: " אני ארקוד עד אשר ימצאו תרופה למחלה". השיא הזה, ההבנה שכל כך הרבה אנשים קיבלו תקווה לכך שאפשר לחיות טוב ולתפקד עם מחלת הפרקינסון, ממשיך ללוות אותי בכל רגע בחיי גם היום.היום אני מבין: הפרקינסון נתן לי שתי מתנות: את הריקוד ואת היכולת לעזור להרבה אנשים אחרים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רפיאלדור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין