כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    "חינוך בתנועה" - לאן בדיוק?

    3 תגובות   יום שני, 13/11/17, 15:50

    משרד החינוך הביא זה עתה לידיעת הציבור את תכנית העבודה שלו לשנים תשע"ח-תשע"ט. התכנית נקראת "חינוך בתנועה", להציג איזו תנופה לכאורה מצד השר ומשרדו. המסמך, כדרכו של משרד החינוך, מלא מילים ותרשימים, שהקורא הבלתי-מעורב יתקשה להתמודד עמם ( ראו http://meyda.education.gov.il/files/Owl/Hebrew/education-plans.pdf). ננסה לברר מה בעצם רוצה המשרד, איזו תנועה הוא מניע ולאן.


    תכנית המשרד מתחילה בהצגת ארבע מטרות כלליות: מצוינות בלמידה; חברה ערכית; הזדמנות שווה; ואיכות ההון האנושי (כלומר, המנהלים והמורים). אין בכך כל חדש. חבל על הזמן לעסוק בארבע מטרות מיושנות אלה, אבל לנו יש עניין במה שמגיע בהמשך. לכל אחת מארבע המטרות יש "פעולות מרכזיות" שצריך לבצע, תת-מטרות שמספרן הכולל הוא 28, מספר נכבד. למען ההגינות נציין ש-4 תת-מטרות מכוונות כלפי המוסדות להכשרת מורים. האם בית ספר יכול לממש 24 תת-מטרות בו-זמנית? האם תת-המטרות הללו הן בהלימה זו לזו? התשובה בשני המקרים היא לאו-רבתי! אבל הריבוי המוגזם אינו צריך להדאיג אותנו: הזכאות לבגרות הייתה ותישאר הבוחן הראשי של המשרד, תת-המטרה המרכזית להצלחת המערכת מנקודת מבטו.


    לאחר מטרות-המשנה מציגה לנו התכנית "מדדי תוצאה" שלאורם ייבחן השינוי המתחולל (או לא) בבתי הספר. מספרם הכולל של המדדים הללו הוא 14, ועל כולם יימדדו ויוערכו בתי הספר. האם יוותר למנהלות/ים זמן לפעילות פדגוגית לאחר מילוי עשרות טפסים ויותר? על פי ניסיוננו מן השנים האחרונות – ברור שלא.


    אבל הסוגיה המעניינת ביותר שלפנינו מתייחסת אל הסתירות הפנימיות שבתכנית. הנה דוגמה: ב"מדדי התוצאה" של המטרה הראשונה, הנקראת "מצוינות בלמידה", מופיעה במקום הראשון "זכאות לבגרות/מצוינות במדעים, מתמטיקה ואנגלית"; במקום השני "שפת אם עברית וערבית" שייבחנו בבגרות ובמבחנים נוספים; ובמקום השלישי "למידה משמעותית". למידה משמעותית, כפי שהוסבר הרבה, מתייחסת לעניינים רלוונטיים לתלמידים, שהם חוקרים אותם בלמידה פעילה. תרבות של בחינות מחד גיסא ולמידה משמעותית מאידך הן שני יקומים נפרדים, שבהן הבחינות המסורתיות תנצחנה אפילו עם יד אחת קשורה מאחור.


    סתירה מסוג אחר מתייחסת אל המטרה השנייה במסמך: "חברה ערכית", שבמסגרתה נקבע הבסיס – "ערכי מורשת ייחודיים ברוח מגילת העצמאות". אלא שבמגילת העצמאות, מסמך מכונן למדינת ישראל, נאמר: "אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים [1948] הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת [קידום] המזרח התיכון כולו." – מה לזה ולמשרד החינוך? השימוש של התכנית ב"מגילת העצמאות" בא להסתיר היעדר יעדים כמו שלום, הפסקת דיכוי של עם אחר ואחווה יהודית-ערבית, ששר החינוך אינו מאמין בהם. לעומת זאת, אין כנראה לשר בעיה עם נוכחותה של מורה דתייה בבית ספר ממלכתי, שתאמר לתלמידי כיתה ד' ש"כן, צריך לסלוח ליגאל עמיר" (סיפור אמיתי).


    הגודש הרב במלל, מספרים ומטרות בא לזרות חול בעינינו. מרבית המטרות אינן מוגשמות, התכניות שצצות מעת לעת – עכשיו עת האנגלית המדוברת, בלי מורים אבל עם הרבה פרסום יקר – מבלבלות ומכניסות לחרדה את הצוותים החינוכיים, התלמידים וההורים, ו"אוטונומיה פדגוגית-ניהולית" (עמ' 29) ודאי שאין כאן. במזרח אין כל חדש. מה כן יש? יחסי ציבור לרוב בהרבה מאד כסף. אמרנו כבר: חינוך באבדן דרך!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 17:01:
      לא מפתיע! דרך אגב, אתמול נטלתי חלק בכנס של מרכז טאוב על אי-השיוויון בחינוך בישראל שנערך בירושליים. רוב הכנס עסק באי-שיוויון בזכאות לבגרות וב-5 יחידות במטמטיקה (החלק הפחות או יותר נורמלי היה המושב על חינוך מקצועי טכני, אותו הנחה ח"כ יוסי יונה). אז נכון, לצערינו המערכת לא בקלות תוותר על שיטות חינוך ישנות שאולי התאימו למאות 19-20, אך במאה ה-21 ממש, אבל ממש אין לשיטות הללו שום מקום.
        19/11/17 12:26:
      כל הכבוד לכותבי התכנית, שהצליחו להתייחס לכל חלקי האוכלוסייה בישראל, תכנית מגוונת שעונה על הצרכים של כולם. ככה כותבים פרסומת.
        14/11/17 11:29:
      חלק גדול מהמטרות נשמע כציטוט מהצהרות שהיו בעבר הרחוק, נאמרו בשעתן, ואין להן תוקף ממשי בימינו. הנושא שנשמע ריאלי הוא לימוד השפה הזרה, האנגלית, כשפת דיבור, נוסף על שפת כתיבה וקריאה. זה מסוג החידושים של האחראי על החינוך. היו ימים של מתמטיקה, והיום ישנם ימי הלשון האנגלית המדוברת. בכל שנה מוכרז על נושא צמרת. בסוף השנה נשמע סיכומים לעניין זה, ובראשית השנה הבאה יופיע נושא חדש רלוונטי מאד לאותה העת. הרצון להתחדש בכל שנה אינו הולם את הנושא. חינוך הוא נושא ברור , מובחן, ועקרונותיו אינם זקוקים לחידוש מידי שנה.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין