כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    חד שיח וחד צדדי לגמרי

    1 תגובות   יום שני, 13/11/17, 20:59

     


    כשחייו של קפטן ג'ון ניוטון, בן המאה ה18, התאזנו סוף כל סוף, והוא מצא אושר לאחר חיים קשים, בהם אפילו שועבד לאדם אחר לתקופה קצרה, הוא ישב בחדר הפיקוד שלו בספינה, וכתב מכתב לאישתו הטרייה. בעקבות השיפור הגדול בחייו הוא התקרב לדת, ובמכתבו לרעייתו הכריז שהוא רואה לנכון להודות לאלוהים ש-"הוציאני, כפי שאני רואה חובה לומר, מארץ מצריים, מבית עבדים; משעבוד ורעב בחופי אפריקה, אל מצבי הנוכחי". *

    באותה העת בה ...כתב מכתב זה, מטרים ספורים מתחת לרגליו בבטן האונייה, ישבו כלואים כשמונים עבדים - גברים, נשים וילדים, בהמתנה חסרת אונים לרגע בו ספינת המשלוחים החיים של ניוטון תגיע ליעדה, והם ימכרו לבני אדם אחרים. סביר להניח שניוטון לא ראה את הקשר בין מילותיו וגאולתו, ובין מעשיו לאחרים אשר "מיועדים" להיות עבדים.

    אפשר לבצע הקבלה דומה לכך על ידי מבט חטוף בתקציר הכתבה, המספר סיפור עצוב (זה תמיד עצוב) על התייתמות הרפתנית מהורים, כשברקע בצילום עומדות מיותמות בכוח, שכולות בכוח. אבל הנקודה החשובה יותר, בעיניי, היא אחרת- בחד השיח שהכתבה הזו מייצרת.

    באם מישהו מצרכני החלב חושב לרגע על אסונן של הפרות בצל הדרישה האלימה של משק החלב (הזרעה בכוח, הפרדת עגלים מאימותיהן, שליחת הזכרים לשחיטה, הריונות מרובים ושאיבת חלב מרובה שפוצעת את הפרות ולבסוף - כשהן מתמוטטות מחוסר בסידן - שיחטתן וטחינת בשרן), ועלול להפסיק לרכוש חלב פרות בגלל מעשים אלו, בדיוק בשבילו מגיעה הרפתנית ומכריזה קבל עם ועדה - אם בגלגול הבא אהיה פרה, אני רוצה להיות פרה ברפת שלי.

    חלקו הראשון של המשפט חשוב. אותה רפתנית לא אומרת שהיא רוצה להיות פרה ברפת שלה. אמירה כזו תלושה כל כך עד שאין מי שיוכל להאמין לה. במקום זאת היא אומרת - "אם ייגזר עלי להיות פרה" - אם לא תהיה לי ברירה - אז ארצה להיות פרה ברפת שלי, ולא פרה ברפת אחרת.

    בדרך כלל מוכר מבצע מהלך של הזדהות כזו על מנת לרכך את ליבו של הקונה. הוא יכול להזדהות עם הקונה שצריך לשלם (לי זה עולה יותר), והוא יכול להזדהות עם הסחורה - היצור החי עליו אנחנו בקושי מסתכלים בתמונה הזו.
    ההזדהות הזו עם הפרה חסרת האונים מאחור, האמירה לפיה לאותה רפתנית לא היה אכפת לחיות לצידה של הפרה (בלית ברירה!!), הנמען שלה הוא לא הפרה, אלא הצרכן שיכול להרגיש טוב יותר עם הרכישה שלו. השאלות המוסריות נענו, ועכשיו ניתן לרכוש את החלב של אותן אומללות, שבמידה ורפת זו פועלת כמו רפתות אחרות, בקרוב יישלחו לשחיטה לאחר שכוחן ייגמר.

    מול הקוראים שיודעים בערך איך נראה עולמן של הפרות המיועדות לחליבה, קריאת ההכרזה המוזרה של אותה רפתנית באמת מטופשת. אבל היא מטופשת לא בגלל שהרפתנית טיפשה, חלילה, אלא בגלל שהכתבה מתייחסת לקוראים הפוטנציאלים כטיפשים, וזהו הבדל חשוב ביותר.
    אף אחד לא רוצה להיות כמו אלו בהם הוא משתמש על מנת להרוויח כסף. אנחנו פשוט רוצים להאמין שאמירות כאלו נכונות, כדי שיהיה לנו נוח יותר לשלם כסף על ניצול בעלי חיים.

    * מתוך הספר "ספינת העבדים, היסטוריה אנושית" של מרקוס רדיקר

    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/11/17 04:02:

      המקרה של ניוטון מעט יותר מעניין מכפי

      שתיארת אותו.

      ניוטון הפך בערוב ימיו לאחד הלוחמים הבולטים

      בעבדות:

      לאחר שפרש מעיסוק זה הוא הפך לאוונגליסט והיה

      יד ימינו של ווילברפורס לקראת העברת חוק נגד

      עבדות שנודע בשמו "החוק נגד סחר העבדים 1807".

      אגב...,

      הוא האיש אשר חיבר את הלהיט הכנסייתי-נוצרי

      "חסד מופלא"...