הוא בא, מצד אמו, ממשפחת תנועת החירות המוסרית לעילא, לפני כיבושה על ידי השקרן הלאומי בנימין נתניהו, האיש מחוסר ההגינות. אמו הייתה אחייניתו של אליהו לנקין, מפקד ספינת הנשק של האצ"ל - אלטלנה, שבן גוריון שלח את יצחק רבין מהפלמ"ח ( טוב, "מההגנה" - כי בן גוריון לא אהב את הפלמ"ח, בדיוק כפי שלא אהב את האצ"ל והלח"י) לנטרל אותה. הביצוע היה מושלם והיא טבעה כמה מאות מטרים מחופה של תל אביב. אביו היה פרופ' אריה לוין, איש מפא"י שבנו ירש ממנו את הזיבורית מדעותיו הפוליטיות, כלומר אהדה לקבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב", אהדה שהייתה לה משמעות פוליטית בימיה הראשונים של המדינה. סנדקו בברית המילה היה מנחם בגין, וזה אומר הכל. יריב לוין שרת ביחידה 8200 בצה"ל והוא משפטן ועורך דין. איש משכיל בעל עבר מפואר בצה"ל. על כישרונותיו האישיים אין חולק. על תפקידיו הפוליטיים, שבנימין נתניהו השקרן הלאומי הטיל עליו בכנסת, יש גם יש! הוא היה מקשר בין הממשלה (של ביבי) לבין הכנסת והשתמש בכישרונותיו הרבים כדי לטשטש את האמת על מעשי ממשלת ביבי מעל דוכן הכנסת. למשל: בכל הצעות האי-אמון של האופוזיציה הוא מעולם לא ענה בעובדות הסותרות את הטענות הפוליטיות של האופוזיציה, אלא משך את הכיוון אל הבדחנות המתוחכמת והלגלוג על האופוזיציה, שאין ממש בטענותיה ולעולם לא תצליח להרכיב ממשלה. על כל טיעון אופוזיציוני אמתי, הוא השיב בלגלוגים שלא מן העניין או בהפניית תשומת הלב אל זוטות שלא מן העניין.

האכזבה האישית שלי מן האיש המוכשר הזה, שהיה יכול לייצג את הישרה וההגינות של תנועת החירות של בגין ובאדר הזכורים לטוב, אני מנסה לבטא ולהסביר כאן. מדוד ביטן ואמסלם, שמתבזים בהופעותיהם הנמוכות מעל דוכן הכנסת, אין ציפיות לכל איש הגון. אבל מיריב לוין - איש מוכשר ומשכיל, כמו גם מבני בגין, יש ציפיות להגינות מינימלית ולהימנעות מביצוע הוראותיו הנכלוליות של הבוס ביבי - האיש שדואג רק לביבי ותו לא.