כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    פצ'י ואלחנני ושיר לשבת

    21 תגובות   יום שישי , 17/11/17, 12:22

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח.

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולין.

     

     

     

    לפני שנים, נכחה אשתנו בחגיגת יום הולדת ה-100 של הדוד הירושלמי שלה, אברהם אלחנני. החגיגה התקיימה במוצא בבית אבות. הבחורצ'יק אלחנני, עוד הספיק להיות עיתונאי ב"דאר היום" של ירושלים, כשהעורך היה איתמר בן אב"י. 

    אחר כך ולכל אורך ימיו של העיתון "דבר" היה העיתונאי הירושלמי שלו.

    הוא פרסם כמה וכמה ספרים של ראיונות מפורטים ויסודיים עם אישים כש"י עגנון, מרטין בובר, חיים הזז ואחרים.  

     

    אחד מאורחי היומולדת, היה צוּציק מהשכונה בה גדל הדוד של אשתנו – פלוני יצחק נבון, נשיאנו לשעבר. הם היו ידידים לאורך שנים.

    נבון בן ה-85 דאז, הרעיף על אלחנני ברכות חמות מאד, גם מפני ששניהם ס"ט למהדרין.

    בתום דבריו הכריז יצחק נבון:

    יש לי בקשה אישית ומיוחדת מכל הקהל הנכבד. אני צריך טרמפ לירושלים. יש פה מישהו שנוסע?  

    זה הזכיר לאשתנו את ה-AUDI שנשיאנו בדימוס, משה קָצָב הנעבעך, לא הצליח לסחוט מהתקציב הלאומי.

     

    ''
     

     

    בין התגובות שקוראיך תרמו לקטע אותו פרסם אחאב בנך תחת הכותרת "1985",  יש אחת של פלונית "דוקטור לאה".

    בין השאר היא טוענת שמישהו מיזרעאל היה חונך שלה באיזה נושא לימודי.

    אתה חושד שהמישהו הזה, הוא ידידך הקרוב לו הקדשת הרשימה הבאה של "קלנועיות חמורית" בעלון קיבוץ יזרעאל:

     

    הכבוד של היות כלנית 

     

    כשיורדים מאצלנו אל הז.ח.ט, או אל החדר-כושר או אל הסטודיו, מסתנוורים מכובע הנזיר שאצל בן-דוב ועוברים את הכביש שבין צמרת להוד.

    שם, בצד מחסום  המריבת שכנים על תחום שבת,  עוברים גם על יד פַּרְק אֵילוֹן הבלתי זנוח לעולם.  אם לא ממשיכים לרדת, אז יש שם ביתן ארוך עם מרפסונת כניסה מקורה.  מול הביתן יש חלקת דשא. פעם בשנה, נהייה הדשא הזה אדום מכלניות ולא מכסחים בו עד שנגמרת העונה של האדום המשגע הזה.

     

    במרפסונת המקורה עומד זוג אופניים. בדלת הכניסה תקוע מפתח.  מבחוץ. בתוך הביתן יש שדרות של כונניות עמוסות אלפי ספרים על מחשבת יהדות ועל מחשבה בכלל. בקרן זווית קטנטנה, בקצה החדר יש שולחן כתיבה, עליו מונחות תמיד ערימות של דפים. ויש כיסא ויש טלפון.

     

    כשזוג האופניים ישנו והמפתח תקוע בדלת החוּמָה – זה סימן שאיש אחד יושב בתוך הביתן, על הכיסא אצל שולחן הכתיבה. 

    האיש הזה עושה המון ספרים על מה שחושבים ביהדות ועל מה שחושבים בכלל.

     

    ''

    קוראים לו פַּצִ'י.  

    יש לו אח גדול שכאן קראו לו קַפִּי. היה לו אח קטן שקראו לו קַצִ'י.  יש לו נכד ושמו דניאל. יש לו בן ושמו יניב ויש לו שתי בנות – סיון ויונת.  לאימא שלהם קוראים איריס.

     

    את פצ'י לא רואים כל כך.  או שהוא נחבא בחדר עבודתו שבביתן, או שהוא נסע לתל-אביב, לאוניברסיטה, שם הוא נקרא הפרופסור אברהם שפירא, שמרצה על מרטין בובר ועל א.ד. גורדון וכאלה.   במזל אפשר לראות אותו בחטף. או כשהוא ממהר למעלה בשביל לנסוע או לכמה רגעים בחדר אוכל, בולע משהו ונעלם בלי לבזבז את זמנה של מחשבת היהדות ועשיית הספרים אודותיה.

     

    לפני הרבה שנים. תיכף אחרי פְּקָקוּת בסידור עבודה, פֶּרֶךְ בכרם ועוד, נהייה פצ'י צוֹרְבָא דְּרַבָּנָן, זאת אומרת:

    "תלמיד צעיר שנצרב באש חכמים",  שבמשנתם הוא נחשב היום מומחה יחיד בדורו.  

    אחר כך, בין השאר, הוא יסד והקים וערך את הביטאון  "שְׁדֵמוֹת".

    העיתון הזה היה צֵידָה לדרך ולערך המחשבה של אלפי צעירים וגם לא צעירים בתנועה הקיבוצית ומחוצה לה.

    ''

     

    ב1968 הוא עקר הר.

    בעקבות מלחמת ששת הימים, ביחד עם עמוס עוז מחולדה, אבא קובנר מעין-החורש, מוקי צור מעין-גב ואחרים, הוא הוציא לאור את "שִׂיחַ לּוֹחֲמִים" –  מסמך נדיר ואגדי שניפץ את מיתוס החייל הישראלי המאצ'ו-גברבר.  

    הספר הזה היה לאחד מנכסי צאן הברזל של ישראל המודרנית (וגם של מחשבת היהדות).

     

    פצ'י עשה גם חומר הדרכה לתנועת הנוער, הנציח נופלים, גילה כישרונות צעירים וחדשים ומה לא?

    עד עכשיו שקוע האיש עד מעבר לבלוריתו בכל הנזכר לעיל. עמוס לעייפה ולגבורה, הוא טורח באומץ בעבודת קודש היאה לעשרה פרופסורים ולעשרים עורכי ספרים שאינם נחבאים אל הכלים כמו הפרופסור הזה, שחי בלי מחשב ובלי רכב וגם כותב הכל ביד חמושה בעט.

     

    ואמרו הפרחים לשמש-  לצמוח בתור כלנית מול הדלת החומה עם המפתח התקוע בחוץ ועם האופניים שממתינים במרפסונת המקורה – זה כבוד גדול.                        


     

     

    ''

     

     

    ולכבוד הסיפור הטוב הזה בא לך להזכיר שיר. גם מילים וגם לחן שלך שכתבת לכבוד שבת. השיר הושמע בחג ה 36 לקיבוץ יזרעאל והושר ע"י מקהלה גדולה. מתישהו שנים קודם לקח המלחין דב כרמל את המילים והלחין להן מנגינה אחרת.

    השיר הזה הוקלט ע"י שלישיית המעפיל עם הסולנית עירית סנדנר.

    לא אהבת את זה מפני שהוא הפך את השיר למעין "בּוֹסָה נוֹבָה" או משהו כזה.

    בהחלט אחד השירים הכי יפים שכתבת. 

     

    שִׁיר שַׁבָּת

     

    שֶקֶט.

    הִיא נוֹשֶׁקֶת,

    בַּזָּהָב לַצַּמָּרוֹת

     

    שֶׁקֶט.

    הִיא מַדְּלֶּקֶת,

    מְנוֹרוֹת בַּכּוֹכָבִים

     

    שֶׁקֶט.

    הִיא שׁוֹתֶקֶת

    כְּנַף רִנָּה, לָהּ מַקְשִׁיבָה

     

    שֶׁקֶט.

    הִיא שׂוֹחֶקֶת.

    הַשַּׁבָּת עוֹמְדָה לָבוֹא.

     

    שֶׁקֶט

    הִיא נוֹשֶׁקֶת,

    לַמִּלִּים הַנִּסְתָּרוֹת

     

    שֶׁקֶט.

    הִיא מַדְּלֶּקֶת

    זִיו שְׁכִנָּה, בֵּין הַכְּתָלִים.

     

    שֶׁקֶט

    הִיא שׁוֹתֶקֶת

    שַׁעֲרֵי מָרוֹם פְּתוּחִים

     

    שֶׁקֶט

    הִיא שׂוֹחֶקֶת

    הַשַּׁבָּת, בּוֹאֵךְ לְשָּׁלוֹם

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/11/17 20:48:

      צטט: דוקטורלאה 2017-11-17 18:15:54

      הקשר שלי לפרופסור אברהם שפירא , שרק כעבור שנים ידעתי שמכנים אותו פצ'י, קשור ללימודי אצלו באוניברסיטת תל-אביב, שם כתבתי עבודת מסטר על אהרון דוד גורדון, שעסקה בנושא "החינוך העצמי". העבודה זכתה לשבחים וסיימתי את לימודי המאסטר כתלמידה מצטיינת. את התואר השלישי עשיתי באוניברסיטה העברית בירושליים (בה למדתי בעבר לתואר ראשון). העבודה :"התקבלות משנתו של אהרון דוד גורדון ואישיותו, בספרות ובעיתונות, בשנים 1904-1948," נעשתה בהדרכתו של פרופ' אליעזר שביד. פרופ' אברהם שפירא היה אחד המדריכים והמסייעים לכתיבת העבודה וגם אחד הקוראים והמעריכים. במשך השנים התיידדתי עם פרופ' שפירא ובקרתי בקיבוצו, ולעיתים הרציתי בכינוסים שהוא הרצה בהם, ובהמלצתו כמובן. מכל המורים שלימדו אותי הוא המורה הקרוב ביותר אלי, והמוערך ביותר על ידי. כל בני משפחתי מכירים ומעריכים אותו. מכיון שהכרתי אותו רק באוניברסיטאות אין לי כל ידע, וכל התייחסות, לגבי חייו בקיבוץ.

      אני מכיר אותו בתור אבא של יניב ויונת וסיוון. איש שקט וחכם. 

        23/11/17 20:47:

      צטט: אביבי32 2017-11-17 21:57:42

      הפוסט מזכיר נשכחות מתקופת שירותינו הצבאי בסוף שנות ה-60. "שיח לוחמים" היה תהליך מכונן לאחר מלחמת ששת הימים והחוברת הפכה לבסטסלר . השיח הזה היה הזרעון שהצמיח כעבור שנים את תנועת שלום עכשו שאחד ממקימיה הוא חבר ששרת איתי בגרעין וחווינו יחד את מראות מלחמת ההתשה ומלחמת יום כפורים. כרגיל, הציורים של אביך נהדרים

      תודה. יש מי ש"שיח לוחמים" מעצבן אותו. לדעתי הוא הרבה יותר אותנטי מ"חשופים בצריח". 

        23/11/17 20:46:

      צטט: HagitFriedlander 2017-11-18 20:19:45

      בלי לבזבז את זמנה של מחשבת היהדות ועשיית הספרים אודותיה.... כמה יש כאלה...והשיר יפה ואת הציורים אוהבת כתמיד! תודה

      יש כאלו לא מעט. הבעייה היא ששומעים יותר מידי על "נציגי יהדות" למיניהם. 

        23/11/17 20:45:

      צטט: אהובהקליין 2017-11-18 21:08:31

       פוסט נפלא- ומעניין הן בתוכן ,ביצירות האומנות הנהדרות וגם בשירה.

       יישר כוח!

       שבוע טוב ובשורות טובות!

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה אהובה :) 

        23/11/17 20:44:

      צטט: * חיוש * 2017-11-20 16:00:56

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      התמוגגתי לקרוא את השיר לשבת,

      ולהתבונן בציורים היפהפיים מלאי הצבעוניות והחיות.

      היה מעניין לקרוא גם את תגובתה של החברה היקרה דר' לאה

      * כוכב אהבה ושבוע ניפלא דש חמה לאביך היקר

      תודה חיוש. ד"ש חוזר אלייך

        20/11/17 16:00:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      התמוגגתי לקרוא את השיר לשבת,

      ולהתבונן בציורים היפהפיים מלאי הצבעוניות והחיות.

      היה מעניין לקרוא גם את תגובתה של החברה היקרה דר' לאה

      * כוכב אהבה ושבוע ניפלא דש חמה לאביך היקר

        20/11/17 08:39:

      אני בהחלט מתכוון להופיע עם השיר הזה -

      בכינוס הקרוב של מועצת הלול.

      ''

        18/11/17 21:08:

       פוסט נפלא- ומעניין הן בתוכן ,ביצירות האומנות הנהדרות וגם בשירה.

       יישר כוח!

       שבוע טוב ובשורות טובות!

       

       בברכה

       אהובה.

        18/11/17 21:05:
      תענוג....
        18/11/17 20:19:
      בלי לבזבז את זמנה של מחשבת היהדות ועשיית הספרים אודותיה.... כמה יש כאלה...והשיר יפה ואת הציורים אוהבת כתמיד! תודה
        18/11/17 10:28:
      תודה. הנאה לקוראים. שבת טובה.
        18/11/17 08:16:
      שירים, אנשים, ציורים - זכרונות עשירים
        18/11/17 05:31:
      דמות מופתית.
        17/11/17 21:57:

      הפוסט מזכיר נשכחות מתקופת שירותינו הצבאי בסוף שנות ה-60. "שיח לוחמים" היה תהליך מכונן לאחר מלחמת ששת הימים והחוברת הפכה לבסטסלר . השיח הזה היה הזרעון שהצמיח כעבור שנים את תנועת שלום עכשו שאחד ממקימיה הוא חבר ששרת איתי בגרעין וחווינו יחד את מראות מלחמת ההתשה ומלחמת יום כפורים. כרגיל, הציורים של אביך נהדרים

        17/11/17 20:40:
      שקט . שבת מבורכת }{
        17/11/17 19:58:
      סיפור מקסים. לפעמים אני מצטערת שהימים הללו חלפו לבלי שוב. גם השיר לשבת יפהפה. שבת שלום וברכה!
      כבוד ויקר.
        17/11/17 18:15:
      הקשר שלי לפרופסור אברהם שפירא , שרק כעבור שנים ידעתי שמכנים אותו פצ'י, קשור ללימודי אצלו באוניברסיטת תל-אביב, שם כתבתי עבודת מסטר על אהרון דוד גורדון, שעסקה בנושא "החינוך העצמי". העבודה זכתה לשבחים וסיימתי את לימודי המאסטר כתלמידה מצטיינת. את התואר השלישי עשיתי באוניברסיטה העברית בירושליים (בה למדתי בעבר לתואר ראשון). העבודה :"התקבלות משנתו של אהרון דוד גורדון ואישיותו, בספרות ובעיתונות, בשנים 1904-1948," נעשתה בהדרכתו של פרופ' אליעזר שביד. פרופ' אברהם שפירא היה אחד המדריכים והמסייעים לכתיבת העבודה וגם אחד הקוראים והמעריכים. במשך השנים התיידדתי עם פרופ' שפירא ובקרתי בקיבוצו, ולעיתים הרציתי בכינוסים שהוא הרצה בהם, ובהמלצתו כמובן. מכל המורים שלימדו אותי הוא המורה הקרוב ביותר אלי, והמוערך ביותר על ידי. כל בני משפחתי מכירים ומעריכים אותו. מכיון שהכרתי אותו רק באוניברסיטאות אין לי כל ידע, וכל התייחסות, לגבי חייו בקיבוץ.
        17/11/17 16:58:

      זכרונות מרתקים - ציורים יפים

      שבת שלום

        17/11/17 14:14:

       

       

      ברוטוס:    אני מעריך אנשים כמו פ'צי הזה הרבה יותר מדורשי כבוד מטעם עצמם כמו ראשממשלה ובעלה

       

       

      נטוס:       מפעל הפוסטים שאתה עושה לאביך מעורר כבוד גדול. מעט יותר הגהות לפני שמדפיסים את הספר

       

      ..

       

        17/11/17 13:08:

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין