כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    ניק קייב - הופעה

    2 תגובות   יום שלישי, 21/11/17, 18:52

     

    ניק קייב - הופעה

     

     

    תקציר והבהרה

    ניק קייב הוא אחד האמנים האהובים עלי. לצערי גיליתי אותו מאוחר מידי, כשבוע אחרי ההופעה האחרונה שלו בארץ אי שם בשנות התשעים.
    הייתי בהופעה השנייה שלו, אתמול בערב, ואני חושב שיחד עם ההופעה של SWANS בשנת 2011 (לא הייתי בהופעה שלהם ב2015), מדובר בהופעה הכי טובה שראיתי בארץ (בחו"ל יש גם את נוירוזיס, ואולי גם מרלין מנסון).
    -

    חשבתי הרבה במהלך ההופעה אתמול. אני חושב שהסיבה לאירוע מצער זה של מחשבה מרובה ברגע שבאמת – היה יכול להיות מוצלח הרבה יותר בלעדיה, היתה המקום בו ישבנו. לא רחוק כל כך מהבמה במרחק אווירי, אבל בצד האולם ולא ב"אורקסטרה" – במושבים היקרים ממש שהוצבו מול הבמה. לכיסאות הללו, בכל מקום באולם, יש חלק חשוב ושלילי בקיום ההופעה, שבניגוד להופעה של סוואנס בבארבי (מאחל להם למלא בארץ מקומות כמו היכל מנורה) מנעו את מעט הכאוס המבורך שהיה יכול להתקיים בהופעה כזו.


    לא ברור לי איך צופים בהופעות כאלה בישיבה. אני לא מבין איך זה עובד, ועוד עם היווצרותה של תרבות מעמדות כה ברורה של "בואו נראה כמה כסף תשלמו בשביל לשבת מקרוב". אני מודע לבעיה הזו, אבל בדיעבד הייתי משלם בלי לחשוב על מנת לשבת כמה שיותר מקדימה.

    עכשיו, בהיותי בצד, יושב בזמן שניק קייב מקפץ על הבמה כאילו 1981 היום, הייתי יכול לחשוב על כך. שני מטר מאיתנו שני נשים וגבר התווכחו בקולי קולות במשך כל ההופעה, לידנו אנשים ביקשו לעבור ושנפנה להם מקום וסביבנו התכתבויות וואטסאפ התנהלו ללא הפרעה.

    כאמור – ההופעה נהדרת. ניק קייב מרים את האולם הזה, שכל כך לא מתאים להופעה שלו, ובכל שיר הוא מתיישב לכמה שניות על הפסנתר, מנגן את השיר וכאילו מתחרט, אחוז תזזית, ונוטש את הפסנתר על מנת להגיע שוב לקדמת הבמה. הנגנים – אדירים ללא ספק. אבל הנה – קראתי המון רשמים מההופעה הקודמת, לגבי חוויה דתית, ובעיני מדובר בבעיה.

    במשך כל ההופעה ניק קייב מתמזמז עם הקהל, כולם מרימים ידיים ומורידים אותן, ואני מתבונן בכל זה ושואל את עצמי שאלות – מצד אחד, אני מוטרד מסוג כזה של הערצה לאדם, גם אנשים שאני אוהב, ומעמד כזה מזכיר לי (שוב, גם למקום ההופעה יש חלק בכך) את הכנסיות האוונגליסטיות בארה"ב. אני תוהה, אבל – אם היינו מציגים בפני אותם מאמינים נוצריים בכנסיות האלו שרגעים דומים של עילוי מתרחשים לא רק מול דרשות נוצריות, אלא גם בהופעות ובהתקהלויות דומות, אולי היה די בכך על מנת לפרק את תלותם בכנסייה, כשהם יבינו לפתע שזה לא אלוהים מולם, אלא דובר כריזמטי? לא נדע זאת לעולם, אני מניח.

    חוויות רוחניות – כאלו שמילים אינן יכולות לתאר, הינן רגעים חשובים ביותר ונדירים מידי בחיינו, בהם מקודשים יחסי העלות והתועלת. היו רגעים רבים כאלו אתמול – בהם המוזיקה התפוצצה לנו בפנים יחד עם דרשותיו של קייב. אבל ביקשתי להבדיל בין הרגעים האלו, בהם המוזיקה גברה על היכולת שלנו לקלוט אותה במלואה, והותירה אותנו חסרי אונים מול רגע נשגב, ובין ברגעים הדתיים, בהם זה לא *מה* שהתרחש בהופעה ששינה לנו, אלא *מי* שעמד מולנו.

    מבחינתו, קייב לא רק שנתן הופעה נהדרת (הפוכה מנוירוזיס, אגב – שמתעלמים לחלוטין מהקהל), הוא אפילו החיל איזה רגע יפה של קהילתיות, אולי, בסופה. השאלה שאני שואל היא לגבינו. איפה אנחנו עומדים לא מול רגע מרהיב, אלא מול אדם אחר.
    אבל אולי אני שואל את השאלות הלא נכונות, וממילא, במה זה משנה אם נשאלה פה השאלה, ואם תהיה לה תשובה.

    לא צילמתי שום דבר מההופעה, אז הנה תמונה אחרת של ניק קייב:

     

     

     

    Image may contain: 2 people, people standing and indoor    

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/17 20:51:

      כתבת בול את מה שאני חושב על הופעות ב"מנורה". המקום לא מתאים לשום דבר חוץ מספורט, נקודה.

      לראות הופעה בישיבה? ועוד בכיסאות החנק האלה?? סקנדל.

      ואני כל כך מצטער שלא הייתי בהופעה הזו. האיש גורו של מוזיקה ופרפורמנס.

        26/11/17 20:56:

      Nick the King

      אכן הייתה הופעה מפעימה !

      אף אחד לא סיים אותה בישיבה !