יושבים השרים חיים כץ וגלעד ארדן ומסרבים להקציב 10 מיליון שקלים להקמת גוף שיעסוק בחקירות תאונות באתרי בנייה ודוחים את ההחלטה לכך משנה לשנה. כעת הבה נתאר לעצמנו שנפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' מבקשים מהממשלה להקציב בדחיפות מיליארד שקל שבוע לפני חג הסוכות (יומיים לפני אי-אפשר כי זה ערב יום הכיפורים וישראל במצור) לשם הקמת סוכות בהתנחלויות. כמה זמן ייקח לקבלת החלטה על הקצבת הסכום? גג רבע שעה!

תאונות באתרי בנייה הם כבר שנים מכת מדינה אבל הממשלה מתייחס אליהם כאילו התאונות הללו מתרחשות באי השכן קפריסין. ואני לא רוצה לומר כי ההתעלמות מן האסון הקבוע הזה היא בגלל העובדה שפועלי הבניין הם ברובם זרים. יש גם ישראלים. יש גם יהודים. ההתעלמות של הממשלה היא בגלל הקו הפוליטי שלה מיום הקמתה, וגם שלש הקדנציות שלפני הקמתה, הוא לטפל רק בבעיות המפריעות להישרדותה. כי השקרן הלאומי בנימין נתניהו רוצה להיות ראש ממשלה לכל ימי חייו. אבל החוק מחייב שכל ארבע שנים תתקיימנה בחירות לכנסת. 

את המצב המכאיב לכל בן אנוש של תאונות העבודה הבלתי פוסקות באתרי הבנייה בישראל תאר לפני ימים מועטים הקריקטוריסט של "הארץ" עמוס בידרמן כך: באתר בנייה מאחור רואים אדם באוויר שנופל אל מותו. לפני הבניין רואים גבר שמנמן ליד מכונית פאר (כפי הנראה בעל אתר הבנייה) ולקראתו הולך גבר חבוש כובע מתכת ומוסר לידו כובע מתכת ואומר לו: "זה כדי להגן עליך מאיזה פועל שנופל מהבניין".

המצב הזה נמשך שנים ויימשך שנים - אין כל ספק בכך.