יעקב עוזב את ביתו החם, הקדוש והרוחני ויוצא לארץ אחרת. והוא יוצא מהיותו איש תם יושב אוהלים והופך להיות איש שדה. יש כאן מצב של ירידה רוחנית משום שאזור חרן הוא מרכז של עבודת אלילים, אבל זה בדיוק מה שיעקב צריך.

מתוך הקשיים הוא צריך להתחשל ולהצליח.

אברהם מסמל -- את שפע המים בבאר, יצחק מסמל -- את הבאר, ואילו יעקב -- בפרשה שלנו מגולל ומסיר את האבן הגדולה, המסמלת שליליות, שחוסמת את פתח הבאר של רועי הצאן - "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל... ויגל את האבן מעל פי הבאר".

ניתן לראות בסיפורו של יעקב את סיפורו של העם היהודי שנמצא בגלות, גורם לסביבתו ברכה ושפע כלכלי, אך חווה קשיים, מורדות ועליות ולבסוף חוזר לארץ ישראל.

המלאכים העולים ויורדים בחלומו של יעקב הם סמל לעליות ולמורדות בעולם שלנו.

למרות הקשיים שעובר יעקב, לבן מרמה אותו, נותן לו את לאה במקום את רחל, הוא עובד קשה, אבל הוא נשאר תמיד ישר, ובסוף הוא מנצח.

יעקב מחבר בין הגשמיות לרוחניות, והדבר מתבטא בין שתי נשותיו, רחל ולאה.

שבת מבורכת וברוכים תהיו באשר הם.