כותרות TheMarker >
    ';

    מִלִים וְ...עַל מָה

    פוסטים אחרונים

    0

    קליפות

    8 תגובות   יום שבת, 25/11/17, 09:54

    חנה-רבקה כווצה בחוזקה את עפעפיה כנגד ערוּתָהּ. אך, הבחינה בכך שאגרופיה קמוצים עד כאב וציפורניה נועצות סהרים דקים ואדומים בבשרה. היא הרפתה  ושחררה אצבעותיה, מצמידה אותן לצִדי גופה המאובן מהבהלה בה התעוררה מחלומה. צייר שהיה משרטט את מתאר גופה היה מצליח בקלות במלאכתו, עת גופה הנוקשה והמפוחד שקוע על הסדין ללא תזוזה, כמעט ללא עווית נשימה. קפואה ניסתה לשחרר אט אט את סימני החיות החיוניים, להרפות את הפחד המשתק.

    היא העבירה במאמץ ובמחשבה את ידה הנוקשה-רדומה בתנועות של בובת מריונטה אל בטנה והניחה אותה על זכר החיבור אל אִמהּ מולידתה. הפופיק שלה הוסתר על ידי כף ידה הפרוסה, מונח במרכז קווי החיים כבאר.

    בחלומה, בדיוק על אותו המקום בגופה, על עורה הרך והבהיר היה מונח תפוח. עכשיו כשהתעוררה נבהלה חנה-רבקה ממראה התחושה של התפוח המונח על מרכז גופה. מיד עלתה בדמיונה תמונת חוה הנוגסת בתפוח בהנאה בכל עומק פיה, רוק ניגר מצִדי שפתיה, נטף נאה של מיץ תפוח רענן ועסיסי. חנה-רבקה הסיטה בחדות את ראשה, לברוח מעולם אסור, למחוק את חלומה ויותר מכך את התחושות שהביא בה במערבולת שואבת, כבדה.

     

    ''

     

    חנה-רבקה סילקה באצבעותיה, בתנועות מהירות, את מה שדמיינה בתמונותיה ההוזות. ניסתה לסלק משם, להעיף בתנועות נמהרות, כאילו היו פירורים שיש לנקות מהמפה הצחורה של שבת קודש.

    חנה-רבקה התיישבה על מיטתה בתנועה אחת חדה, להיות בטוחה בערוּתה המוחלטת. עדיין ניכרו סימני רטיבות של זיעה על גופה, נספגים בבד כותנתה העבֶה.

    לפחות ידעה עתה שהיא כאן ועכשיו והכל חלום היה, עולם נסתר ואסור שאין לה שליטה בו. כך, ניסתה להרגיע עצמה ולהחזיר את פעימות לבהּ לקצב השִגרה של חייה.

    היא מהרה ללקט בידיה ערימת בגדים נקיים ולערסל אותם קרוב-חזק אל בטנה.

    דפדפה בערימה לוודא שלא שכחה לקבץ שום פריט נחוץ ואז נכנסה אל המקלחת ונעלה את הדלת בסיבוב כפול של המפתח.

    המים שטפו את גופה בעוצמה ובעוד היא מסבנת עצמה להסיר שאריות חטא של חלום הופיעו בחזיונה, במציאות מדומה, קליפות מסולסלות של תפוח ירוק, חמצמץ. חנה-רבקה משפשפת ומקציפה בסבון עד לאדמומית שפשטה בעורה הצח. סלסולי קליפת התפוח חוזרים ומקיפים את טבורה, מדוייקים ובשריים, צבעם בוהק כמו קליפות תפוחי היופי המונחים בערימות-פירמידה בשוק הרוכלים. חנה-רבקה הרגישה נאבקת בקליפות המסולסלות, היפהפיות. היא מסלקת והן חוזרות, היא מוחקת והן צוחקות.

    סגרה בכעס את קילוח המים, התנפלה על המגבת הענקית בתלישה מוו התליה ועטפה את גופה בחוזקה. חושך שם ואטום. הייתה בטוחה שסלקה את חזיונות הטרֵפה. התלבשה בכל שכבות בגדיה והרגישה בטוחה שהם יגנו עליה מחלומה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/17 07:04:

      צטט: שטוטית 2017-11-26 23:53:41

      סיפור מעולמות אחרים.

      כבר אמרתי ואומר זאת שוב: כתיבה נהדרה לך ארנה יקרה

      נשיקה

      כמה מחממת תגובתך. תודה, שטוטה.

        26/11/17 23:53:

      סיפור מעולמות אחרים.

      כבר אמרתי ואומר זאת שוב: כתיבה נהדרה לך ארנה יקרה

      נשיקה

        26/11/17 20:19:

      צטט: תכשיט 2017-11-26 20:09:39

      כתיבה נהדרת....

      ***

      תודה, רחלי.

        26/11/17 20:09:
      כתיבה נהדרת....
        26/11/17 07:09:

      צטט: באבא יאגה 2017-11-25 21:45:09

      אין מציל מהחלום

      ***

      לכל חלום יש לפחות נטע במציאות.

      שמחה לביקורך.

        25/11/17 21:45:
      אין מציל מהחלום
        25/11/17 11:53:

      צטט: סטאר* 2017-11-25 11:43:39

      מלחמת המחשבות הפנימית בין מציאות לפנטזייה וחלום. הקליפות נושרות אט ,אט ... כתוב יפה

      ***

      תודה לך!!

        25/11/17 11:43:
      מלחמת המחשבות הפנימית בין מציאות לפנטזייה וחלום. הקליפות נושרות אט ,אט ... כתוב יפה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ארנה א
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין