כותרות TheMarker >
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    שנה של מחאה

    4 תגובות   יום שבת, 25/11/17, 18:21

    לפני שנה ב26/11/16 יצאתי בפעם הראשונה לצומת יסעור

    ''

    נבוכה מאוד. ולבד מאוד.
    לא יודעת מה יהיה.
    לא בטוחה שאני בסדר מבחינת החוק.
    מחכה שהשעה הזו כבר תעבור ושואלת את עצמי האם באמת זה מה שאני רוצה?

    בראש זכרתי את אותו גבר אמריקאי שעמד שנים והפגין נגד מלחמת ויטנאם מול הבית הלבן. שנים, כל יום שישי. עמד שם את השעתיים שלו, עם שלט כזה. בסוף ניגש אליו איזה עיתונאי ושאל אותו במין גיחוך, 'תגיד לי אדוני, אתה באמת חושב שתוכל לשנות את העולם?' והוא אמר: 'לא, אני מוודא שהעולם לא ישנה אותי'.


    גם איינשטיין היה בראשי:

    ''

    איך זה התחיל?
    עקבתי בפייסבוק אחרי דוד פלדשטיין שהתחיל את מחאתו בירושלים כבר ביוני וחשבתי שהוא תמים ונפלא "אבל" אמרתי לעצמי, "שאני אסע פעם בשבוע עד ירושלים בשביל זה?" לא נראה לי הגיוני. כשהצטרף אליו אמיר השכל ואמר שכל אחד יכול להכין לעצמו שלט ולעמוד בצומת הקרוב לביתו, נגמרו התירוצים. ויצאתי בשבת שאחרי כן.

    מהשבת הזו עד החמישית, המשכתי לעמוד שם. לבד.

    בשבת החמישית 24/12 הצטרף אלי אותו דוד פלדשטיין, האחד והיחיד שהיה ההשראה שלי.

    ''

    מאותה שבת כבר היה לי שלט והייתי האשה המוחה הראשונה, והצפונית הראשונה.

    ב13/1/17 הופיעה כתבה בעיתון מקומי

    ''

    שבוע לאחר מכן  שבת מס 9, הצטרפה אלי, אורית דוד, חברתי מהקיבוץ, אבל רק לפעם אחת.

    בשבת אחרת בחודש פברואר נסעתי לתמוך במפגינה הצפונית השניה, דלית  שזו לה הפעם הראשונה.

    ''

    ב8/4/17 השבת ה19 למניין מחאותיי, נסעתי עם תמנע חברתי לבקר חברים בניר צבי (נפגשנו עם דוד המגדלור שלי) וכמובן לקחתי את השלטים איתי.

     

    ''


    בשבת ה29 בחודש יוני כבר הופעתי בחולצת הבטחון שלי . והמשכתי לעמוד שם לבד.

    ''

      

    גם לכרמיאל הגעתי ביוני והצטרפה אלי אדית.

    ''

      

     

    בראש השנה הייתי באילת

    ''

    זהו נגמרה שנה.
    התבדיתי. במחשבתי היה לי ברור שמחאת היחידים תתעצם ותגדל.

    הייתי בטוחה שלא אעמוד לבדי כל השנה, כמעט.

    הייתי בטוחה שבעוד הרבה יותר צמתים ברחבי הארץ ימחו שותפים להלך המחשבה שעל מס' 9  להתפטר ועל השחיתות להעלם.

    אינני מאוכזבת.

    אני עצובה. עצובה מאוד על כך שהקרובים ביותר (משפחה וחברים) לא מרגישים את מה שאני מרגישה ופועלים כמוני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/17 21:37:

      צטט: באבא יאגה 2017-11-25 21:49:56

      מעריכה מאד שפעלת ולא רק קטרת, יישר כח
      תודה על התמיכה
        26/11/17 18:47:
      אין לי ספק שלמרות הבדידות נהנת, אלפי ישראלים שראו אותך מחאו לך "כיפאק היי" ועודדו אותך. אך כתבתי כבר על כך בעבר, מדוע עלי לתרום להחלפתו של סוס קרח בחזיר שמן? תאמינו לי מיסטר בובו יוחלף במישהו שלא לך ולא לי תהיה השפעה על בחירתו ואין לי ספק שהוא יהא תחליף גרוע. אישית אני כועס על מיסטר בובו אך לא רק עליו. אף ראש ממשלה בחמישים שנים האחרונות לא הכשיר לעצמו יורש. וישראל כץ או גדעון סער או אביגדור ליברמן אינם מוכשרים לנהל מדינה (אוי ואבוי לנו אם במקרה גבאי, לפיד במקרה יחליפו את נתניהו).
        25/11/17 21:49:
      מעריכה מאד שפעלת ולא רק קטרת, יישר כח
        25/11/17 19:17:
      את נהדרת . אם היה למה . או למי . אבל אין . אחרי החושך בא האור . בוקר טוב תתעוררי . חבל שביזבזת שנה שלמה . אבל לפחות עשית . העזת . כל הכבוד !

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין