כותרות TheMarker >
    ';

    בועה בקרקעית הים

    ארכיון

    זמן לשינוי המשטר: דמוחרטה מלוכנית

    3 תגובות   יום שלישי, 28/11/17, 14:10

     

    יותר מדי חוקים נפרדים מקודמים בימים אלו כדי להציל את נתניהו ממעשיהו. הגיע הזמן להתייעל בחקיקה.

    1. חקירות שחיתות מתחילות לעתים בתחקירים שחושפים מה שהוסתר בעמל רב על ידי העבריינים לכאורה. בתחקירים יש צילומים והקלטות. 
    * משום כך, מקודם בימים אלה החוק לאיסור הקלטות.

    2. לפעמים, חקירת החשדות לשחיתות ולפלילים מתחילה בעקבות דו"חות מבקר המדינה.
    * משום כך, קיימת יוזמה חדשה להגבלת סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שלא יוכל לבדוק אי סדרים ועבירות לכאורה המתבצעים עכשיו.

    3. כשהחומרים הפליליים לכאורה מתרבים ומצטברים, נפתחת חקירת משטרה. 
    * לכן קיימת יוזמה לחקיקת חוק איסור חקירת ראש הממשלה.

    4. מטרת עבודת המשטרה במהלך החקירה, היא לבדוק האם קיימת תשתית ראייתית שמבססת את החשדות לביצוע העבירות.
    * לכן, בימים אלה מקודם החוק שנועד למנוע מהמשטרה להודיע אחרי עבודה יסודית וענפה במשך חודשים רבים, האם קיימת תשתית ראייתית לביסוס עבירות שוחד ואחרות.

    בהמשך, יקודמו חוקים נוספים נגד עבודת התקשורת, מבקר המדינה, המשטרה, בתי המשפט וכל גורם אחר המעורב בחשיפת שחיתויות ובאכיפת החוק. 
    כפי שהדוגמאות הנ"ל מראות, כל השלבים בשרשרת מטופלים ויטופלו, ובדחיפות, על ידי חוקים פרסונליים ורטרואקטיביים להצלת השליט והמשך שלטונו.

    הגיע הזמן להתייעל ובמקום להוסיף חוקים בשיטת טלאי על טלאי, לחוקק "חוק יסוד: "דמוחרטה מלוכנית - שינוי המשטר".

    עם כל הכבוד לתארים כגון 'הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', ברור לכל שזמנם חלף, ואנחנו עומדים בפני שינוי המשטר הקיים בישראל, לדמוחרטה מלוכנית.

    בדמוחרטה המלוכנית אמנם מקיימים בחירות - בגלל זה ה'דמו' - אבל השליט לא כפוף עוד לשלטון החוק כפי שהיו השליטים וראשי מדינה שקדמו לו במשטר הקודם (אולמרט, קצב וכו') ובוודאי שלא כמו שאר האזרחים - בגלל זה ה'חרטה'.

    בדמוחרטה המלוכנית, יש לעשות הכל כדי להשאיר את השליט בשלטון, חרף כל מעשיו יהיו אשר יהיו "כמה זמן שירצה" כדברי המשורר נוני מוזס - בגלל זה 'מלוכנית'.

     

    לאור הנ"ל יש לחדול מידית מחקיקת אינסוף חוקים נפרדים נגד כל הגורמים המפריעים להנצחת שלטון השליט, ולהתחיל לאלתר בהכנת חוק היסוד: "דמוחרטה מלוכנית - שינוי המשטר" בישראל.

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/17 08:55:

      צטט: Danniell 2017-12-02 17:48:01

      אסתי, קואליציה שלטת יכולה להרוס כל חלקה טובה כפי שכתבת ועדיין מפלגת השלטון מסוגלת לקבל כ-25% מהקולות, כפי שקורה, וזה מספיק לה. הדרך לא קשורה בכלכלה, בחברה, ברמת החיים, בבריאות, ביוקר המחיה, עוני, פערים, מצוקות או בכל מדד להישגים ממשיים. כל אלה מכוסים על ידי טיפוח שנאת אויב. רצוי אויב חיצוני במידת האפשר, כגון איראן. האויב האיראני נסחט עד תום כאמצעי לא לדבר ולדכא כל עיסוק בשום דבר אחר ( ססמת רק "החיים עצמם"). אבל בסוף מעצמות העולם טיפלו בעניין . השליט כאן ניסה כמובן למנוע הסכם עם איראן בכל מחיר, כולל התבזות מול הממשל. אבל כשאין אפשרות להפחיד מספיק עם אויב חיצוני, תמיד יש אויבים פנימיים. לאויב הערבי הקלאסי ("נוהרים לקלפי בכמויות") נוספו "עמותות השמאל" והשמאלנים בכלל (לא ציונים, לא יהודים), אמצעי התקשורת, בתי המשפט, מוסד הנשיאות, ראשי המוסד, הרמטכ"ל, המשטרה וכל גורם אחר שאיננו כנופיית השלטון. לא המציאו כאן כלום בינתיים. זה קרה בכל העולם, זה קורה גם היום בכאילו דמוקרטיות, כגון רוסיה וטורקיה. כל מה שצריכה כנופיית נוכלים כדי לנסות ולהנציח את אחיזתה בשלטון הוא לטפח בהצלה את השנאות.

      אני מסכימה עם האבחנה המשמעותית שחידדת: ייצור שנאה – משמש להשגת מטרות פוליטיות/ חברתיות וכלכליות. לגמרי.
      ומי כמונו יודע את תוצאות הפצת שנאה?
      השנאה תעבור בהכרח מהמעגלים החיצוניים (איראן כמשל, כיבוש כמשל ) אל עוד ועוד מעגלים פנימיים. ולכן גם זה תמיד יהיה קשור "בכלכלה, בחברה, ברמת החיים, בבריאות, ביוקר המחיה, עוני, פערים, מצוקות".
      שנאת האויב/ האחר, מייצרת לגיטימציה לפגיעה בזכויות הפרט, דרך הרחקתו מהשירותים ומהמשאבים הקיימים במדינה. החלוקה היא ייעודית והפערים האזרחיים גדלים.
      לכן הפצת השנאה כאסטרטגיה, תשפיע תמיד על התוצאות בכל התחומים ובכל המעגלים בחברה, בטווח הקצר ובטווח ארוך.

        2/12/17 17:48:
      אסתי, קואליציה שלטת יכולה להרוס כל חלקה טובה כפי שכתבת ועדיין מפלגת השלטון מסוגלת לקבל כ-25% מהקולות, כפי שקורה, וזה מספיק לה. הדרך לא קשורה בכלכלה, בחברה, ברמת החיים, בבריאות, ביוקר המחיה, עוני, פערים, מצוקות או בכל מדד להישגים ממשיים. כל אלה מכוסים על ידי טיפוח שנאת אויב. רצוי אויב חיצוני במידת האפשר, כגון איראן. האויב האיראני נסחט עד תום כאמצעי לא לדבר ולדכא כל עיסוק בשום דבר אחר ( ססמת רק "החיים עצמם"). אבל בסוף מעצמות העולם טיפלו בעניין . השליט כאן ניסה כמובן למנוע הסכם עם איראן בכל מחיר, כולל התבזות מול הממשל. אבל כשאין אפשרות להפחיד מספיק עם אויב חיצוני, תמיד יש אויבים פנימיים. לאויב הערבי הקלאסי ("נוהרים לקלפי בכמויות") נוספו "עמותות השמאל" והשמאלנים בכלל (לא ציונים, לא יהודים), אמצעי התקשורת, בתי המשפט, מוסד הנשיאות, ראשי המוסד, הרמטכ"ל, המשטרה וכל גורם אחר שאיננו כנופיית השלטון. לא המציאו כאן כלום בינתיים. זה קרה בכל העולם, זה קורה גם היום בכאילו דמוקרטיות, כגון רוסיה וטורקיה. כל מה שצריכה כנופיית נוכלים כדי לנסות ולהנציח את אחיזתה בשלטון הוא לטפח בהצלה את השנאות.
        1/12/17 07:56:

      אתה צודק.
      צריך להפסיק את זה מיד! 
      אלא שאלה כבר לא רק מאפייני השלטון, אלא גם מאפייני הנשלטים.
      לפעמים אני חושבת על הביטוי: "וכאשר יענו אותו, כן ירבה, וכן יפרוץ", כי אחרת איך אפשר להסביר את העובדה ששלטון שהורס כל חלקה טובה במדינה, ששואף להחריב את הדמוקרטיה, שמתעמר בחלשים, שמגדיל פערים, שנוהג באלימות, בזילות, בנמיכות, בשיסוי ובמושחתות- זוכה שוב ושוב לתמיכת העם.
      שלטון שמתח את הגבולות הדיאלוג והעשייה עד כדי כך שחלקים רבים מדי בעם שלו מתחילים להאמין שאולי ככה זה צריך להיות. מנהיג שהוא רק של חלק מהעם, חוקים שנועדו לשרת רק חלק מהעם, כאלה שנועדו להיות מופלים לרעה (או לטובה), שהחוק הוא בעצם חוק הג'ונגל: החזק מנצח. היושב על הקופה הציבורית מממן בהתאם לצרכיו הפוליטיים והאישיים.
      ולעיתים נראה לאזרח הפשוט, שככה זה היה תמיד ואין מה לעשות... שהכל נעשה בשם שאיפת ההישרדות הביטחונית - ובהישרדות הכל מותר ותגידו תודה.

      פרופיל

      Danniell
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מילים תלויות Palabras colgadas

      מילים תלויות Palabras colgadas