ההליך הפלילי נפתח בקיומו של אירוע פלילי, שלאחריו המשטרה חוקרת חשודים. לאחר מכן, בהימצא ראיות להוכחת האשמה הפלילית נגד החשוד, יוגש כתב אישום פלילי. עם הגשת כתב האישום, יתקיים הליך פלילי בבית המשפט. בסיום ההליך הפלילי, יקבע בית המשפט האם הנאשם ביצע את העבירה. הנאשם יזוכה – בהנחה ונקבע כי לא בוצעה העבירה על ידי החשוד – או שאולי אין די ראיות להוכחת האשמה. במידה והנאשם הורשע, אזי ייגזר עונשו. אך גם לאחר ריצוי העונש, הדין הוא כי הנאשם שכבר הורשע וקיים את חובו לחברה, עדיין ייפגע, בשל קיומו של רישום פלילי, אשר עשוי להשפיע על המשך חייו. במאמר שלהלן, נסביר מהו רישום פלילי ומה הדין באשר למחיקת רישום פלילי. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות. נעיר – כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי ספציפי. רישום פלילי - להלכה ולמעשה:
הדין באשר לרישום פלילי, קבוע בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי"). החוק מסדיר את הדין באשר לרישום פלילי, מחיקתו של רישום פלילי, התיישנותו של רישום פלילי, מי הגוף האמון על ניהול הרישום הפלילי ואילו גופים רשאים לקבל מידע מן המרשם הפלילי. הדין הוא, כי משטרת ישראל, היא הגוף שממונה על ניהול המרשם הפלילי. רישום פלילי כולל את האלמנטים הבאים: מידע בדבר הרשעות פליליות של מושא הרישום, צווים פסיכיאטרים שהוצאו נגד חשוד במסגרת הליך פלילי וכן עונשים שבהם נשא מושא הרישום הפלילי. גם החלטות של בית המשפט לנוער, מופיעות במרשם הפלילי. אילו עבירות מופיעות במרשם הפלילי:
ככלל, עבירות פליליות מופיעות ברישום הפלילי, למעט עבירות מסוג חטא. נסביר – עבירות פליליות מסווגות לשלושה סוגים. הסוג האחד, הוא עבירות מסוג פשע, שהן עבירות שהעונש בגינן עולה על 3 שנות מאסר. הסוג השני, הוא עבירות מסוג עוון, שהן עבירות שהעונש בגינן עולה על 3 חודשים, אך נמוך מ-3 שנים. הסוג השלישי, הוא עבירות מסוג חטא, שהעונש בגינן לא עולה על 3 חודשים. עבירות מסוג חטא לא מופיעות במרשם הפלילי, כמו גם עבירות תעבורה (למעט עבירות בנות עונש מאסר). האם לרישום פלילי - יש השלכות?
התשובה חיובית. רישום פלילי עשוי למנוע מאדם לעבוד במקצועות מסוימים וכן לקבל תעודה לעסוק במקצוע מסוים. למשל, אדם בעל רישום פלילי לא יוכל למלא תפקידים מסוימים ברשויות המדינה, כגון – מוסד, שב"כ, משטרה. אדם בעל רישום פלילי יתקשה לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין, אדריכלות, רפואה, ראיית חשבון ועוד. אי לכך, לרישום פלילי יש השלכות ארוכות טווח. קבלת מידע מהמרשם הפלילי:
ככלל, חוק המרשם הפלילי קובע מספר "מעגלים" שזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי. ישנם בתחילה שלושה גורמים, שהם בעצם המעגל הראשון. אותם גופים, רשאים לקבל מידע מן המרשם הפלילי, ללא כל רשות או הסכמה. הגופים הם – משטרת ישראל, אגף המודיעין בצבא, שירות הביטחון הכללי והמשטרה הצבאית. אלו הגופים העיקרים הנדרשים לקבלת מידע לשם פעילות ביטחונית שוטפת. במעגל השני, קובעת התוספת לחוק המרשם הפלילי, גופים שונים שיכולים לקבל מידע, בהתאם לסיבה מסוימת. כך למשל, יו"ר הכנסת רשאי לקבל מידע על מרשם פלילי, כדי לאשר מועמדות של אדם לנשיאות מדינת ישראל. כאמור, התוספת לחוק המרשם הפלילי, מסדירה ברשימה ארוכה את הגורמים ואת הטעמים לקבלת מידע. כמובן שגם מושא המידע, רשאי לקבל מידע אישי בעניינו. מחיקה והתיישנות של רישום פלילי:
רישום פלילי לא נותר לנצח, למעט בעבירות מאוד חמורות, כגון – עבירות נגד משפט העמים. ככלל, עבירה פלילית תתיישן לאחר כ-7 שנים, לאחר שחלפה שנה מתום ריצוי עונש פלילי. אם העונש שהוטל בהליך הפלילי עומד על עד 5 שנות מאסר, אזי הרישום יתיישן בתוך תקופת המאסר, בתוספת 10 שנים. אם העונש שהוטל גבוה מ-5 שנים, הרי שאז יש להכפיל את התקופה של המאסר, שבסופה, תתיישן העבירה. אם לא הוטל מאסר בגין עבירה, אזי התיישנות העבירה תעמוד על 7 שנים. עם זאת, מחיקה סופית של רישום פלילי, תיעשה לאחר 10 שנים מהיום שבו הרישום הפלילי התיישן. ביטול רישום פלילי:
מחיקת רישום פלילי או קיצור הרישום הפלילי מבחינת שנות ההתיישנות, ניתן לבקש במסגרת בקשת חנינה לנשיא המדינה. לא פשוט לקבל חנינה ולכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי, אשר יגיש בקשת חנינה מפורטת, הנתמכת במסמכים וראיות. אפשרות נוספת, היא לשכנע את בית המשפט להימנע מהרשעה פלילית. כלומר, להטיל עונש על הנאשם, מבלי להרשיע אותו פורמאלית. |