כותרות TheMarker >
    ';

    כך אני רואה את המציאות

    לזכור את העבר לזכור את הנרצחים

    0

    עצוב לראות קרוב משפחה ההולך ודועך

    0 תגובות   יום חמישי, 30/11/17, 08:19

     

      היא רק בת תשעים ושלוש, מתגוררת בגפה, עצמאית כמעט לכל דבר למעט יציאה לקניות כי הקניות כרוכות בנסיעה אל מחוץ לישוב. 

       קמה מוקדם בבוקר ועושה מה שכל אישה נוהגת לעשות הכוונה לכוס קפה וניקיון הדירה .. על הניקיון היא עדיין לא מוותרת. היא נוהגת לבשל לעצמה, מסדרת את המטבח לאחר שטיפת כל הכלים, אף פעם לא נוהגת להשאיר כלים בכיור שתמיד ריק ונקי.

      אבל מתחילים להרגיש אצלה את השפעת הגיל, מתחילה לשכוח עם מי שוחחה ומתי, לוחות הזמנים מתחילים להתבלבל אצלה. קשה לזהות את כל השינויים המצביעים על ההחמרה בתפקוד המשתנה כמעט מדי שבוע אצל האישה הזו שבמשך כשרות שנים היתה לב המשפחה. אני אף פעם עד להיום איני מוותר על מאכליה המיוחדים, בעלי טעם יחודי השייך רק לידיה, פולניה במוצא אך מרוקאית בכל שאר אותות חיותה, המאכלים, הקפדה על אסטתיקה אישית.

      ללא ספק שאני מרגיש צער עמוק כשאני חש בשינויים הקטנים החלים בה, אני רק חושב שהטבע מתאכזר אלינו, למה חייב לחול תהליך זה, או אולי זו ידו של גורל?

       אני לא מוכן עדיין להיפרד מאישה יקרה זו אבל המחשבות לא מניחות.


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      eyalees
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין