כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים...

    מגילה בלתי נשכחת

    6 תגובות   יום חמישי, 30/11/17, 09:58

    ''
    ''

    אחת לעשר שנים אני חוזרת וקוראת ספר אהוב - "מגילת סן מיקלה" מאת אכסל מונתה (1929).

     

    לספר הזה הוקדשה כבר רשימה באתר הזה, של "כורך דברים", מ2014- (כולל צילומים מביקורו במקום).

     

    הארה נוספת מצויה במאמרו של אבנר שץ, במאמרו על הספר הזה ועל "קאפוט" של מלפרטה, שבנה אף הוא וילה במקום. התייחסות מיוחדת למלפרטה מופיעה בספרו של מילן קונדרה - "פגישה" (2009).

     

    בערך המוקדש למונתה בויקיפדיה, נכתב שהספר השפיע מאד על מאיר שלו. לאחרונה קראתי את ספרו "שתיים דובים", אשר לדברי נילי מירסקי, לא זכה לתשומת הלב לה הוא היה ראוי. לספר זה אקדיש פוסט מיוחד.

     

     

    הפוסט הזה מוקדש לצדדים אחרים בספר, שלא נידונו במאמרים אלה.

     

                                                       -----

     

    מונטה היה רופא שבדי, שלמד בפאריס בשלהי המאה ה-19, ועבד בפאריס וברומא בתחילת המאה ה-20, וטיפל באנשי החברה הגבוהה.

     

    ההתבוננות המפוכחת, המרירה והצינית שלו בחיי החברה בשני המקומות, מזכירה את זו של צ'כוב, שהיה כידוע רופא גם כן. גם חוש הומור מושחז משותף לשניהם. גם צ'כוב וגם מונתה נטשו את חייהם הנוחים, על מנת לטפל בחולים - צ'כוב נסע למושבת אסירים באי סחלין, ומונתה נסע לנאפולי בזמן מגפת כולירה. אבל מונתה, בניגוד לצ'כוב, הצליח לשמור על בריאותו, ומת בגיל 92.

     

    המיאוס שהוא חש כלפי החברה המערבית העשירה, הוביל אותו לחלום על חיי כפר פשוטים באי קאפרי. בשנותיו האחרונות הוא אכן חי שם, אבל לאחר שהוא בנה שם וילה מפוארת, שהפכה אתר תיירות. לא חשתי שהוא מודע לסתירה הזו.

     

    אל הקסם שהספר מהלך, עם מסעותיו ללפלנד ולקאפרי, מתלווה גם הידע העצום שלו בהסטוריה, בספרות, באמנות ובמוסיקה.

     

    על שני יוצרים הוא מתעכב במיוחד: מופסן - אותו הוא הכיר אישית, ושוברט.

     

     

    הוא מתאר את חייו הפרועים של מופסן, שהיה כבר חולה עגבת, וסיים את חייו בבית חולים לחולי נפש (בשל המחלה).

     

    מבין ספריו הוא מזכיר סיפורים שתורגמו רק לאחרונה לעברית. האחד נקרא במקור "לה הורלה" והוא מתאר מצב של פסיכוזה, כאילו ידע מראש מה צפוי לו (ותורגם בשם ."השםכאן").

    וכן הסיפור  "כדור של שומן" (כינויה של יצאנית), שמופיע בתרגום לעברית יחד עם סיפורים אחרים בכותר: "יופי שאין לו תכלית" משנת 2016   (אמנם תרגום לסיפור זה הופיע כבר ב-1975). סיפור זה נחשב ע"י המבקרים יצירת מופת. 

     

    מונתה ראה על שולחנו של מופסן את כתב היד של סיפורו "על פני המים", והעריך מיד שמדובר בסיפור מעולה. תרגומו נכלל אף הוא בקובץ הסיפורים שכותרו "השמכאן" (1999).

     

    את הסיפור "כדור שומן" קראתי בתרגום הישן, וזו אכן יצירת מופת. הסיפור "על פני המים" טוב כשלעצמו, אבל נופל מן הסיפור הראשון, שנכתב כבר בתחילת דרכו.

     

     

    מבין יצירותיו של שוברט הוא מזכיר רק את השירים שלו, ובעיקר את שירו "שר היער" לפי מילותיו של גתה. הוא כועס מאד על גתה שכלל לא התייחס לשיר ששוברט שלח אליו, והעדיף מוסיקה סוג ב'. הוא מתפעל מגאוניותו של שוברט שידע להלחין שירים שאת נושאיהם הוא לא הכיר מחוויותיו האישיות, כמו "זעקת תשוקה" המופיעה בשיר "גרטשן ליד הכישור" או אהבה לנערה בסרנדה שלו ("Standchen" )..

     

    מאחר והסרנדה ידועה מאד, בחרתי להביא את שירה של גרטשן ליד הכישור, בביצוע קירי טה קנאווה. המלים הן מתוך "פאוסט" של גתה (שוברט הלחין רבים משיריו). בקטע הוידיאו הזה מופיעות המלים לצד התוים, ומי שרוצה יכול למצוא תרגום לאנגלית ברשת. 

    הליווי בפסנתר ממחיש את סיבובי גלגל הטוויה.

    ''
    +

     

    מונטה מת ב-1949, בשבדיה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/17 21:14:
      פ'ם בעידן הרדיו עם ישראל היה עם הספר. כמדומני הספר כמו רבים הופץ בספריית עם עובד. זכורני שקראתי ת'ספר אך לא זכור לי איזה רעיון שיגרום לי ליטול אותו לקריאה נוספת.
        30/11/17 20:45:
      נתקלתי בכתבה של אריאנה מלמד, שמספרת על אכזבתה מביקור במקום - ממוסחר, צפוף. אני מניחה שעדיף לבוא בעונה מתה. אולי אז נשאר משהו מפעם.
        30/11/17 18:32:

      ''
      ''
      ''
      הוספת תגובה

        30/11/17 17:08:
      מקום מעורר השראה....הזכרת לי לשוב ולקראו אחרי הביקור בקאפרי
        30/11/17 16:55:
      פעם היה זמן לקרוא ספר טוב פעם שנייה ושלישית וגם עשירית. ההוביט ושר הטבעות למשל. היום בקושי פעם ראשונה.
        30/11/17 16:19:
      סן מיקלה מגילה

      ארכיון

      פרופיל