כותרות TheMarker >
    ';

    קריאת רשות

    בעיקר טקסטים על תרבות במובן העתיק שלה, גם פובליציסטיקה וכמה דברים אישיים. אשתדל שלא להתלהם. בלי נדר.

    0

    שרונה: 4 שנות כישלון

    2 תגובות   יום חמישי, 30/11/17, 11:00

    הפילוסוף הצרפתי גי דבור כתב את הספר "חברת הראווה" פורץ הדרך ב-1967. החשיבה של דבור בישרה על אודות העולם הממוחשב והמקוון של ראשית שנות ה-90 . חברת הראווה היא הממשות עצמה ונראית מבעד פלזמות, מצלמות ומסכי מחשב. היום  הם הוחלפו בעיקר לטלפונים סלולריים. משמעותם על פי דבור היא להראות מציאות מדומיינת/דיגיטלית או מתווכת ולא את הממשות עצמה. לטענת דבור אנו חיים בעולם שכולו מראית עין. אין מקומות מוחשיים אלא רק ייצוגים של מקומות. "מכלול החיים של חברות ששורדים בהן תנאי הייצור המודרניים נראה לעינינו כהצטברות עצומה של ראוות. כול מה שנחווה במישרין הורחק לכלל ייצוג"(דבור1967).

     

    אקט השימור היוקרתי בשרונה היה יכול להכיל את המגוון והשוני שיעניק למקום מלאות תרבותית. שרונה יכלה להפוך למתחם שהוא מקוםתרבותי מכוון אם היו בה מוקדי תרבות מגוונים יותר, מלבד מסעדות, בתי אוכל מהיר (המרכיב המרכזי של השוק המקורה) וחנויות בגדים והנעלה. מדוע כשכונה היסטורית משוחזרת אין בה מוקדי תרבות מגוונים כמו באירופה? חנויות ספרים יד שנייה, באזאר, תיאטרון פרינג', מתחם צעירים פורח או מתחמי אמנות. זאת מכיוון שמבחינות "תרבותיות", בהשקפה הישראלית, אלו שייכים לעולם הישן ולכן לכסף הישן. 


    ''

    דגם של משאבת רוח בתכנון פרויקט שרונה. חפשו את ג'קי? 

     

    שרונה הכריזה על עצמה כאתר משומר אך חדיש לחלוטין. הרי ידוע על ידי אדריכלי שימור, מתכננים רבים ובעלי מקצוע שהיו שותפים ברמות שונות בפרויקט, כי ניתן בעלות נמוכה הרבה יותר להשאיר את הישן ולעצב אותו ברוח שרונה החדשה. הסיבה לכך שזה לא קרה היא כי מתכנני שרונה ראו לנגד עיניהם בניית שימורית משוחזרת מסוג מסוים והישן "הטריד" את משמרי שרונה.ולכן כולם האדריכלים המרכזים, העירייה, מנהל מקרקעי ישראל וכמובן היזמים נתנו יד למפגן של חברת ראווה מלאה בדשא סינטטי, גופי תאורה מנוכרים, גושי זכוכית המעטרים את מרבית משטחי העסקים וביניהם עומדים להם חסרי הדר וחשוכים, מבני אבן ומרפסות שבכל זאת נזכור שפעם היה פה משהו לפני שנולדנו.

     

    בארבע השנים מאז שרונה נפתחה לקהל הרחב נהרסו מבני ציבורי רבים- מחיקת עדות היסטורית של חלקים נרחבים מן המושבה על מנת ליצור חניונים עבור הקהל, שבילי גישה נוחים בתי עסק ומתחמי מגורים. כול אלו הפכו את שימור שרונה לשימור "בזעיר אנפין". כמות המשטחים הציבוריים בשרונה הופכת את דפוסי ההתרועעות לבלתי אפשריים ולכאלו שאינם מתאימים לתושבים רבים ולמשפחות. כמו כן, השימושים שיש לבתי העסק בשרונה הם 'הרבה מאותו דבר' וסובלים מהיעדר גיוון. בעיקר במתחמי תרבות שונים שיכולו להפוך את מתחם שרונה לשכונה קטנה: חנויות ספרים, חנויות יד שנייה, באזרים ומרכזי צעירים כמו שיש ברחוב מאז"ה. אותם צעירים בשנות ה-20 לחייהם, עוברים במקום היסטורי משוחזר שהושקעו בו מיליונים רק בשביל לאכול גלידה אופנתית.

     

    ''

    ספסל בגן המוסיקה במתחם המשמיע שירי אהבה של חיים חפר. מי מכיר, מי יודע? 

     

    שרונה היא התגלמות של אותן 'רעות חלות' מן המסד ועד הטפחות. השימור המאוד חלקי, הזזת המבנים ההיסטוריים, הדגש ההיסטורי והתרבותי שנעלם מן המשוטט העירוני מול חברת השפע. שרונה היא קומפלקס של ראווה המציגה את עצמה כביכול כמכשיר האחדה אך הראווה היא גם השלילה הנראית של החיים. מבקרי תרבות מאוחרים יותר שםעלו בגשנות ה-90 כמו דייויד הארווי הבריטי או מנואל קסטלס הספרדי הבינו שחלופות אמיתיות של שימור אפשריות רק בחברה שמקדשת את זכויות האזרח ורווחת התושבים, על פני רווחת המיעוט צובר ההון ששולט ברוב כספי המדינה. מדינות סקנדינביה, צרפת, גרמניה וספרד הבינו שבכדי שמקום שימור אמיתי יהפוך למרכז אנושי ותרבותי יש ללכת מן הכלל אל הפרט ולתת לו למצוא את ביטויו האישי על שלל רצונותיו, צרכיו ויכולותיו הכלכליות.

    אולם בארץ, הניאו ליברליזם האמריקאי שאנו סוגדים לו, הופך להיות חזות הכול ושרונה הקטנה היא עוד קניון, נמוך קומה. שחזור דל של מה שהיה הפעם פיסת מרחב עם היסטוריה, תרבות ואופי ייחודי. המקומיים, תושבי הפרברים שבאו במיוחד ורכשו כרטיס חנייה וכן  המשוטטים העירוניים מוזמנים לא לדעת דבר, לא לזכור דבר, לא להביט ולהפעיל את חושיהם. רק לרכוש ולרכוש ביוקר ולהתנדף אחרי זמן קצר.


    ''

    מה שנשאר. שוק, שופינג, קניון ראווה יוקרתי במבנה היסטורי 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/17 17:57:
      בשרונה אכן יש מרחבים רבים ומשפחות מבלות שם בילוי משפחתי. נכון, שכנראה שכל השינוי נעשה מנקודת המבט של נדל"ן ומכירת הדירות. כיום, בניני האבן היפהפיים מתרוקנים, לצומת ספרים הייתה חנות ונסגרה, עברו לקניון TLV ממול וחנויות נוספות יעברו לשם. מניחה שהמגמה הזו תכריח את מי? אני לא יודעת מי הבעלים ומי האחראי, בכל אופן תכריח אותו לבנות תמהיל אחר של חנויות. מקווה שיהיה יותר תרבות, כי שרונה היא מקום רב קסם. אני עצמי הייתי שמחה לפתוח שם גלריה / ספריה של ספרי אמן וספרי תרבות, שאפשר לשבת במקום ולקרוא, ולשוחח, אבל אין מצב שנוכל לעומד בזה כלכלית.
        2/12/17 09:09:

      מסכימה לגבי המגוון הבעייתי של בתי העסק, יש אכן הרבה יותר מדי מסעדות ובתי קפה בשרונה, אבל יש גם די הרבה שטחים פתוחים, מדשאות ומתקני משחק. 

      אהבתי את הניגוד הדרמתי שיוצר המפגש בין בתי האבן העתיקים ומגדלי הזכוכית. זה גם חלק מהקסם של שדרות רוטשילד.

      חנויות ספרים קטנות וישנות, יש באלנבי, לא בטוחה שההמונים יכנסו אם יעבירו אותם לשרונה.

      ארכיון

      פרופיל

      shai.h
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין