כותרות TheMarker >
    ';

    ממתקים לנשמה

    בלוג התרבות של שרון שנקמן

    זה הסוד שלי

    1 תגובות   יום חמישי, 30/11/17, 17:36

     

    כתב: שרון שנקמן
    ''
    מאז שהשתחררתי מהצבא ניסיתי לרדת במשקל כמה פעמים. הצלחתי וחזרתי אחרי כמה חודשים להרגלים הקבועים שלי ולעודף המשקל. למרות הכישלונות, צברתי ידע מסוים במהלך הניסיונות. אתמקד בשתי הדיאטות האחרונות שלי.

    דיאטת הריצה - לפני כ9 שנים ביצעתי דיאטה שהתבססה על תכנית מדורגת של ריצה שבניתי. השתדלתי לא לאכול דברים שתפסתי אותם כמשמינים וחוץ מזה לא הטלתי על עצמי מגבלות מיוחדות. אחרי כ-4 חודשים הגעתי למצב שאני רץ כמעט כל יום 5 ק"מ והייתי רזה ובכושר מצוין.  תאריך היעד שלי היה החתונה של אחותי ואחריו הגיעה תקופת חגים בה אכלתי הרבה, הצטננתי, ופשוט לא היה לי כח לרוץ יותר. למדתי מהדיאטה הזאת שאני לא יכול להתבסס רק על ספורט.
    עם השנים, נתקלתי בסיפורי YNET  על אנשים שהצליחו לרדת משמעותית במשקל. כולם "תפסו את עצמם בידיים" והפכו למאמני ספורט או לרצי מרתון. גם בתכנית "לרדת בגדול" נתנו דגש מאוד רציני על ספורט והמתמודדים הבולטים הפכו למאמני כושר אחרי התכנית.
    ''
    משהו לא הסתדר לי, אני מוקף באנשים רזים שלא מנהלים קריירה של ספורטאים מקצוענים. לא נראה לי הגיוני שבשביל להרזות  צריך לשנות את כל אורח החיים ולהשקיע כל כך הרבה בספורט. הגעתי למסקנה שעליי ללכת כל יום כדי לא להתנוון ובשביל הבריאות שלי ובלי קשר להתמקד בתזונה בפעם הבאה שאעשה דיאטה.
    דיאטת הדיאטנית – לפני כ4 שנים הלכתי לבדיקה שגרתית אצל הרופא בקופת חולים כללית, הוא שלח אותי לדיאטנית שהמליצה לי לקצץ במלח ונתנה לי תפריט שהתאים לאורח החיים שלי. הקפדתי לעשות הליכות יומיות וניסיתי להתמיד. נדמה לי שהורדתי כ-10 קילו. לאט לאט התפריט התמוסס והפסקתי ללכת לדיאטנית. למדתי ממנה דברים כלליים על תזונה וחשבתי שיש לי את הפתרון אבל אני שמן כי זה לא מספיק חשוב לי.
    ב8.1.2017 התחלתי את הדיאטה האחרונה בחיי. שקלתי 131 ק"ג והצבתי לעצמי יעד: להגיע ל99 קג ב18.6  כמו בפעמים הקודמות החלטתי על עקרונות שילוו אותה. העיקרון הראשון נבע מדיאטת הריצה: ללכת כל יום לפחות 10,000 צעדים. במהלך השבוע הראשון הורדתי 3.4 ק"ג והייתי חדור מוטיבציה. באיזשהוא שלב בהתחלה נתקלתי בבלוג של שאול אמסטרדמסקי  "יומן סוכר" ודרכו הגעתי לסרטונים של ד"ר רוברט לוסטיג. האסימון נפל לי מהר מאוד – סוכר זה רעל.
    ''
    ''
    הייתי המום מהתגלית וצללתי עמוק לקריאה, שמיעת פודקסטים וסרטוני יוטיוב על סוכר בפרט ועל תזונה בכלל.  לראשונה הבנתי למה אני שמן ומה אני צריך לעשות כדי להיות רזה לתמיד ולשפר את הבריאות שלי, וזה לא כזה מסובך. הייתי רגוע כי ידעתי שגם אם לא אגיע עד יוני ליעד שהצבתי, את הבעיה של ההשמנה בחיים שלי פתרתי. מערכת היחסים שלי עם הסוכר המעובד הגיעה לסיומה. ב18.6 עליתי על המשקל והוא הצביע על 95.4. הגעתי ליעד אבל יותר חשוב מזה, התרגלתי לאכול בריא.
    ''
    קפה וקינמון

    במסגרת חיפושיי באינטרנט אחרי עקרונות שיקדמו את ההרזיה והבריאות שלי חקרתי על קפה. נהגתי לשתות בין 5-6 כוסות קפה ביום מהרגע שאני קם. שתיתי בבוקר קפה שחור או קפה הפוך עם חלב וסוכר ורצוי שהיה לידו איזה קוראסון  או בורקס מהקופיקס.

     

    הרעיון שנחשפתי אליו בתחילת הדיאטה בכתבה הזו פתח לי את הראש ושימש אותי בקביעת העקרון שאני מקפיד עליו יותר מכל דבר אחר:

     

    את הקפה הראשון של הבוקר לא שותים לפני 9:30.

     

    הרגשתי כל כך עייף בבקרים של השבועות הראשונים וכל כך רציתי לשתות כבר את הקפה שידעתי שאני חייב להרגיל את עצמי לעקרון הזה. לא יכול להיות שתהיה לי תלות כל כך גדולה במשקה בשביל להתעורר, בשביל להרגיש ממוקד, בשביל להיות אני. הגוף חייב ללמוד להתעורר לבד ואני לא צריך להפריע לקורטיזול ולמנגנונים הטבעיים של הגוף עם קפאין מיותר.

     

    ההתמודדות וההתאפקות  עם הקפה ב3 שעות הראשונות של הבוקר מיקדה אותי גם בהתמודדות עם שאר העקרונות שבניתי במהלך היום. לא ויתרתי עליו לגמרי כי יש בקפה תכונות חיוביות ועל הדרך הוא גם מדכא תיאבון. אבל רגע, מה שמים בקפה כשנגמלים מסוכר ומהטעם המתוק?

     

    קראתי בהרבה מקומות על הקינמון. תמיד אהבתי את הריח שלו ובמיוחד את העוגות שנאפות איתו אבל לא ידעתי שהוא כל כך בריא ואפילו מרזה. הקינמון מפחית את רמות הגלוקוז בדם, כלומר הוא לא רק מחליף את הסוכר המעובד: הוא מפחית השפעות מזיקות של הסוכר הטבעי שאני צורך מפחממות טובות. אני משתמש בו לקפה, לתה, לתפוחים שאני אופה בתנור עם תמרים. אני שם אותו בתוך שייקים ירוקים ולפעמים סתם בתוך מים חמים עם לימון.

     

    כיום אני שותה 3-4 כוסות קפה ביום. הראשון והאחרון תמיד שחור כי בחלב יש לקטוז (סוכר!)  והוא מכביד על מערכת העיכול. לפעמים עוברים ימים שלמים שאני לא שותה חלב ולפעמים אני מזמין הפוך עם חלב בבתי קפה ובמסעדות ונהנה מהטעם והגיוון. 

     

    כולם בדיאטה

     

    יש נטיה למי שמנסה להרזות  להירתע משימוש במילה "דיאטה". אולי זה בגלל שאתה מנסה לשכנע את עצמך והסובבים אותך שאתה משנה את אורח החיים שלך ושלא מדובר בתהליך קצר והפיך. האמת היא שאין מה להיבהל משימוש במילה הזו כי פירושה הוא בעצם "תזונה" וכולנו אוכלים אז כולנו בדיאטה. לדעתי למינוח יש חשיבות - מי שמנסה להרזות לא "עושה דיאטה" אלא "מחליף דיאטה".

     

    יש אנשים שהדיאטה/תזונה שלהם מובילה אותם להשמנת יתר ולמחלות שונות ויש אנשים שמקיימים דיאטה שתורמת לבריאותם. אנחנו מתרגלים לדיאטה מסוימת ומתחשבים בעיקר במחיר הכספי שהיא גובה מאיתנו ופחות בסיבות אחרות שגרמו לנו לבחור בה.

     

    אפשר לחפור באינטרנט על סוגי הדיאטה השונים ולעמוד על ההבדלים ביניהם וזה אפילו די מעניין,  אבל פחות חשוב לדעתי. אני חיפשתי מה משותף לכל הדיאטות שמובילות למשקל תקין ולגוף בריא לאורך זמן ומצאתי שני עקרונות משותפים לכולן: הפחתת אוכל מעובד ואכילה מרובה של ירקות.

     

    הנה דירוג 38 הדיאטות שנבחרו לטובות ביותר ב2017 ע"י פאנל מומחים אמריקאי. אם בחרתם לקרוא תגלו כמה דומיננטיים שני העקרונות בדיאטות המובילות אבל שימו לב שגם אלו שמדורגות במקום נמוך בדירוג כמו הפליאו משלבות אותן. אין יועץ תזונה בעולם או רופא שימליץ לך לאכול יותר נקניקיות (בשר מעובד), יותר ביסלי וקטשופ ופחות מלפפון כדי להרזות.

     

    זה נשמע כל כך פשוט.. למה העולם נהיה יותר שמן וחולה בסוכרת אם כל מה שצריך לעשות זה רק לשלב ירקות בתזונה ולהפחית אוכל מעובד?  התשובה מורכבת ומכילה בין השאר אינטרסים כלכליים, חינוך לקוי ובעיקר הרבה הסחות דעת משני עקרונות הבסיס של דיאטה מוצלחת. מה שבכל זאת מעודד הוא שלמרות כל הגורמים שמסכלים דיאטה טובה, עדיין נשארת לנו האפשרות לבחור מה אנחנו מכניסים לפה. 

     

     

    ''
    ''

     מתוק התפוח

     

     מקודם ציינתי שני עקרונות בסיסיים לדיאטה טובה: הפחתת מזון מעובד ואכילה מרובה של ירקות. הדרך הטובה, היעילה והזולה ביותר לשלב בדיאטה את שני העקרונות האלה לטווח ארוך היא להכין את האוכל בעצמי. יש הרבה מאוד יתרונות בלבשל לעצמך ולאחרים: בזמן ההכנה אתה "אוכל עם העיניים" והרעב יורד, אתה משפר את היכולת שלך להתרכז במשהו שהוא לא מסך, אתה משפר את היכולת המוטורית שלך ואת היצירתיות והכי חשוב אתה שולט במרכיבים

     

    ההפך של מזון מעובד הוא מזון אמיתי - פירות, ירקות ובעלי חיים שניזונים מהם. ככל שמעמיקים יותר מגלים שגם המרכיבים האלה עברו עיבוד: ריסוס, חומרים שגורמים לפירות להבריק, אנטיביוטיקה שמוזרקת לחיות ותנאי גידול לא טבעיים. תזונה אוטופית היא כזאת שמורכבת מחומרים שאתה מגדל בעצמך אבל עד שימות המשיח יגיעו אני מסתפק בירקות ובפירות וגם בביצים שמוכרים בסופר.

     

    אני נשאל הרבה על הסתירה לכאורה בין הגמילה שלי מסוכר מעובד לכך שאני אוכל פירות. ובכן, אין סתירה. באוכל מעובד אין מספיק סיבים תזונתיים. הסיבים מונעים מהסוכר להגיע לכבד וגורמים לתחושת שובע. פירות מכילים סוכר אבל גם כמות גדולה של סיבים וחומרים אחרים כמו ויטמינים ואשלגן שמזינים את הגוף. כל עוד לא סוחטים את הפירות, הסיבים נשמרים ולכן השלם עולה על סכום חלקיו (גם על החלק של הסוכר). 

     

    בחודשים האחרונים נוסף לי תחביב חדש: לקרוא תוויות על אריזות מזון ולגלות מה מתחבא מאחוריהן. ככל שרשימת המרכיבים על האריזה גדולה יותר וככל ששמות המרכיבים משונים הם מעובדים יותר. גם כשקונים פירות צריך לשים לב: תמרים למשל (הממתקים האהובים עליי) נמכרים לפעמים עם תוספת גלוקוזה ולכן חשוב לקרוא את האריזה. שאני מכין חביתה אני מתבל אותה עם כורכום, פלפל וזעתר ולמנות המתוקות אני מוסיף קינמון. העיבוד היחידי שהמנות הבאות עוברות הוא חימום בתנור או בטוסטר אובן. 

     

     

    ירקות בתנור:

     

    המרכיבים: חצילים, עגבניות, כרובית (או ברוקולי), בצל.

    שיטת ההכנה: חותך איך שבא לי, מתבל בפלפל, זעתר ושמן זית ומכניס לתנור לחצי שעה.

     

    ''SMLXL
    ''

     

    אוכלים מהמגש הזה עד ששבעים בתוספת 2 ביצים קשות וכף גבינה/טחינה (רצוי).

     

     

     

    תפוחים ותמרים

     

    המרכיבים: תפוחים ותמרים, בננה (לא תמיד)

    שיטת ההכנה: חוצים תפוחים לשניים, מוציאים להם את הליבה, ממלאים אותם בחתיכות של תמרים ובננה, מוסיפים קינמון ומכניסים לתנור ל20 דקות ב200 מעלות.

     

    ''
    ''

     

     

     

    ''
    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/17 09:10:
      לגבי הקינמון- יש 4 סוגי קינמון עיקריים: קינמון אינדונזי, קינמון סיני, קינמון וייטנאמי וקינמון ציילוני. כאשר הקינמון האינדונזי והסיני הם השכיחים ביותר ותופסים נתח שוק של כ80% מסה"כ המסחר העולמי בקינמון. סביר להניח שגם בארץ מוכרים את הקינמון האינדונזי או הסיני.בסוגי הקינמון השונים יש חומר רעיל בשם קומרין שמזיק לכבד ואף נחשד כחומר מסרטן. בקינמון הציילוני כמות הקומרין היא זניחה ולא משמעותית כך שבכפית אחת של קינמון ציילוני יש פי 25 עד פי 300 פחות קומרין מהכמות שמותר לצרוך ביום (לפי רשות המזון האירופאית). סוגי קינמון אחרים מכילים כמויות הרבה יותר משמעותיות וכפית אחת של קינמון אינדונזי עשויה להכיל עד פי 4 יותר מהכמות המותרת של קומרין ליום.

      ארכיון

      פרופיל

      שני לשועלים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין