לפני שבועיים כתב רוגל אלפר כאן מאמר, שהכתיר כך: "נתניהו ואיין ראנד". לפני יומיים ראיתי כאן סרטון שבו ביבי, בשנת 1993 מתראיין על ידי אורי כהן אהרונוב, עליו השלום, בנושא "הקלטת הלוהטת" ואז נפל לי האסימון: ביבי מחשיב את עצמו דומה לגיבורה הספרותי של הסופרת איין ראנד, הווארד רוארק ביצירתה "כמעיין המתגבר" ו"הקלטת הלוהטת" היא שקר של ביבי, כמו השקר שלו : "המוני ערבים נוסעים באוטובוסים אל הקלפיות" - שני שקרים מתוכננים על ידו, שהביאו לו ניצחונות  בחירות. 

וכעת מן הקל אל הכבד. קודם כל אני חייב הסבר קצר על איין ראנד, ספרה "כמעיין המתגבר" וגיבורה הווארד רוארק. נדמה לי שרוגל אלפר טועה - ביבי למד ב- M.I.T. שווק ולא אדריכלות. הצטיינות בשווק (את עצמו) בנוסף לשקר "הקלטת הלוהטת" הביאו את ביבי לשלטון. אבל כל מי שקרא את "כמעיין המתגבר" ייפול מצחוק מן הכיסא אם מישהו יאמר לו שהווארד רוארק - כמו ביבי - נוהג לבקש מחבר מתנות של סיגרים ובקבוקי שמפנייה במאות אלפי שקלים. הווארד רוארק מתואר בספר כאדם ישר באופן קיצוני. חבר ללימודים שקיבל הזמנה לתכנון קומפלקס בנינים ביקש ממנו שהוא ייעשה את העבודה במקומו. רוארק ביקש רק דבר אחד בתמורה, שהבניינים ייבנו בדיוק נמרץ כפי שהוא יתכנן ללא שינוי כלשהו. חברו עשה שינוי קטן על פי בקשת מזמיני העבודה האדריכלית ורוארק פוצץ את הקומפלקס כשגילה את השינוי הזעיר. נתבע בבית המשפט על מעשהו ויצא זכאי כשטען בפני השופטים, שיצירת אמנות שייכת לאמן באופן בלעדי, והפיצוץ של הזיוף ליצירתו הוא חוקי והוא יצא זכאי.

כעת אל הכבד. בריאיון עם אורי כהן אהרונוב טען ביבי, שהוא הודה בפני אשתו שהיה לו עניין אינטימי עם אישה, זה נגמר, זה אישי, זה יישאר אישי בינו לבין רעייתו והוא איננו חייב לאיש הסבר. וכאן לדעתי הוא צודק אלא שלדעתי העניין של הקלטת הלוהטת ב-1993, הוא סינדרום זהה ל - "ערבים נוסעים באוטובוסים אל הקלפיות". שני שקרים זהים שהביאו לו אז, את ראשות הליכוד כשהתמודד מול בני בגין ודוד לוי, השקר הראשון הביא לו ניצחון מול בני בגין ודוד לוי, ואז ביבי טען שהקלטת היא גילוי של דוד לוי המוקף בעבריינים. ואחר כך, השקר של " הערבים הזורמים אל הקלפיות" הביא לו ניצחון בבחירות לכנסת. ביבי, השקרן הפתולוגי, כדי לזכות בבחירות על ראשות הליכוד, המציא את עניין הקלטת, אשתו לא האמינה לו, בהכירה אותו היטב שהוא שקרן, הביאה אותו אל עורך דין נאמן, עליו השלום, שהיה שר משפטים והוא ערך לדרישתה של מיס פיגי חוזה נישואין שבו ביבי התחייב לדברים, שהוא סובל ממנה עד היום, כגון חובתו - על פי חוזה הנישואין, לקחת אותה אתו לכל נסיעה שלו בתפקיד ממלכתי. ביבי הוא אדם שמחפש פתרונות בבעיות שמתעוררות בחייו רק על ידי שקרים, שהופכים לדמיוניים יותר ויותר. שקרים שהם עלבון לאינטליגנציה של כלל אזרחי ישראל, דבר שהוא וודאי מודע לו - הרי יש לו מנת משכל מעל ל-200 והוא אדם משכיל הרבה יותר מן הממוצע.

ההשוואה שלו אל הווארד רוארק מקוממת אותי כי רוארק גיבורה הספרותי של איין ראנד היה אדם בעל יושרה קיצונית. החוצפה הבלתי נסבלת של ביבי להשוות עצמו אל מישהו הגון, גם אם הוא גיבור ספרותי, משגעת אותי. כי ביבי הוא שקרן פתולוגי ורמאי בינלאומי - מדיני.

מה שנותר לי עוד הוא לכתוב כמה מילים על איין ראנד. היא נולדה ברוסיה הלבנה, ברחה מהקומוניזם הסובייטי אל ארה"ב, וכתבה ספר פוליטי - פילוסופי בכותר - "אנו החיים", כתב אישום הכי יסודי ופילוסופי נגד הקומוניזם כפי שעוות על ידי סטלין ואפשר להשוות את הרוע שבו רק אל הנציונל-סוציאליזם של היטלר.

בישראל, ד"ר משה קרוי, היה מרצה לפילוסופיה, שהושפע גם מהתורה הפילוסופית של איין ראנד, הגיע לקיצוניות ואיבד את מעמדו באקדמיה. דוגמאות להבהרה: הוא דרש מאורחיו תשלום עבור הכיבוד שהגיש, ומאמו, כשהיגר לאוסטרליה - תשלום עבור התמונות של בתו ששלח לה מאוסטרליה. הוא נמצא מת בדירתו בתל-אביב כאשר היה כבן 40.