כותרות TheMarker >
    ';

    ממתקים לנשמה

    בלוג התרבות של שרון שנקמן

    ניצוצות של הבנה

    0 תגובות   יום שני, 4/12/17, 13:34

    בפוסטים הקודמים התייחסתי לצד הפרקטי של הדיאטה שלי. הגיע הזמן לצלול לצד הרגשי יותר ולשתף גם במה שעובר לי בראש.  

     

    מה נשאר - אוכל תמיד היה המקום שבו אני עושה מה שאני רוצה ושבו אני מבטא את העצמאות שלי. אף פעם לא אהבתי שמתערבים לי בצלחת ומזה שאנשים רוצים להחליט בשבילי מה לאכול ומתי. זה היה נכון כשזללתי ג'אנק פוד והעירו לי לאכול פחות וזה נכון היום כשאני אוכל בריא ומעירים לי שאני צריך להתפרע מידי פעם.

     

    את המעבר שלי לתזונה בריאה עשיתי לבד, בלי קבוצה, בלי הדרכה מוסמכת ובלי תפריט שמונחת עליי מלמעלה כלומר זה נשאר תחום שבו אני קובע את החוקים ולא כפוף למסגרת חיצונית. מה עוד לא השתנה אצלי? אני עדיין אוהב  לאכול - התיאבון שלי לא פחת ולא משנה מה אשים על הצלחת היא תמיד תתרוקן מהר. 

     

     
    ''''

    אז מה בכל זאת השתנה אצלי בראש? 

     

    התחלתי לפחד - בהתחלה פחדתי שאוכל מזיק ירחיק אותי מיעד המשקל שהצבתי לעצמי. עם הזמן, פחדתי משאר ההשלכות של האוכל המזיק על הבריאות העתידית שלי ובעיקר פחדתי מאובדן המומנטום החיובי שאני נמצא בו. הנתון שאומר שרוב מי שהצליח להרזות חזר להיות שמן תמיד עומד לנגד עיניי ושומר אותי משאננות. 

     

     אני מתמודד עם הרעב - זאת נקודה שלא מדברים עליה מספיק וזה הסוויץ' הכי גדול שעשיתי בראש.  זה שאני רעב יותר מאחרים לא אומר שאני חייב להיות שמן. הרעב הוא כבר לא משהו דחוף שאני חייב להפסיק כמה שיותר מהר. מרגיע אותי שאני יודע שאני מכניס לגוף שלי את מה שהוא צריך ולכן אני לא נלחץ. להיות רעב זאת תכונה חיובית! גיליתי שאני מרגיש עירני, דרוך, ממוקד ובקיצור חי שאני רעב - וזה הגיוני, ככה אנחנו בנויים. תחשבו על הביטוי "רעב להצליח" שמעיד על בן אדם שפועל כדי להשיג את המטרות שלו לעומת השבע השאנן. 

     

    אני מתאפק - אנשים מריעים לי שאני נמנע מלאכול את הקינוח ומקשרים את זה לריסון ולהתגברות על היצר אבל הם לא יודעים שהאיפוק שלי הוא בכיוון אחר לגמרי. אני מתאפק שלא לנזוף בהם שהם אוכלים אוכל מזיק ולהזהיר אותם מהסכנה שמתחוללת בחדר. כמו חוזר בתשובה טיפוסי אני מתלהב מהאור שגיליתי, מהמהפך שעברתי ושואף שכולם יילכו בעקבותיי. למזלי, אני מספיק בוגר בשביל להבין שזה לא יקרה וכנראה שפשוט אחשב לנודניק מעצבן אז אני בוחר (בדרך כלל) לשתוק. 

     

    אני סקרן - פעם פשוט אכלתי מה שטעים לי. היום מעניין אותי מה המרכיבים של כל מנה שמציעים לי, אני מנתח את תוויות המזון של האריזות ומגגל על הסגולות של כל פרי וירק שאני אוכל. אני עוקב אחרי כוכבי תזונה בעולם ובודק את מדורי הבריאות- איזורים שמעולם לא ביקרתי בהם בעבר. 

     

    ''

     

    זה כמו לרקוד עם שד... רק שהפעם אני המוביל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      שני לשועלים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין