כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נא להכיר:בית נכות בית שאן

    1 תגובות   יום שלישי, 5/12/17, 13:15
    ''
    בית נכות בית שאן בכניסה המזרחית לעיר [צילום: אלי אלון]

           נא להכיר: "בית נכות בית שאן"

     "בית נכות בית שאן" - מבנה בעל ערך היסטורי רב מהמאה ה-15, הניצב בכניסה המזרחית לבית שאן מול "קניון בנימין" בתחילת שדרות מנחם בגין, עומד מזה שנים רבות נטוש שומם ומוזנח - עד מתי?

    מאת:אלי אלון  News / יום שלישי 05 דצמבר 2017  13:01

     

    ''

     שער הכניסה לבית הנכות בבית שאן  בימים בהם פעל [צילום: באדיבות מוזיאון בית שאן]


    בכניסה המזרחית לעיר בית שאן, מול "קניון בנימין" ברחוב שדרות מנחם בגין, כמה מאות מטרים, מהתחנה המרכזית החדשה של בית שאן, ניצב מבנה עתיק מהמאה ה- 15, בעל ערך היסטורי, בנוי בחלקו הגדול מאבני בזלת ("אבנים שחורות") ומינרט(צריח) מרובע, כעין ארובה בצדו הדרומי. נא להכיר: זהו מבנה הקרוי "בית נכות בית שאן", מסגד עתיק מהמאה ה-15 ששימש בית תפילה לערביי בית שאן עד מלחמת השחרור ולאחר קום המדינה נפתח בו מוזאון לשימור עתיקות הראשון של בית שאן שפעל עד סוף שנות השמונים של המאה הקודמת. ב-2003 עלה באש, הוצת או נשרף, ומאז עומד נטוש שומם ומוזנח. המבנה ממוקם צמוד לכביש ראשי עמוס תנועה - כביש 90, המחבר בין טבריה, לבית שאן ורבים החולפים על פניו, חלקם בדרכם דרומה לכיוון ים המלח, אך ספק אם הם יודעים מהו המבנה ומה עברו ההיסטורי. 

     התמונה של ‏אליעד אלון‏.
    בית נכות בית שאן החזית הדרומית  נובמבר 2017[צילום:אלי אלון]
    התמונה של ‏אליעד אלון‏.

     

    בית נכות בית שאן החזית  הצפונית  נובמבר 2017 [צילום:אלי אלון]

     

    תולדות המבנה

     

    מבנה "בית נכות בית שאן" הוא מסגד עתיק יומין הבנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי מהמאה ה-15. המסגד נבנה על חורבות כנסייה יוונית מהמאה ה-12 ושופץ בימי הסולטן העות'מאני עבדול אל חמיד השני. 

    המסגד מרובע ללא כיפה ויש בו מינרט(צריח) מרובע ולא עגול כמקובל ברוב המסגדים, הוא נבנה מעל שרידי מסגד קדום, ממנו שרדה כתובת משנת 806 לספירה שקובעה מעל המחראב. בשנת 1882 לספירה, שופץ המבנה בצו שנתן הסולטן עבדול אל-חמיד השני .ומעל הדלת בקיר הצפוני שלו שרדה כתובת ערבית עתיקה הבנויה מאבני בזלת בצורה מלבנית המתארת את הנדבה שניתנה על-ידי הסולטן עבדול אל-חמיד להשלמת המבנה .במבנה קיימת בימת האימאם או השייח, ממנו האימאם פונה אל קהל המאמינים כמקובל במסגדים. בצמוד לקיר הדרומי של המסגד, ממוקם מגדל בעל צורה מרובעת בגובה 10 מטרים. בתקופת המנדט הבריטי נוסף אגף חדש בצד המזרחי מאבני גיר. 

    המסגד קרוי גם מסגד הארבעים -יש אומרים על שם ארבעים קדושים אשר התגוררו במקום תחת קורת גג אחת ואחרים מפרשים ש-40 הוא מספר קדוש בתפילה ובאמונה המוסלמית. המבנה מהווה דוגמה ייחודית של ארכיטקטורה ערבית המשלבת בבנייה אבנים שחורות ולבנות לסירוגין. 

    עד קום המדינה שימש מבנה המסגד כבית תפילה עבור ערביי בית שאן והאזור. עם קום המדינה לאחר שתושבי בית שאן והסביבה ברחו לעבר הירדן ניטש המסגד, וביוזמתו של נח מרדינגר שהיה ראש וועד הראשון של בית שאן בשנים 1950-1951 מטעם הסוכנות היהודית, ארכיאולוג במקצועו נפתח במקום מוזאון לשימור עתיקות בית שאן ולשם הובאו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בבית שאן וסביבותיה . מרדינגר עלה לארץ מאוסטריה, התיישב תחילה בקיבוץ עין-חרוד בהמשך החליט להשתקע בבית שאן. בהמשך אי-שם בשנות ה-50 עבר ניהול המוזאון לידיו של הארכיאולוג נחמיה צורי -צימבליסט (1902 - 1991). צורי חקר וחשף באזור הגלבוע עמק יזרעאל, והגליל המזרחי ממצאים ארכיאולוגיים רבים שהועברו למוזאון והעשיר את המוזאון באוספים רבים. חלק מהאוספים כמו מטבעות, שברי כלי חרס, עתיקים וכיוצא באלה, נאספו על-ידי תושבי בית שאן ובעיקר על-ידי ילדים ובני הנוער שהביאו אותם למוזאון וקיבלו תמורתם "פרסים" כמו ... בולים וכיוצא באלה. נחמיה צורי ניהל את המוזאון במשך שנים רבות. בתו רותי גוטשל, מספרת לי כי המוזאון היה מפעל חיו של אביה. הוא הקדיש לו ימים ולילות על-מנת לפתח ולקדם אותו, נסע בטרמפים מקיבוצו תל יוסף לחפש עתיקות באזור עבור המוזאון. מבקרים מכל רחבי הארץ ביקרו במוזאון והתרשמו מהממצאים שהוצגו בו. רותי מספרת לי כי היא ובני משפחתה כואבים את ההזנחה של בית הנכות שהיה מפעל חיים של אבי המשפחה נחמיה צורי ומוכנים לסייע בשיקום המקום. 
    ''

    יגאל אלון מבקר בבית נכות בית שאן  [צילום באדיבות מוזיאון בית שאן]

     

    זכרונות ילדות

     

    שוחחתי עם כמה מוותיקי בית שאן והם זוכרים היטב את מבנה המוזאון וסביבתו כחלק בלתי נפרד מנוף ילדותם. "היינו "ילדי רחוב" שיחקנו וטיילנו הרבה באזור מבנה המוזאון, הם מספרים, "היינו עולים על גג מבנה המוזאון כדי לצפות משם במשחקי כדורגל שנערכו במגרש כדורגל שהיה בסמוך. פרט נוסף שהם מספרים לי הוא כי הם זוכרים כי ליד מבנה המוזאון היה בית קברות. אין לי אישור מגורם מוסמך שאכן היה סביב המסגד בית קברות. 

    במהלך השנים אירעו פריצות של שודדי עתיקות למוזאון והמוסדות החליטו לקחת את כל הממצאים הארכיאולוגיים ולשמר אותם במספר מוזאונים ברחבי הארץ ובעיקר מוזאון ישראל ומוזאון רוקפלר בירושלים. המקום הפך ממוזאון פתוח לקהל למחסן של רשות העתיקות והוזנח עם השנים. 

    ב-2003 פרצה במקום שריפה שגרמה להרס רב חלק מגג הבניין קרס ונגרם נזק רב לחרסים ולממצאים הארכיאולוגיים שנאספו והונחו על גבי מדפים במבנה. יש הטוענים כי המבנה הוצת בשל היותו מבנה מסגד ובשל הכתובת בערבית הנמצאת על קיר החזית של המבנה.
    התמונה של ‏אליעד אלון‏.

    פנים  בית נכות -המסגד כיום נובמבר 2017  צולם מחלון המבנה [צילום:א.אלון]

     

    עזובה והזנחה

     

    ביקרתי בימים אלה במבנה ונדהמתי מגודל העזובה וההזנחה. בתוך המבנה מדפים ושרידי עתיקות שרופים שאיש לא טרח לפנות מאז השריפה שפרצה במקום לפני 15 שנה ב-2003. סביב המבנה קוצים ולכלוך (צילמתי את המקום). בצדו הצפוני של המבנה יש חצר גדולה בת דונם לפחות וגם היא מוזנחת ומלוכלכת. פניתי בעניין זה לרב פנחס בדוש מ"מ ראש העיר בית שאן אחראי על תחום איכות הסביבה. והוא אומר לי כי יבקר בימים הקרובים עם צוות העובדים שלו במקום ויראה איך אפשר לשפר את חזות המקום. נדמה לי אומר הרב בדוש שהשטח של האתר שייך לרשות הטבע והגנים אני אפנה אליהם בעניין. אני אטפל בעניין הוא אומר מבטיח. אנחנו נעקוב ונדווח. 

    אנשי רשות העתיקות אומרים בתגובה שפורסמה בכלי התקשורת כי "מרבית הממצאים שייכים למשלחת החפירות של האוניברסיטה העברית, שניהלה את משלחת החפירות בבית שאן בשנים 1998-1981. מאחר שהכניסה למקום מסוכנת, יש לטפל קודם כל בבטיחות המבנה לפני שמפנים את שרידי העתיקות. המקום לא שייך לרשות העתיקות ויש לפנות בעניין זה לרשות הטבע והגנים המחזיקה במקרקעין ולעירית בית שאן. ברשות הטבע אומרים בתגובה שפורסמה בכלי התקשורת כי האחריות לטיפול בעתיקות ובשרידים שבתוך המבנה הוא של רשות העתיקות. 

    איני יודע במדויק מי אחראי להזנחה במקום ומי אמור לפנות את השרידים שנותרו במבנה השרוף ואיני מאשים אף אחד. התחושה היא שאף גורם לא רוצה להתעסק עם הסיפור הזה שנקרא מבנה בית נכות בית שאן. מן הסתם יש המתפללים כי המבנה ייהרס ויתפורר מעצמו, כדי שיהיה ניתן להקים עליו מבנה נדל"ן לתפארת. 

    כתבות נוספות של כותב זה:
    ''
    ''

    בית נכות בית שאן בכניסה המזרחית לעיר

     

    נא להכיר: "בית נכות בית שאן""בית נכות בית שאן" - מבנה בעל ערך היסטורי רב מהמאה ה-15, הניצב בכניסה המזרחית לבית שאן מול "קניון בנימין" בתחילת שדרות מנחם בגין, עומד מזה שנים רבות נטוש שומם ומוזנח - עד מתי?אלי אלון   |   לסיפור המלא
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/12/17 11:14:
      אני מקווה כי מי שיכול לסייע לשיקום המבנה, יקרא את דבריך וימצא דרך להשיג ממון לשיקום. חייבים להביא דברים אלה למקום הנכון, ובהקדם.

      תגובות אחרונות