כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "פה ושם- ציונות עסקית עכשווית "

    2 תגובות   יום שני, 11/12/17, 09:41

     

     

    אשת עסקים ויזמית צעירה בעלת תואר בממשל עם התמחות באסטרטגיה גרעינית שהקפיאה את הדוקטורט לטובת עסקים *  ציונות עסקית והכרת התרבות היהודית אמריקאית מביאים אותה לפתח מיזם כלכלי – חברתי שמחבר שירותים ומוצרים ישראליים לשוק האמריקאי ומציע שירותים ומוצרים ישראליים ללקוחות בינלאומיים * את לקוחותיה היא דואגת לבחור בקפידה ולהכיר אותם באופן אישי.

     

    זוהי מוריאל , תושבת ניו יורק, בעלת בוטיק מקומי ליצירה ישראלית ואירוח שפים ישראלים בחו"ל  , סוג של וונדר וומן שמציינת : "שיגע אותי שלא הייתה פלטפורמה עדכנית להנגיש מוצרים ושירותים מישראל שיש לקהילה הכה מוכשרת ויצירתית בישראל לספק."

    ''

     

    למוריאל התוודעתי דרך חברה משותפת. סיפרו לי על בחורה ישראלית- אמריקאית שחיה בניו יורק  שהחליטה לעשות ציונות בדרכה שלה. היא רותמת על יכולותיה וקשריה האישיים והמקצועיים ומחליטה להקים לבד עסק שמחבר בין עסקים ויוצרים ישראליים לקהל הצרכנים האמריקאי.

    הייתי סקרנית והתחלתי להתכתב עם מוריאל שמעבר לים. היא פותחת צוהר לעולמה ולהווייתה וגם נותנת לי "להציץ" בבייבי שלה. קישור לאתר        


    המיזם של מוריאל,– "מקומי" (MEKOMEE) הינו בוטיק ליצירה ישראלית – מוצרים ושירותים מישראל שנותן  שירות ברמה הגבוהה.  מפגיש יחד את קהילת הקריאטיב בישראל ואת השוק הבינלאומי.

     

    החזון שמתווה את דרכה של מוריאל בפיתוח המיזם הוא הרצון  להיות הכתובת אליה אנשים פונים כשהם מעוניינים בשירות ישראלי, ומהצד השני כשעסקים ישראלים רוצים להיכנס לשוק הבינלאומי.

     

    אז מה מביא צעירה אמריקאית לשנות כיוון מקצועי ולהפוך ליזמית? למה היא בחורת את לקוחותיה בקפידה ? איזה טיפ יש לה לתת ליזמים הצעירים ? ולמה היא הכי מתגעגעת ? בראיון אישי חוצה אוקיינוס / חוצה יבשות היא מכניסה אותי "לביתה" וגם לעסק שלה.

     

    מוריאל  רק בת 34  חיה עם בן זוג, ואם לבן מתגוררת בניו-יורק , חובבת בישול יין . היא בעלת דרייב טבעי, לא נחה לרגע, מבשלת לאט את הבייבי שלה , פרויקט אותו הגתה , יזמה ומפתחת כיום בכוחות עצמה. 

     

    לחיות בניו יורק ולהתגעגע לישראל. מוריאל נולדה בניו יורק. לאורך השנים היא  חיה על התפר שבין ישראל לניו יורק, בעיקר בשל רצון האב לחשוף את בנותיו לעיר הולדתו. הבחירה היום להתגורר בניו – יורק היא טבעית עבורה והיא מחוברת לישראל בכל רמ"ח אבריה. ". אבא,שלי שהוא ישראלי, רצה שנחווה את עיר המולדת שלו. אני גדלתי עם אבא שהיה שם מוזיקה ישראלית ברקע, נשכב על הספה ודומע מרוב געגועים לישראל. הוא דאג לכך שאגיע לישראל מתי שרק אפשר. יש לי אחות שחיה שם בזמן שגדלתי, תמיד היינו מחוברות אחת לשנייה כך שישראל תמיד היוותה משפחה עבורי." היא מציינת. 

     

     

    ''

     

    מוריאל לא  מסתירה את געגועיה לישראל אך יחד עם זאת היא אוהבת לגור בניו יורק ולעבוד בה. ומבחינתה אין סתירה בין השניים. "לא מתגברים על הגעגועים לישראל ולמשפחה. אני מתגעגעת אליה ואוהבת לגור בניו יורק גם יחד. זה אף פעם לא היה עניין של בחירה – זה או זה. אני שומעת גלגל"צ כל שבת, אנחנו מדברים בבית ומשתדלת לקיים שיחות וידאו עם האנשים היקרים לי שנמצאים שם. ואל תשכחי, אני בדרך כלל בשיחות טלפון עם אנשים מישראל כבר מ- 05:30. אני קמה מוקדם. יש לי תינוק שקם ב 05:30.אבל אני תמיד מתגעגעת. זה משהו שאני כבר רגילה אליו. אני הכי מתגעגעת כשאני נוחתת בנתב"ג."

     

    כניו יורקרית אמריקאית- ישראלית, מוריאל מבינה מהר מאוד שחסר משהו בחוויית הקנייה של יהודים אמריקאים. היא חושפת בפניהם דרך נוספת לתמוך בעסקיים ישראליים באמצעות רכישה של מוצרים/ שירותים שהם צריכים. "נראה לי לא הגיוני שניו יורקרים, שרבים מהם תומכים בישראל ואוהבים את הישראלים לא היו מעורבים יותר בקניית מוצרים ישראליים או שירותים מסוימים משם.

     

    "בלבי תמיד הייתי אשת עסקים ויזמית במהות שלי,. הדרך לעצמאות התקבלה אצל חלק ממכריה בתמיהה ואפילו קצת בתחושת אכזבה במיוחד לאור העובדה שלא המשיכה עם הדוקטורט שלה. "השקעתי המון זמן ומאמץ במחקר ובעבודה שלי, שאולי זה נתפש כלוותר על חלום. הם גם יודעים עד כמה אני אוהבת את הנושא של אסטרטגיה גרעינית וכמה נלהבת אני בנושא. אחרים מאד התרגשו עבורי. כשאת רק מתחילה לצאת לדרך עצמאית, אף אחד לא באמת יודע מה את עושה.זה כאילו את היחידה שיש לה את החזון הזה בראש, והוא משתנה כל הזמן. אבל תמיד הייתי אשת עסקים בליבי, ויזמית במהות שלי, כך שזה היה מעבר די טבעי לכך שארצה לפתח משהו משל עצמי.תראי, בסופו של יום, לכל אחד יהיה משהו להגיד. טוב או רע."

    ''

     

    "אני צריכה לחוש את לקוחותיי ולהכיר אותם לפני שאנחנו עושים עסקים". פיתוח המיזם החל לפני כשנה לערך. כשמוריאל מקיימת אירוע אליו מגיעים בעלי עסקים רבים ומוכשרים שרצו להגדיל את פלח השוק שלהם.  המפגש עם בעלי העסקים נועד על מנת להכיר באופן אישי את האנשים. "ככה אני יכולה להרגיש אותם, להסתכל להם בעיניים ", אומרת מוריאל. צרפתי לבוטיק שלי את אותם אנשים שאני מסוגלת להתחבר אליהם ברמה האישית, שאני אהנה לעבוד איתם. אנשים שאני מרגישה שאני אוכל לעזור להם. לא עם כולם יש התאמה ברמה האישית. בתהליך בחירה אני גם מתחשבת במה שאני חושבת שהלקוחות בניו יורק יאהבו וירצו לקנות. "

     

    "זה מעין ריקוד שכזה,  בין מה שאני אוהבת באופן אישי לבין מה שאני חושבת שיש לו ביקוש בשוק."  מוריאל מבהירה לי בשיחה כי בעבודה על המיזם מושקע לא רק כסף אלא גם הרבה מאוד שעות מחקר, עבודת שטח רבה שנובעת מהרצון שלה להכיר את בעלי העסקים. "אני מתחברת לאנשים ולסיפור שלהם. יש בי רצון עז לראות אמא שפתחה עסק משל עצמה ממש מצליחה. לא בקטע "רובין הודי", אלא בגלל שאני חושבת שהיא אישה מדהימה ויש לה מוצר מעולה. לפעמים כשאני מבקשת לראות דוגמאות של המוצר מתברר שהוא לא טוב כפי שהוא נראה בתמונות, ואז אני צריכה לומר לאותו אדם שאני לא יכולה לייצג אותו ולמכור את המוצר, וזה דבר קשה.

    אני דופקת לאנשים על הדלתות, כמו שאומרים. אני מדברת על זה עם כל מי שאני יכולה. אנשים בסופרמרקט, במעלית או בחדר משחקים עם הבן שלי. קיימתי אירוע ראשון לאחד מנותני השירות ב 21.6.17, ויש את האתר אינטרנט, שאני מתחילה עכשיו לקדם.

     

    "אין לי כוונה להפוך לסופר מרקט של מוצרים. אני רוצה להכיר את הסיפור מאחורי האנשים."מוריאל מוסיפה כי לאורך כל התהליך חשוב לה לשמור על היושרה העסקית שאיתה החלה ( בתחילת הדרך ). " אם לא אבחר אנשים, מוצרים ושירותים בקפידה, ובאמת לעמוד מאחוריהם – אז לא אוכל לזכות באמונם של אנשים. אני חייבת להישאר נאמנה למה שנתפס בעיני כמודל העסקי פה. מדובר על פיתוח מערכות יחסים אישיות שמבוססות על המלצות אמינות,  או כמו שמארק קיובן קורא לזה – אוצרות אמינה".

    ''

     

    "כל לקוח הוא שונה ומביא איתו אתגרים מגוונים". לשאלתי האם היא מתכננת לגדול ולצמוח ולהכניס לבוטיק כמה שיותר בעלי עסקים ונותני שרותים היא משיבה: אני מגבילה את עצמי אבל לא מבחינה כמותית. התפקיד שלי הוא לעצור ברגע של תפוקה שולית פוחתת. זה הרבה מעבר לרק לשים מוצר של מישהו באתר. בהרבה מקרים יש צורך בליווי נוסף, וכל אדם הוא שונה ומביא איתו אתגרים שונים ומגוונים. אני מאד עקשנית לגבי כמה עקרונות עסקיים ולא תמיד זה מתקבל בקלות אצל בעלי עסקים קטנים מישראל. כך שלצרף אנשים, מוצרים או שירותים חדשים זה עניין לא קטן."

    ''

     

    "כיזמית - אני מאמינה גדולה במנטורים" . מוריאל היא יזמית עצמאית אינדיבידואלית שעד לא מזמן פעלה לבד. כשהיא מתלבטת בדילמות מורכבות היא נעזרת במנטור . וזאת גם העצה שלה לתלמידיה: "הייתי רוצה לראות שותפות בין #mompreneurs בישראל לכאלו בארה"ב, שיכולות לייעץ ולהדריך אותן. להיות מנטור. אני מאמינה גדולה במנטורים, תמיד הייתי, ואני מתייעצת עם שלי בכל מקרה של דילמות רציניות. זה משהו שאמרתי גם לתלמידים שלי מההתחלה: תמצאו לכם מנטור ותפתחו ותעבדו את מערכת היחסים הזו. ותמיד תדברו עם  הנבונים שבהם".


    "הקיפו את עצמכם בכמה מנטורים מדהימים, ותוודאו שאחת או אחת מהם הוא מישהו שמזכיר לכם את עצמכם בעוד 10-15 שנים. לי יש מנטורית, שהיא אמא ואשת עסקים ואני פונה אליה ומתייעצת איתה בכל פעם שאני חשה שאני צריכה. "

     

    נשים ועסקים ומה שבניהם. "כיום יש הרבה נשים אסרטיביות, חזקות, אינטליגנטיות ורגישות בעולם העסקים" אומרת מוריאל "לכן יש צורך לבחון מחדש את עניין ה"נשים בעסקים. עבורי, זה לא העובדה שאת אישה בעולם עסקים, אלא אמא. זה להתעסק ולהשקיע בהרבה דברים במקביל והציפיות הן בדרך כלל שהאמא תעשה את זה למרות שיש הרבה משפחות בהן הגבר לוקח את התפקיד הזה או מתחלק באחריות עם האישה. מנכל של חברה ידועה שאל אותי לאחרונה מה בן הזוג שלי מרגיש לגבי זה שפתחתי עסק משל עצמי. אם הוא תומך בי באתגר המטורף הזה. קשה לי להאמין שהיו שואלים גבר שאלה כזו . ההנחה היא שכדי שאמא תצא לדרך עצמאית ותעשה לביתה, כמו שאומרים, היא זקוקה להרבה אישורים, גם מבחוץ וגם מעצמה. אבל גם זה כבר משתנה, להערכתי. אני מנסה לשחרר ופשוט ללכת על זה!".

     

    ''

     

    העניין הוא להיות בתנועה מתמדת.- לדעת להקשיב לעצמך. למרות הקילומטרז' הקצר יחסית כיזמית היא שולפת טיפ קטן עבור היזמים המתחילים :  "טיפ שעבורי עבד תמיד זה היכולת "להקשיב לעצמך" להתחבר לאינטואיציה ולתחושת הבטן . אתם יודעים הרבה יותר ממה שאתם חושבים שאתם יודעים. תקיפו את עצמך באנשים שאתם סומכים עליהם. ואל תחכו שהפחד יחלוף כדי לעשות משהו, זה בזבוז זמן. "


    "חשוב ללמוד איך לחיות לצד הפחד ולדעת שלומדים המון מעשייה ומטעויות . אני לא מתביישת להגיד שבחלק גדול מהזמן אני פוחדת. יש ימים נהדרים ויש ימים מחורבנים, אבל ככה זה. העניין הוא להיות בתנועה מתמדת." היא מדגישה בדבריה."בעסקים בינלאומיים יש צורך להכיר גם גינוני תרבות". טיפ נוסף שהיא מעניקה דווקא לבעלי העסקים הישראלים, הוא כי כל בעל עסק צריך להגדיר יעדים ומטרות – לאן הוא רוצה להגיע ." אם עסק קטן מרוצה מכך שהוא פונה רק לשוק או קהילה מקומית זה מצוין. אבל אם את רוצה לגדול ולהגיע גם לשוק הבינלאומי, את חייבת להיות מוכנה ללמוד הרבה,  מעבר ללמידה על עסקים. אני חושבת שצריך ללמוד כישורי מחקר בסיסיים ולהכיר את גינוני התרבות. במקרה שלי אני קוראת לזה לדבר "אמריקנית" בניגוד לפשוט לדבר אנגלית."


    "אין חוק זהב קסום שמלמד אותך איך לשלב קריירה ואימהות." אומרת מוריאל . "אני אפילו זוכרת שמריסה מאיירס, מנכ"לית יאהו, חזרה לעבודה מיד אחרי שילדה תאומים היא "זכתה" לקיטונות של ביקורת. אני לא מתחברת לשפיטה כזו. אנחנו עושים בחירות, ואין פה נכון או לא נכון. רק תוצאות והשלכות. והן אישיות. "


    לבלות עם הבן כמה שרק אפשר. מוריאל מתרככת מיד שהיא מדברת על בנה רום.  "אני משתדלת שרום יהיה איתי ככל שאני יכולה. בימי שישי, בדרך כלל, אני אתיישב לעבוד גם כשהוא נמצא לידי. לפעמים הוא יישב לי על הברכיים או ישתתף איתי בשיחת סקייפ. גם שהיא מארחת שפים ישראלים לסדנאות אוכל בניו יורק - כחלק מ Mekomee Eats רום משתתף בהכנות.

     

    כל שנותר לנו לאחל היא הצלחה רבה למיזם וכמובן לכל בעלי העסקים הישראלים.

    תוכלו להתרשם באתר : mekomee.com וליצור קשר איתה Moriellelotan@mekomee.com

     

     

     

    סוף! 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/12/17 15:03:

      מירב יקירתי נשיקה

      תודה ששיתפת אותנו,

      אני מאחלת למוריאל הצלחה גדולה

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת נהדרת

        11/12/17 14:38:
      הפרוייקט המתואר בכתבה הוא כמובן חיובי בעיני כל ישראלי. מבחינה מקצועית אני סבורה שיוזמת הרעיון המשיכה בעצם את עבודת הדוקטוראט שלה בכל הנוגע להקמת הפרוייקט הזה. יש בו ארגומנטים ברורים המשולבים בחקר ובכתיבת דוקטוראט. אני מאחלת לה הצלחה מלאה במה שנטלה על עצמה לבצע, זה רעיון פורה וחיובי.

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין