כותרות TheMarker >
    ';

    קול ואור

    קול - לשמיעה, אור - לראיה. זו ההתמודדות שלי בחיים.

    זו הייתה סגירת מעגל

    1 תגובות   יום שלישי, 12/12/17, 00:03

    שנה הייתה 1974, היום הראשון של שנת הלימודים תשע"ה. המורה לאנגלית טובה נווה נכנסה לכיתה ה' 1 בבית הספר הממלכתי ב' ברעננה כשכולה חיוכים: Good morning, pupils !  היא החלה לשוחח  באנגלית קלה: Today is Sunday....עיניה עברו מתלמיד לתלמיד והגיעו אלי, ילדה במושב הראשון, עם מכשיר השמיעה שאז דווקא בלט לעין.  קלטתי שהיא מדברת אליי, אך מה?  גם בעברית הבנת הנאמר קשה לי וכאן השפה  הייתה זרה לי לחלוטין. התחלתי לבכות, ילדה גדולה אמנם, בת 11.5 אך עם חוסר אונים נורא. היא נבוכה, איש לא הכין אותה לסיטואציה המוזרה.

    לימים זו הייתה שנה נפלאה יחד. המורה טובה לימדה אותי בביתה את החומר במסגרת "שעות עזר" – אותן שעות לתלמידים עם מוגבלות שמיעה הלומדים בשילוב האינדיבידואלי, אשר מיועדות לתגבור במקצועות הבעייתיים עבורם. בנותיה, אז בנות שבע ושנתיים שיחקו ליד שולחן הלימוד בו רכנו על הספרים. עד היום אני יכולה ממש לשיר בלבי את סדר האותיות ב – ABC : "איי-בי-סי-די-אי-אף...........ועד לאות Z בסדר מופתי. בסוף השנה ידעתי להגיד לדודה מקנדה: Do you know, I love you.

    דרכינו נפרדו לאחר מכן לשנים רבות. אחת למספר שנים פגשה אותה אמי ברחוב ומסרה דרישות שלום.

    לפני למעלה משנה השתתפתי בתערוכה קבוצתית בבית האמנים שבכפר סבא. בשיח הגלריה הייתה זו  - הפתעה! טובה נווה באה לשמוע, ככל הנראה ללא כל קשר דווקא אליי. צירוף המקרים היה שאף אמי הייתה שם. החיבוק היה כולו אושר, ליד תמונה שלי בתערוכה, בה השקיף עליהן "לונדוני" ידוע והשתקפות צבעונית במשקפיו (הלא הוא האיש היקר שלי).

    באותה התקופה לערך הזמינה אותי באהבה וברצון חברתה של טובה, האמנית מיכל זהבי, להצטרף לחוג יוצרים כפר סבא והשרון שבניהולן המשותף. ההיענות מצדי הייתה חיובית באופן מידי. החוטים החלו נקשרים מחדש בהערכה הדדית, שותפות שוות לאהבת היצירה.

    לקראת שבוע הספר האחרון, יצא לאור ספר שיריה הראשון של טובה, "אצבעות ירח". ההשקה תהיה עוד מספר חודשים, שחה באוזניי, ואת מגיעה, אין שאלה כלל!

    אכן, במילה שלי עמדתי ולפתיחה בזמן התייצבתי ואתי מצלמתי, לשמוע ולראות רציתי.

    שירים נפלאים היו אלו, שירי חייה של טובה, אותה ילדה שנולדה בשלהי מלחמת העולם השנייה, איבדה את אימה הביולוגית בגיל כה רך שלא נותר בה זיכרון משותף, גדלה בצל השואה ובצל המידע שהתגלה לה במקרה על האישה אותה חשבה לאמה מבטן ומלידה. כל אלו עיצבו את נפשה הרגישה, התבטאו לאורך דרך חייה גם כאישה בוגרת, שלא רק בעט שלחה ידה אלא גם במכחול.

    ואת הרשמים מהערב הזה אני מבקשת להעלות בדרך בה אני מדברת: דרך העדשה.

    זכיתי!

     

    בפתיחת הערב

    ''

     הקהל מתאסף

    ''

    החברים הטובים ד"ר אילונה קוזין והאיש שלה

    ''

    רגע לפני שמתחילים, מגיעה סגנית ראש העיר רעננה, רונית ויינטראוב

    ''

    ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי וסגניתו המחזיקה בתיק התרבות, רונית ויינטראוב

    ''

    אוטוטו מתחילים..........

    ''

    סגנית ראש העיר, רונית ויינטראוב, מברכת

    ''

    חני דינור הנעימה בשירתה

    ''

    ****

    ''

    ****

    ''

    ***

    ''

    ****

    ''

    ד"ר אילונה קוזין בהקראת שיר

    ''

    ****

    ''

    ****

    ''

    ***

    ''

    ****

    ''

    ****

    ''

    ****

    ''

    ******

    ''

    עם מנחת הערב, הסופרת שרה אהרוני ("אהבתה של גברת רוטשילד")

    ''

    **

    ''

    עוזית דגן בהקראת שיר מהספר

     

    ''

    **

    ''

    *****

    ''

    חיבוקים למנחה שרה אהרוני

    ''

    החברות מחוג יוצרים כפר סבא והשרון, מיכל זהבי ועוזית דגן

    ''

    ****

    ''

     

    תודה רבה לסגנית ראש העיר רעננה, רונית ויינטראוב!

    ''

    איזה ערב נפלא זה היה!

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/17 17:16:

      כמה מרגש כל מה שסיפרת כאן לירית.
      והזיכרונות מהילדות... והיום...

      

      ארכיון

      פרופיל

      ליריתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין