כותרות TheMarker >
    ';

    אפרתה בנור - מגע מביא שלום

    על כל מה שקורה לנו החל מרגע הלידה ועד המות. החיים הנהדרים האלה.

    פוסטים אחרונים

    התמדה

    14 תגובות   יום חמישי, 14/12/17, 03:19

    התמדה - סיפור


    כבר תשע שנים שבכל לילה, דקותיים לחצות הוא מתייצב סמוך לעמוד החשמל העומד כשלושה מטרים מן הרחוב. בגן הזה ידע עדנה מפוארת והוא זוכר לו את החסד הזה. עומד בעיניים עצומות כשפניו לרחוב ובמשך ארבעים וחמש דקות מתחיל לזמזם את התפילה לשמש. הניגון הזה המכשף ששרה ריקי לפני עשרים ושלוש שנה, המיס אותו כבר אז ונצרב היטב במערכת העצבים שלו.
    לפני תשע שנים הופיעה לו בחלום הפלהרמונית של ראשון לציון ובצעה את הניגון הזה ששכח שזכר היטב. מאז הוא יודע שזה צופן. שהתשובה שם. מאמין שמתוך האפלה היא תגיע בדמות אישה. עיניו המצטופפות פנימה ונספגות אל מקווה זכרונותיו נראות כניגוד גמור לזמזומו המפלח את הלילה. תושבי השכונה מכירים אותו היטב. פעם אפילו עשו עליו כתבה בעיתון המקומי ומאז יוני 2009 כל העיר יודעת מיהו ואפילו בתל אביב ירושלים חיפה ואילת יש לא מעט אנשים ששמעו עליו. התמהוני המזמזם. הוא מתחיל בהמהום. אחרי כשבע דקות הוא מרחיק שפתיו זו מזו ומאפשר לקול לצאת החוצה. קול ולא מילה. עיצורים כן. משמעות לא.  
    למעט בימים גשומים, אפשר לראות איך מתקבצים סביבו בשקט, נשים וגברים מכל הגילאים, מתיישבים על הספסלים משני צדי השביל, עוצמים עיניים וממריאים בתוך האפלה. כל אחד ליעדו. מוחי הדמעות, מוחטים אפם בצנעה, הנאנחים כובשים אנחותיהם. ארבעים וחמש דקות של קדושה. לא נשמעות צפירות של מכוניות ולא יללות של אמבולנס. ממש בהתחלה, כשגילו את הריפוי שבהקשבה, היו מביאים כובע ושמים בתוכו כסף. הוא מעולם לא לקח לא את הכובע ולא את תכולתו. אחד מדייריו הקבועים של הגן היה משתמש בכסף אצל אהרון מהמכולת ופותח שולחן לשכניו לספסל. סיפרו על בעיות פוריות שנפתרו, על זיווגים, על עסקים ששרדו ואף הצליחו לאחר פשיטת רגל. סיפורים עם שם, פנים וכתובת.

    במשרד ידעו שהוא המזמזם התמהוני ולא אהבו אותו יותר בשל כך. גם לא שנאו. עריכת דין היתה איכשהו בקצה השני של הסקאלה.

    אתמול בלילה, כשהוא בן ארבעים ושלוש בדיוק, תשע שנים וחצי מאז החל לפקוד את הגן, הגיע כהרגלו לעמוד החשמל. תושבי השכונה עטופים בשמיכות מהבית ואורחים אחרים מלאו את הספסלים, נדים שלום זה לזה רגע לפני שיעצמו עיניים ויתמסרו לניגון. הוא החל עם זמזומו ובדקה השביעית בה הוא פוסק שפתיו, הצטרף אליו לראשונה קול נוסף. מלאכי, הרמוני להפליא. אף אחד לא פקח עיניים פן יתפוגג הקסם. שני הקולות נשזרו זה בזה בתואם קדמוני. מיתרי לב חבויים כמו קפאו והחסירו פעימה.. מי שהיטיב אזניו יכול היה לשמוע את דמעותיו במורד גרונו.

     

    13/12/17

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: עמנב 2017-12-16 18:55:20

      ממש מרגש. שבוע טוב וחג אורים שמח, עמוס.

      תודה עמוס יקר!

      חג שמייח.

      צטט: בדולח. 2017-12-16 18:31:37

      פעם ראשונה שקורא אותך ונהניתי.

      כיף גדול!

      שמחה שבאת(:

      תודה.

      ( מוזמן לדפדף.. )

      צטט: HagitFriedlander 2017-12-16 17:34:52

      מחניק בגרון...♥

       

      אבל מחניק מתוק, לא?

        16/12/17 18:55:
      ממש מרגש. שבוע טוב וחג אורים שמח, עמוס.
        16/12/17 18:31:
      פעם ראשונה שקורא אותך ונהניתי.
        16/12/17 17:34:
      מחניק בגרון...♥

      צטט: n1free 2017-12-14 16:27:06

      יפה איך שאת שוזרת עוד ועוד פרטים ורמזים לתוך הסיפו הרומנטי הזה.

      תודה לך יקרה על ההתבנוננות(:

      צטט: dmeir 2017-12-14 03:25:51

      יפה מאוד.

      תודה תודה!!

      צטט: bonbonyetta 2017-12-15 20:20:06

      * אהבתי, נוגע ללב.

       

      תודה(:  כיף לגעת.

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-12-15 23:55:38

      ניגון לשבת

       

      מכבית(: תמים

      ניגון לשבת
        15/12/17 20:20:
      * אהבתי, נוגע ללב.
        14/12/17 16:27:
      יפה איך שאת שוזרת עוד ועוד פרטים ורמזים לתוך הסיפו הרומנטי הזה.
        14/12/17 03:25:
      יפה מאוד.

      ארכיון

      פרופיל