כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    הנרות הללו מה הן או על "הבהיר והאפל"

    38 תגובות   יום שישי , 15/12/17, 16:46

    "הבהיר והאפל" הוא שמו של מאמר, שהתפרסם בשנת 1961 בצרפת ב-Information Juive .

    כותב המאמר הוא הפילוסוף היהודי/צרפתי עמנואל לוינס והנושא, חג החנוכה. אבל כמה שונה התיחסותו של לוינס ממה ששמעתי סביבי אז וממה שאני ממשיכה לשמוע היום על מיתוס החנוכה.

     

    מי לא ידע, שחג החנוכה, כך למדנו בבית הספר, הוא חג הגבורה, המסמל את הניצחון של מנהיגי המרד החשמונאי, המכבים, מתי מעט צודקים,  על הרבים המרושעים.

     

    כמו נרות החנוכה שבהדרגה, זו אחרי זו,  בסדר מופתי ובשליטה, נועדו לגרש את החושך, כך האיר לוינס בהארותיו את החושך שבו היינו שרויים, ולצערי, אנחנו שורים בו עד היום.

    מה מאיר לוינס?

     

    לוינס  מדגיש שנרות החנוכה נדלקים בסדר, החל מנר ראשון עד נר שמיני, כלומר שהאור הולך ומתפשט באיטיות בהדרגה ובשליטה. ובאש כמו באש, יש להזהר ויש לשים לה גבולות ברורים.

    את נרות החנוכה מִצווה להציב על גבולות הבית, בחבור שבין הפנים לחוץ,  במקום שבו הבית פתוח אל הרחוב, במקום  שחיי הבית נושקים לחיי הציבור, בפרהסיה, כי הנרות הללו  מביאים מסר לכל, לא רק למשפחה שבפנים, לא רק לעם היהודי, אלא לכל!

    הנרות  מפרסמים נס.

     

    מהו הנס הזה? האם הוא נצחון צבאו של יהודה המכבי? גבורתם של  אידיאליסטים שקראו תיגר על מעצמה ויכלו לה?  נצחון  החלש הצודק על החזק הרודף?

     

    כן, המיתוס העממי אכן מדגיש פנים אלו של נס החנוכה, אבל כותב לוינס: "החלש, המשליך עצמו אל קלחת האלימות של הקרב, מסתכן בכך שיתרגל לאלימות הזאת, (הדגשה שלי), שהיה עליו לנקוט לעת מה. כלום יזנח יום אחד את דרכי הפוליטיקה והמלחמה שנבחרו לרגע?"

    לוינס מציין, שחכמי התלמוד מזהים את הסיכונים ויוצאים גם נגד אלימות צודקת, שמא אחרי השימוש בה תהפוך לאלימות מתמשכת.

     

    היום, שנים רבות כל כך אחרי 1961, שנת כתיבת המאמר של לוינס, אנחנו מחויבים לשאול עצמינו מידי יום ביומו וכן בחנוכה ובחנוכה תשע"ח, על אחת כמה וכמה:

    האם זנחנו את דרכי המלחמה?

    האם ידענו להשתמש במלחמה רק לזמן מה?  

    האם לא התרגלנו לאלימות המלחמה?

    האם אין היא מכתיבה את אורח חיינו?

    האם עשינו הכל ובלבד להיגמל ממנהג האלימות, ליצור מציאות אחרת?

     

    התלמוד, כותב לוינס, אינו מרחיב בענין שחרורו הלאומי של עם ישראל, אלא מתמקד בעיקר בנס שארע, נס פך השמן (מסכת שבת, דף כא, עמ' א.). חכמי התלמוד מדברים בעיקר על  נס המרובה שמוצאו במועט, שאליבא דלוינס אינו נס של היהודים דווקא, אלא נס של האנושות באשר היא, נס של רוח האדם. רוח, שקיומה נצחי למרות שלא אחת היא נידחת, נחבאת, מחתרתית כמעט, והאופן שבו תתעורר מסתורי תמיד, רוח שהיא יכולתו של האדם לפעול מעבר לעצמו, יכולתו לכרות את האור במחשכים, לדלות את התקווה מהאפלה, ליצור להבה מן הלהט שלה עצמה, כמו האהבה שמתלהטת מעצמה, גם כשהאהוב אינו מושלם, כמו המוות שהחיים נושאים, "כמו אורך הרוח הנושא את מה שעלול להורגו".

     

    הרשימה מוקדשת לרב דניאל אפשטיין, שבזכותו הגעתי ואני ממשיכה להגיע לכתביו של עמנואל לוינס, והיא נכתבה בעקבות שיעור שלו


    ''

    ''

     

    למעלה בסרטון,  החנוכיה המשתנה תמיד, עיצוב יעקב גרינוורצל, עשויה מכסף בעבודת יד. אפשר להציב אותה באין ספור צורות לפי דמיונו של המשתמש בה. החנוכיה היא פטנט  רשום, היא זכתה בפרס מטעם האקדמיה בצלאל, ירושלים, והיא נמצאת באוסף הקבע של ארבעה מוזיאונים בעולם

     

    ''

     

     

    כתבה: באבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/17 16:11:

      צטט: ~בועז22~ 2017-12-26 10:16:49

      גדולתו של לוינס, בהיותו בלתי שגרתי.

      מחד הוא נשען באופן עיקבי על המקורות ומאידך

      הוא מפנה את האור, החוצה - אל האנושות.

      נכון, ישנה כאן סוג של התנשאות (אנחנו, היהודים...,

      אורים לגויים..., כאילו שבספריהם/תורתם וכו' אין די

      לאכלס תורת מוסר ומידות טובות ואין אומות העולם כולו

      חייבות אלא להודות/להלל/לשבח [ובמיוחד להינות מזיו

      אור יהודי...] לחכמינו וכו') אבל (וזה אבל, ענק) אפעס - האור

      שלנו, מאיר יותר מאורם...
      ולוינס מנסה, בכול נפשו ובכול מאודו, להיזהר מלא ליפול אל

      הקלישאה של היהודי המאוהב אהבת-נפש בתורתו-אומנותו

      ובה בעת - הוא עובר עליה השכם והערב...

      אני אוהב את לוינס, כבר אמרתי?

      כי..., יותר מאשר לוינס בא ללמד את "האחר" הוא בא ללמד
      את ה"אני". שהרי מתוך ה"אני" יוצאים המעשים הקטנים, אשר

      בסופם מצטרפים אל עוד הרבה "אני", או כך לפחות הוא מקווה.
      והתקווה..., "התקווה היא דבר טוב ודבר טוב אל לה להיעלם
      לעולם!" (אנדי דופרין)
      (:

      בועז, הייתי אומרת, עם לוינס נגלה את האור, הוא אמנם מת, אבל כתביו ואנחנו עדיין פה. קראתי מה שכתבת בעיון רב, לוינס הוא האחרון להתנשא, הרי הוא הסתמך  מחד גיסא על המקורות היהודיים, בעיקר על חכמת היהודים כפי שהיא באה לביטוי אצל חכמי התלמוד, על ריבוי הפנים שלה ועל ריבוי המשמעויות. מצד שני הוא "שוחה" בפילוסופיה המערבית. נדמה לי שהאופק של לוינס, כאתיקן הוא רחב מאד, הוא יוצא ממה שהוא יודע הכי טוב , תלמוד כפי הנראה, זה הגרעין, ומשם הוא יוצא אל האנושי, אל הנרחב ואל המכבד את האחר. אני לא חשה שם התנשאות, אלא להיפך, צניעות גדולה, התחייבות ואחריות אין סופית כלפי האחר באשר הוא (ענין היהודי, לא יהודי בכלל לא קיים באתיקה של לוינס) אגב, אתה ודאי יודע, שאני חילונית לגמרי.


        26/12/17 10:16:

      גדולתו של לוינס, בהיותו בלתי שגרתי.

      מחד הוא נשען באופן עיקבי על המקורות ומאידך

      הוא מפנה את האור, החוצה - אל האנושות.

      נכון, ישנה כאן סוג של התנשאות (אנחנו, היהודים...,

      אורים לגויים..., כאילו שבספריהם/תורתם וכו' אין די

      לאכלס תורת מוסר ומידות טובות ואין אומות העולם כולו

      חייבות אלא להודות/להלל/לשבח [ובמיוחד להינות מזיו

      אור יהודי...] לחכמינו וכו') אבל (וזה אבל, ענק) אפעס - האור

      שלנו, מאיר יותר מאורם...
      ולוינס מנסה, בכול נפשו ובכול מאודו, להיזהר מלא ליפול אל

      הקלישאה של היהודי המאוהב אהבת-נפש בתורתו-אומנותו

      ובה בעת - הוא עובר עליה השכם והערב...

      אני אוהב את לוינס, כבר אמרתי?

      כי..., יותר מאשר לוינס בא ללמד את "האחר" הוא בא ללמד
      את ה"אני". שהרי מתוך ה"אני" יוצאים המעשים הקטנים, אשר

      בסופם מצטרפים אל עוד הרבה "אני", או כך לפחות הוא מקווה.
      והתקווה..., "התקווה היא דבר טוב ודבר טוב אל לה להיעלם
      לעולם!" (אנדי דופרין)
      (:

        21/12/17 17:28:

      צטט: נוסע בזמן 2017-12-21 11:23:59

      "האם זנחנו את דרכי המלחמה? האם ידענו להשתמש במלחמה רק לזמן מה? האם לא התרגלנו לאלימות המלחמה? האם אין היא מכתיבה את אורח חיינו? האם עשינו הכל ובלבד להיגמל ממנהג האלימות, ליצור מציאות אחרת?" - שאלות חשובות וקשות שרלוונטי כיום יותר מאי פעם לענות עליהן

      תודה, השכלתי, כרגיל :) חגים שמחים

      תודה לך ושנת 2018 טובה יותר מהנוכחית!

       

        21/12/17 11:23:

      "האם זנחנו את דרכי המלחמה? האם ידענו להשתמש במלחמה רק לזמן מה? האם לא התרגלנו לאלימות המלחמה? האם אין היא מכתיבה את אורח חיינו? האם עשינו הכל ובלבד להיגמל ממנהג האלימות, ליצור מציאות אחרת?" - שאלות חשובות וקשות שרלוונטי כיום יותר מאי פעם לענות עליהן

      תודה, השכלתי, כרגיל :) חגים שמחים

        19/12/17 15:54:

      צטט: בדולח. 2017-12-19 15:49:34

      חנוכה הינו ציון דרך רוחנית, וכל כולו של החג מדבר על נצחון הרוח היהודית. בדורות האחרונים פיארנו את הכוח על פני הרוח, וכך מהללים את הגבורה בשדה הקרב, וזה שיבושו של החג.

       

      מזמינך לקרוא את שכתבתי בערב חנוכה בפוסט הנקרא "הגיגים לחנוכה".

      נכון, אקרא אצלך

       

        19/12/17 15:49:

      חנוכה הינו ציון דרך רוחנית, וכל כולו של החג מדבר על נצחון הרוח היהודית. בדורות האחרונים פיארנו את הכוח על פני הרוח, וכך מהללים את הגבורה בשדה הקרב, וזה שיבושו של החג.

       

      מזמינך לקרוא את שכתבתי בערב חנוכה בפוסט הנקרא "הגיגים לחנוכה".

        19/12/17 09:46:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-12-19 08:31:50

      תודה. להבנתי חג זה, שמסורתו נוצרה מאוחר, יחסית, אכן מנסה להעלות על נס - תקוה
      עוד לא אבדה...

       

        19/12/17 09:45:

      צטט: נומיקן 2017-12-19 08:11:11

      עמנואל לוינס וסאב לימינל בכפיפה אחת. נהדר. ואנחנו בכלי מלחמה שהפכו לכלים יומיומיים...
      נכון והשנוי לא נראה באופק

       

      תודה. להבנתי חג זה, שמסורתו נוצרה מאוחר, יחסית, אכן מנסה להעלות על נס - תקוה
        19/12/17 08:11:
      עמנואל לוינס וסאב לימינל בכפיפה אחת. נהדר. ואנחנו בכלי מלחמה שהפכו לכלים יומיומיים...
        18/12/17 21:16:

      צטט: אהובהקליין 2017-12-17 18:29:32

       יקירה.

      חיוך

       יישר כוח על התוכן המעניין בנושא חנוכה.

       נהניתי לקרוא וללמוד.

      "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי .."

      [תהלים קי"ט, צ"ט]

       

       חג אורים שמח!

      גדוש אורה ושמחה.

       בברכה

       אהובה.

       

      כשמך את, חג של אור

       

        17/12/17 18:29:

       יקירה.

      חיוך

       יישר כוח על התוכן המעניין בנושא חנוכה.

       נהניתי לקרוא וללמוד.

      "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי .."

      [תהלים קי"ט, צ"ט]

       

       חג אורים שמח!

      גדוש אורה ושמחה.

       בברכה

       אהובה.

        17/12/17 16:57:

      צטט: א ח א ב 2017-12-16 22:14:16

      חנוכה שמח :)
      תודה, שמח שיהיה ואור שיהיה
        17/12/17 16:56:

      צטט: bonbonyetta 2017-12-16 19:56:13

      * תודה. השכלתי, ולא תאמיני, גם אהבתי. אולי לחזור לקרוא עוד פעם.
      למה שלא אאמין, בונבון? חג אורים שמח

       

        17/12/17 16:56:

      צטט: עמנב 2017-12-16 17:42:36

      תודה על השיתוף, באבא יאגה. אינני מכיר את מאמרו של לווינס, אך שמחתי להתוודע אליו דרכך. יש לו אמירות בלתי שגרתיות, לעתים, והן אכן מאירות עיניים. שבוע טוב וחג שמח, עמוס.
      נכון, לוינס אף פעם אינו שגרתי, חג של אור!
        17/12/17 16:54:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2017-12-16 17:28:10

      הייתי שמחה שיספרו לנו יותר על חנה הנערה המכבית - שבזכותה נעשה הנס - מרד המכבים.
      סיפרו לנו בבית הספר, לא? אני אפילו שחקתי אותה בכתה ז' מגניב

       

        16/12/17 22:14:
      חנוכה שמח :)
        16/12/17 19:56:
      * תודה. השכלתי, ולא תאמיני, גם אהבתי. אולי לחזור לקרוא עוד פעם.
        16/12/17 17:42:
      תודה על השיתוף, באבא יאגה. אינני מכיר את מאמרו של לווינס, אך שמחתי להתוודע אליו דרכך. יש לו אמירות בלתי שגרתיות, לעתים, והן אכן מאירות עיניים. שבוע טוב וחג שמח, עמוס.
      הייתי שמחה שיספרו לנו יותר על חנה הנערה המכבית - שבזכותה נעשה הנס - מרד המכבים.
        16/12/17 17:10:

      צטט: דוקטורלאה 2017-12-16 16:22:23

      חגי ישראל השונים, הפכו במשך השנים, מקור למחקר . השאלות שנשאלו הן הקשר של החגים לחגי אומות העולם, או להיפך - ההשפעה של חגי היהודים על חגי העמים האחרים. נושא נחקר נוסף הוא אלמנטים שונים הנמצאים בחגי היהודים, האם הם מקוריים, האם השפיעו על חגי אחרים ועוד. המחקר המדעי יפה ומעניין את החוקרים. מי שזה אינו עיסוקו - נהנה מהחגים, אוהב לשוב אליהם מידי שנה, ואינו מתעניין במידת המקוריות שלהם.
      נכון, האמת היא שלא התיחסתי לענין המקוריות, אלא לאינטרפטציה של עמונואל לוינס, בעיני, גדול האתיקנים של המאה ה21.

       

        16/12/17 16:22:
      חגי ישראל השונים, הפכו במשך השנים, מקור למחקר . השאלות שנשאלו הן הקשר של החגים לחגי אומות העולם, או להיפך - ההשפעה של חגי היהודים על חגי העמים האחרים. נושא נחקר נוסף הוא אלמנטים שונים הנמצאים בחגי היהודים, האם הם מקוריים, האם השפיעו על חגי אחרים ועוד. המחקר המדעי יפה ומעניין את החוקרים. מי שזה אינו עיסוקו - נהנה מהחגים, אוהב לשוב אליהם מידי שנה, ואינו מתעניין במידת המקוריות שלהם.
        16/12/17 09:18:

      צטט: barir 2017-12-16 08:58:43

      מאד מעניין ומעורר לחשיבה אחרת. תודה וחג מלא אור♥
      תודה, שנדע לזהות את האור בחושך, הרי אם הוא איננו בכלל גם החושך לא ייראה

       

        16/12/17 09:17:

      צטט: רונית אברהם 2017-12-16 08:00:28

      מעורר מחשבה. חג אורים שמח!
      טוב! חג אורים, שנדע לדלות אותו ממעמקים

       

        16/12/17 09:13:

      צטט: שטוטית 2017-12-16 01:35:33

      פתחת צוהר שלא הכרתי, תודה. חג אוּרים שמח :)
      שמחה שכך, ויהי אור

        16/12/17 08:58:
      מאד מעניין ומעורר לחשיבה אחרת. תודה וחג מלא אור♥
        16/12/17 08:57:

      צטט: OritZehavi 2017-12-15 23:27:51

      מעניין ומאיר עיניים.
      באנו חושך לגרש!
        16/12/17 08:56:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-12-15 22:57:11

      תודה על ההארה, תרתי...
      רק הארות ואור, שנדע לזהות ודלות מתוך החושך

       

        16/12/17 08:55:

      צטט: rossini 2017-12-15 18:52:16

      לא הכרתי. מעניין מאוד.

      חג אורים שמח.

      אם כך, שמחה שהבאתי את דבריו. חג של אור שיהיה לנו

       

        16/12/17 08:54:

      צטט: יצחק. ב 2017-12-15 18:20:14

      האש והאור הנראים בחוץ,
      ואלו הנראים בנרות החנוכה הדולקים,
      הם בבואה חיוורת שרק מרמזת,
      על האור הפנימי שאינו גלוי לחושים,
      האור המושיע מעוינות, אלימות ומלחמה,
      האור המשכין שלום בתודעה,
      מהותו אהבה.

      אכן, אני חותמת על המלים שלך, ברשותך, כמובן. חג של אור!

       

        16/12/17 08:53:

      צטט: ד. צמרת 2017-12-15 17:10:20

      כשהרבנים והאימאמים ינהלו ויכוחים תיאולוגים ביניהם אולי תסתיימנה המלחמות באזורנו. תודה על החלון שפתחת לנו....
      אולי יגיע לשם האדם באחרית הימים..., מה שלוינס מתיחס אליו אינו תיאולוגיה אלא טבעו של האדם. חג חנוכה שמח
        16/12/17 08:00:
      מעורר מחשבה. חג אורים שמח!
        16/12/17 01:35:
      פתחת צוהר שלא הכרתי, תודה. חג אוּרים שמח :)
        15/12/17 23:27:
      מעניין ומאיר עיניים.
      תודה על ההארה, תרתי...
        15/12/17 18:52:

      לא הכרתי. מעניין מאוד.

      חג אורים שמח.

        15/12/17 18:20:

      האש והאור הנראים בחוץ,
      ואלו הנראים בנרות החנוכה הדולקים,
      הם בבואה חיוורת שרק מרמזת,
      על האור הפנימי שאינו גלוי לחושים,
      האור המושיע מעוינות, אלימות ומלחמה,
      האור המשכין שלום בתודעה,
      מהותו אהבה.

        15/12/17 17:10:
      כשהרבנים והאימאמים ינהלו ויכוחים תיאולוגים ביניהם אולי תסתיימנה המלחמות באזורנו. תודה על החלון שפתחת לנו....

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין