פנים רבות יש לעגינות בהלכה העברית: ישנן נשים עגונות בשל סרבנות גט וישנן נשים עגונות בשל היעלמות של בעל. עגינות היא סוגיה קשה ועצובה, המוסדרת בדין העברי–דתי. במאמר שלהלן, נעסוק בסוגיה על רבדיה וכל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכם/ן, הגולשים והגולשות:

הערה – המאמר שלהלן, הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

הדין הדתי בישראל - בענייני נישואין וגירושין:
לפני שנסביר בהרחבה מהי עגינות, יש להכיר את הנושא הכללי, בכל הנוגע להכפפת הדין הדתי–עברי, על חיי היומיום. בישראל, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, ייערכו לפי דין תורה. המשמעות היא שכאשר בני זוג יהודים מבקשים להינשא בארץ, הם ייעשו כן, מכוח הדין העברי–דתי. 

 ללמדנו, שגם במקרה של גירושין, בני הזוג יפנו שוב לדין העברי–דתי. כלומר, על בני הזוג יהיה לפנות בתביעת גירושין לבית הדין הרבני. במסגרת תביעת גירושין, יש להוכיח את קיומה של עילת גירושין מבין העילות הקבועות בדין העברי, כגון – מעשה כיעור, ניאוף, מום גופני, אי סיפוק מיני ועוד. יתר על כן, במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יהיה על בית הדין הרבני לקבוע סידור גט. כלומר, ייערך טקס גירושין, שבמסגרתו הבעל מעניק לאישה את גטה והאישה מקבלת בחזרה את גטה. מאותו הרגע, בני הזוג גרושים. 
 

אך מה הדין במקרה שבו הבעל מסרב לתת גט לאשתו? או לחלופין, במקרה שבו האישה מסרבת לקבל גט? על כך – בחלק הבא – שבו נסביר מהי עגינות בדין העברי–דתי. 

עגינות בדין העברי–דתי:

עגינות היא תופעה שבה אישה או בעל, עדיין נחשבים לנשואים. נסביר: 
 

עגינות יכולה לבוא לידי ביטוי בשני מקרים: האחד, הוא במקרה של סרבנות גט, אשר בניגוד לסברה רווחת, יכולה להתבצע הן על ידי אישה שמסרבת לקבל את גטה והן על ידי בעל שמסרב לתת גט לאישה. 

סיטואציה שניה שבה עגינות יכולה להתרחש, היא כאשר בן זוג –פשוט נעלם. לדוגמא, במקרה של הצוללת אח"י דקר: נשות המלחים נותרו עגונות למשך שנים רבות, משום שלא הייתה ראייה לכך שבני זוגן אכן מתו. בשני המקרים, האישה נותרת, בעצם, כאישה נשואה.

נבהיר כי היותה של אישה "נשואה", לפי ההלכה העברית, הינה בעלת משמעות רבה. אישה נשואה, היא אישה שלא יכולה ללדת ילדים לגבר אחר, שכן אלו יוכרו בתור ממזרים (אסורים בחיתון). יותר מכך, אישה נשואה עדיין נחשבת בתור נשואה, גם אם היא עגונה בשל העלמות הבעל. המשמעות היא שלפי ההלכה – היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר. כאשר מדובר בגבר עגון, גם כאן מדובר בסיטואציה קשה, אך לפי ההלכה, גבר יכול לקבל, בנסיבות מסוימות, היתר לשאת אישה נוספת. כמו כן, גבר שמוליד ילדים לאישה אחרת, כאשר הוא עדיין נשוי – ילדיו לא יוכרו בתור ממזרים וזאת בניגוד לנשים. 

פתרון לעגינות:
לעגינות ישנם פתרונות ספורים. קודם כל, בכל הנוגע לעגינות שנובעת מהיעלמות הבעל, ניתן לקבל היתר רבני. כלומר – בית דין יכול להכריז על אישה בתור אלמנה, בהתחשב בראיות שמוצגות בפני בית הדין. עם זאת, לא בקלות יורה בית הדין על אלמנותה של האישה, שכן מדובר באופן טבעי בהכרעה קשה מאוד. תמיד קיים החשש, שאולי הבעל יופיע כך פתאום. 
 

במקביל, בכל הנוגע לנישואין וסרבנות גט, ישנן מספר פתרונות. כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו, יכול בית הדין לכפות עליו לעשות כן. ההלכה קובעת כי במקרים כאלו, "כופים את הבעל עד אשר אומר רוצה אני". אך במקרים כאלו, הגט ניתן בכפייה ולכן – זהו גט מעושה, שבית הדין לא ממהר לאפשר אותו. עם זאת, במקרים של סרבנות גט, בית הדין מטיל סנקציות על הבעל, כמו – קנסות, מזונות מדין מעוכבת, שלילת רישיון נהיגה, איסור על נשיאת כרטיס אשראי ועוד. יוער כי סנקציות בגין סרבנות גט, יכולות להיות מוטלות גם על אישה, במקרים של סרבנות מצדה. 

תביעות נזיקין בגין סרבנות גט:

בשנים האחרונות החלה גם תופעה נוספת, של מסורבי או מסורבות גט, אשר מגישים תביעות נזיקין בגין סרבנות גט. תביעות אלו הן תביעות נזיקין, שמוגשות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפיצויים שניתנים במסגרת תביעות נזיקין אלו, הם פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה, בכבוד האדם ובחירותו של האדם. 
 

לסיכום:

סרבנות גט ובכלל זה עגינות, הן תופעות קשות מאוד, שנובעות בשל הכפפת הדין העברי–דתי, על דיני הנישואין והגירושין. לכן, אנו תמיד מציעים תמיד להיעזר בשירותו של עורך דין גירושין, במקרים של עגינות או סרבנות גט.