כותרות TheMarker >
    ';

    הכל בתוכי

    בבלוג אני מעלה תובנות ומחשבות של פילוסופיה, רוחניות ושינויים חברתיים וכלכליים.

    0

    משכורת לאמהות

    7 תגובות   יום חמישי, 21/12/17, 15:00

    חוסר המוכנות להכיר בעבודת האשה כעבודה של ממש וכתרומה לאנושות שראויה לתגמול קבוע בחוק גורמת נזק ביחסים בין המינים ומכאן לכל החברה. שינוי החשיבה לגבי ההגינות שבהענקת גמול לעבודת האשה תשנה לחלוטין את העולם ותעניק לאשה כוח כלכלי שרק כסף יכול להעניק ולגבר היא תעניק שיחרור מהלחץ לפרנסה.

     

    הגברים מרגישים מנוצלים כי הם מביאים את עיקר המשכורת הביתה והאשה מרגישה מנוצלת כי עבודתה לא מוערכת כמעט. וגם הילדים חשים את המרמור במשפחה.

     

    החברה מתעוותת אם רק ערך אחד מקבל תשומת לב ומתעלמים מהשני. הערכים השולטים היום בחברה הם גבריים, כוח ותוצרת שאפשר לראות אותה מייד ולכן הם מקבלים שכר לאחר שבוע או חודש, בניגוד לערכים המיוחסים לנשים של טיפוח ועבודה סיזיפית שלא מסתיימת וקורית בשקט אבל אי אפשר בלעדיהם, כמו חינוך ועבודות בית ושמירת שלימות המשפחה.

     

    הכרה בתרומה של אמהות בצורה כספית יכולה לשנות את חוסר חוסר האיזון והעיוות בחברה.

     

    תלות כלכלית של האשה: הנורמה של היום, ירושה מזמנים עתיקים, שהאשה, במידה שהיא עובדת רק בבית,    מקבלת דמי מחיה מאדונה, כמו שאר המשרתים, גם אם חייה נחשבים לחיי רווחה. כאשר מקבלים כסף מאחרים  זאת עדיין תלות, תלות שיכולה להיפסק בכל רגע או לפחות דואגים להזכיר לה על כך. גם הילד לא נחשב בעבר לחשוב במיוחד. הוא גדל פרא למדי בלי טיפוח מיוחד, ולכן לא היה צורך להשקיע בו וגם זה קשור לחוסר ההערכה לנושא המשפחה. נשים רבות נשארו עם הילדים גם כאשר לא קיבלו דמי מחיה מהאב בעוד שהאב פעמים רבות נטש פיזית ולעתים קרובות יותר נטש נפשית את הילדים,  נטישה נפשית נפוצה עד היום גם במשפחות נורמטיביות.

     

    כיום, העובדה שנשים יולדות ואמורות לטפל בילד ובמשפחה ובבית, מקשה עליהן לעבוד ולהתקדם בעבודה בשכר משום שכל ההפסקות במשך השנים ובמשך היום מונעות עבודה רציפה. כאשר ישנה בחירה בין שתי אפשרויות של עבודה בשכר או אמהות היא זאת שנדרשת לוותר, כלומר, מייחסים לה את גידול הילדים.

     

    וכך, עבודת חינם של האשה, מגבלות בגלל האמהות, האשמה על הזנחת הילדים ומצד שני האשמתה שהיא לא עובדת או לא עובדת מספיק וכוחנות במקומות העבודה גם הן מפריעות האשה מלהרוויח את לחמה מחוץ לביתה.

     

    למרות החשיבות של עבודת האמהות שלא משתווה כמעט לשום מקצוע בעולם מלבד אולי חקלאות ובנאות, הן תלויות בבעל למשכורתן, בנדיבות לבו, בקשיחות או נדיבות רשויות החוק וביכולת שלה להתמקח. האשה נאלצת לפעול כשורדת בעולם שלא שייך לה ולא כבעלת זכויות בעולם, ומכאן רוב התגובות שלה הן או של כניעה ונסיגה או של שורדת במסגרת הצרה שהיא חיה בה, כפתיינות, כהשקעה בחיצוניות, מאבקים עם בן הזוג, גיוס הילדים לצידה, עבודות בית כמו ניקיון מוגזם וכן עבודה מחוץ לבית בתנאים שמקשים על כל המשפחה.

     

    כוח כלכלי הוא כוח מרכזי בחיים האנושיים וכאשר הוא ניטל מנשים, כמו שנטלו את החופש המיני מן האשה, כאילו הם לא שייכים לה, הופכים אותה לחסרת ערך וחסרת כוח לחלוטין.

     

    התרומה של האמהות: אם מדברים על ההון העולמי, בחלקו הגדול הוא נלקח על ידי כך שמחצית האוכלוסיה לא מקבלת שכר. אפשר להוסיף עוד הרבה עובדים גברים מנוצלים הרבה יותר ממה שמוכנים להודות, ושגם להם חייב ההון העולמי, אבל נשים באופן עקרוני כל הנשים לא מקבלות תגמול על עבודתן. גם במקומות בהן האשה עובדת עבודות נוספות כמו אלו שעבודות הקשורות לחקלאות עבודתן עדיין לא נחשבת לכזאת הראויה לשכר או לכבוד.

     

    התיאוריות מייחסות לאשה ניצול של הגבר על ידי הלידות בעוד שהמציאות היא הפוכה, האמהות היא תירוץ לשעבוד האשה ולפעמים תוך כדי כפיית האמהות. הולדת ילדים נחשבת לעניינה הפרטי של האשה או המשפחה למרות שהיא בעלת חשיבות בסיסית לחברה. החברה זקוקה לילדים יותר מאשר האשה זקוקה להם. ככל שמעמדה נמוך יותר והתגמול שלה קטן יותר כך היא בדרך כלל יולדת יותר ילדים. במדינות מפותחות בהן לאשה זכות חופש יחסי, הבחירה שלה היא לרוב 1-2 ילדים כדי להגשים את עצמה ולפעמים וחלק אפילו בוחרות לא ללדת. רבות חושבות: מי צריך את זה? עובדים קשה ללא שכר, הסטטוס האמהי נמוך, המון מגבלות, הרבה תלות כספית ולעתים קרובות גם נפשית, האמא  תמיד אשמה במשהו, אם בדרך הטיפול בילדים, ואם בשימוש בכספו של בן זוגה. התוצאה היא אוכלוסיה מזדקנת בארצות המפותחות המחייבת יבוא דור צעיר מבחוץ עם כל הבעיות המתלוות לכך.

     

    הלידה נחשבת למשהו טבעי, משהו שהטבע עושה, ולכן לא צריך לשלם עבורו. באותה מידה אפשר לומר שעבודתו של סבל בנמל היא טבעית משום שהוא נולד חזק יותר, או שלהיות חייל זה טבעי משום שלצעירים הורמונים לוחמניים. גם זמנם הפנוי של גברים שאינם מטופלים בהריונות ולכן מאפשר להם לאמץ לעצמם עבודות בשכר הוא טבעי.

     

    ואם מישהו חושב שלהיות אמא זה מובן מאליו, יכול לבדוק כמה אמהות צעירות משקיעות בחינוך, בלימוד על נושאי חינוך, בעבודות הקטנות המנדנדות של תזונה, ניקוי, השגחה, וכמה השפעה יש לאמהות על הילדים. עבודת האם דורשת כישורים כמו נאמנות ומיומנויות רבות. אפשר גם להוסיף את החשיבות העצומה של אהבת האם הטבעית לתינוק והתרומה של האשה לילד שהיא תחילת המיומנות של הענקה וקבלה של אהבה בעולם בכלל.

     

    כאשר האם פגיעה, חסרת אונים עקב חוסר התגמול הכספי הישיר והלחצים המופעלים עליה כתוצאה מכך מפריעים לה להעניק לילד את כל הפוטנציאל הרגשי שלה. הנזק של חוסר הגמול הישיר של עבודת האם מזיק הן לאמהות והן לילדים, גם בנים וגם בנות. העובדה שנשים יוכלו להשתכר ולהשתחרר מהחרדה עקב התלות בבן הזוג עד כדי כניעה לאלימות ולחצים על רקע כספי יביא לחינוך טוב יותר, לאהבה רבה יותר במשפחה, להשקעה רבה יותר בילדים ובסופו של דבר לדור חדש של מבוגרים בריאים יותר בנפשם.

     

    אמהות רבות שייווכחו שיש להן חופש כלכלי ללא תלות וירגישו שעבודתן מכובדת וכזאת שאי אפשר בלעדיה, תהיה להן בחירה חופשית להישאר בבית מספר שנים או לעבוד במשרה גמישה המתאימה לאמהות.

     

    אבות: למרות שלאבות רבים מרגישים שהם משתתפים במלאכת ההורות הרי שהאחריות העיקרית היא על האם, ואם יש צורך בוויתורים אז זה לרוב של האם.

    רק מיעוט של בני זוג באמת משתתפים בגידול ילדים בצורה שווה או אפילו כמעט שווה.

     

    ברגע שגברים יקבלו שכר עבור עבודת אמהות מייד יעלה קרנו של המקצוע הזה ויהיו מועמדים גברים למקצוע הזה.

     

    המסר העיקרי צריך להיות שהאשה היא זאת שתורמת ואיננה מוחזקת על ידי גבר ולכן מגיע לה שכר.

    ייתכן שיאמרו שנשים ינצלו את המצב ללדת יותר אבל גם היום מדברים על כך וגם בשוק הגברי לא חסרים ניצולים לרעה. בכלל צריך לטפל בנושא הזה של הכלכלה של אמהות וילדים בלי לחפש קשיים מראש.

     

    מניין יבוא הכסף? מאותו מקום שמגיעים כספים לשירותים אחרים פחות חשובים, ומאותו מקום שההון הגדול זורם לשם, לפעמים בלי שיתרמו שום דבר לעולם.  המדינה יכולה להשקיע באמהות בדיוק כמו שהמדינה יכולה להשקיע בצבא ובביטחון או תלמידי ישיבה.

    הכסף ישנו, השאלה היא היכן ומי משתמש בו.

     

    איך יעשו את זה? נדרשו אלפי שנים כדי לתחזק את נושא המשפחה כפי שהיא היום.  בכל זאת, עובדה היא שבתקופה שלנו קמו באופן ספונטאני משפחות מסוג חדש. הבעיה היא ליצור לשנות מודעות לרעיון  שהתמסד כל כך הרבה שנים שהוא נראה כאמת. רק עם ההבנה יימצאו פיתרונות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/18 18:23:

      צטט: קציר מלים 2018-10-01 16:32:10

      1. חינוך לשוויון-חינוך לשוויון-חינוך לשוויון ועוד מליון פעמים חינוך לשוויון, עד שזה יחלחל. אם מראשית החיים מחנכים את הבנים והבנות בצורה שונה - הרי שאין מה להתפלא על ההפליה. כשיהיה חינוך שוה באמת - לא יתיחסו לאשה כאל רחם (שלא לדבר על אוביקט מיני) שהמדינה מחליטה עבורה אם מותר לה להפיל עובר לא רצוי לה. זו רק דוגמא אחת מני אין ספור שתקצר היריעה כאן מלמנות. אולי כדאי להקדיש לזה ספר שלם. 2. הרעיון שלך נחמד, רק שאיני יודעת איך ניתן לישמו. מה גובה השכר שתקבל האם? האם בגובה שכר חברת כנסת? שנים שאני מתריעה מעל כל מקום אפשרי להצמיד את שכר המורות לאלה של הח"כים, את זה של המפקחים בחינוך לשכר השרים ואת שכר מנהלי בתי הספר לשכר רוה"מ. האם זה קרה? לא נראה לי שזה יקרה, אז שכר לאמהות? 3. במחאה של 2011 חשבתי שמשהו יזוז, שתהיה מהפכה של ממש ויעיפו את אלה שקיבעו את חיינו בהתאם לנוחיותם, ובראשם את האפס המכהן כראש הממשלה, שהורס כל חלקה טובה במדינה, העיקר שלו ולחבר מרעיו - שלא לדבר על מלחכי פנכתו - יהיו חיים טובים והעם יוק. מה השתנה מאז? 4. "סוף מעשה במחשבה תחילה" - איך מישמות את הרעיון שלך? מה גובה השכר שישולם לאמהות? לכמה זמן? למה לא להנהיג חינוך חינם לגמרי מגיל 3 חודשים של התינוק, כולל לימודים אקדמאים בבגרותו? האם להגביל את השכר למספר ילדים? עד X ילדים תקבל האם שכר, אך מעבר לכך - עליה להסתדר בכוחות עצמה? 5. מה שקורה היום, מי שעובדת מקבלת שכר בסיסי ב-3 החודשים הראשונים לאחר הלידה. א. למה לא להרחיב את הקיים ולאפשר לאם לקבל שכר במשך שנה? ב. יש לשלם לעובדים משכורות נורמליות ומספקות ולא מה שקורה כיום שגם כאשר שני בני הזוג עובדים - עדיין הם נאלצים לחיות במינוס או לעבוד במשרות נוספות. במלים אחרות: יש להוריד דרסטית את יוקר המחיה! ב. במקביל ובלי לגרוע מזכויותיה של האם, על האב לקבל גם הוא תנאים נאותים כדי שיוכל לממש את אבהותו. מי שיוצא עם שחר וחוזר כשהירח במרכז השמיים, שאינו רואה את ילדיו אלא כאשר הם ישנים, איך יוכל להיות דמות משמעותית בחייהם ולהשתתף בחינוכם? 6. לסיכום: עם או בלי שכר, עדיין אין מענה לבעיה הנוצרת כאשר האם נעדרת מעבודה מחוץ לבית, כאשר הקריירה שלה נקטעת בשל בחירתה ללדת. יש להנהיג שיטה בה הותק שלה אינו נקטע בשל האמהות, כלומר: לחשב את שנות האמהות כותק לכל דבר בחישוב עתידי של הפנסיה שלה. זה רק על קצה המזלג. את הרעיון שהעלית יש לבחון בכובד ראש ולישם בצורה שאכן תשנה את החשיבה המקובעת על תפקידם השונה של המינים. ומה באשר למגזר הדתי? איך את משרשת את קבעון החשיבה שם?

      לקציר מילים: אכן התשובה שלך מאוד מפורטת ורצינית וצריך לקחת ברצינות את ההצעות שלך, הן יכולות לשנות הרבה את מצבן של הנשים ושל החברה כולה.

      טכנית קשה לשנות את העולם כרגע כי הוא בנוי בצורה פטריארכלית כבר כמה אלפי שנים. אני דיברתי בעיקר על שינוי תודעה שעבודת אימהות היא עבודה של ממש ולא שירות של שפחה שרק מקבלת קצת מזון וקורת גג כדי שתמשיך לתפקד, כמו שהיה פעם, והרעיון הזה עדיין קיים בצורה לא מודעת. ההצעות שלך מעידות שיש רעיונות טובים כבר עכשיו. העולם יכול להשתנות עם שינוי מחשבה ועם פיתרונות יצירתיים. בדיוק כמו שהעולם השתנה מעולם דתי לחלוטין לעולם מדעי וחילוני, מעולם של מעמדות והיררכיות לתפיסה של שיוויון, ממנהיגות דיקטטורית למנהיגות חופשית יותר, וגם עכשיו עם ה"me too" העולם מתחיל להשתנות, לפחות הנשים תופסות שזה לא מגיע להן ושהן לא צריכות להתבייש על מה שעושים להן. בקשר למגזר הדתי, גם שם יש התחלה של פמיניזם אצל נשים דתיות.

        1/10/18 16:32:
      1. חינוך לשוויון-חינוך לשוויון-חינוך לשוויון ועוד מליון פעמים חינוך לשוויון, עד שזה יחלחל. אם מראשית החיים מחנכים את הבנים והבנות בצורה שונה - הרי שאין מה להתפלא על ההפליה. כשיהיה חינוך שוה באמת - לא יתיחסו לאשה כאל רחם (שלא לדבר על אוביקט מיני) שהמדינה מחליטה עבורה אם מותר לה להפיל עובר לא רצוי לה. זו רק דוגמא אחת מני אין ספור שתקצר היריעה כאן מלמנות. אולי כדאי להקדיש לזה ספר שלם. 2. הרעיון שלך נחמד, רק שאיני יודעת איך ניתן לישמו. מה גובה השכר שתקבל האם? האם בגובה שכר חברת כנסת? שנים שאני מתריעה מעל כל מקום אפשרי להצמיד את שכר המורות לאלה של הח"כים, את זה של המפקחים בחינוך לשכר השרים ואת שכר מנהלי בתי הספר לשכר רוה"מ. האם זה קרה? לא נראה לי שזה יקרה, אז שכר לאמהות? 3. במחאה של 2011 חשבתי שמשהו יזוז, שתהיה מהפכה של ממש ויעיפו את אלה שקיבעו את חיינו בהתאם לנוחיותם, ובראשם את האפס המכהן כראש הממשלה, שהורס כל חלקה טובה במדינה, העיקר שלו ולחבר מרעיו - שלא לדבר על מלחכי פנכתו - יהיו חיים טובים והעם יוק. מה השתנה מאז? 4. "סוף מעשה במחשבה תחילה" - איך מישמות את הרעיון שלך? מה גובה השכר שישולם לאמהות? לכמה זמן? למה לא להנהיג חינוך חינם לגמרי מגיל 3 חודשים של התינוק, כולל לימודים אקדמאים בבגרותו? האם להגביל את השכר למספר ילדים? עד X ילדים תקבל האם שכר, אך מעבר לכך - עליה להסתדר בכוחות עצמה? 5. מה שקורה היום, מי שעובדת מקבלת שכר בסיסי ב-3 החודשים הראשונים לאחר הלידה. א. למה לא להרחיב את הקיים ולאפשר לאם לקבל שכר במשך שנה? ב. יש לשלם לעובדים משכורות נורמליות ומספקות ולא מה שקורה כיום שגם כאשר שני בני הזוג עובדים - עדיין הם נאלצים לחיות במינוס או לעבוד במשרות נוספות. במלים אחרות: יש להוריד דרסטית את יוקר המחיה! ב. במקביל ובלי לגרוע מזכויותיה של האם, על האב לקבל גם הוא תנאים נאותים כדי שיוכל לממש את אבהותו. מי שיוצא עם שחר וחוזר כשהירח במרכז השמיים, שאינו רואה את ילדיו אלא כאשר הם ישנים, איך יוכל להיות דמות משמעותית בחייהם ולהשתתף בחינוכם? 6. לסיכום: עם או בלי שכר, עדיין אין מענה לבעיה הנוצרת כאשר האם נעדרת מעבודה מחוץ לבית, כאשר הקריירה שלה נקטעת בשל בחירתה ללדת. יש להנהיג שיטה בה הותק שלה אינו נקטע בשל האמהות, כלומר: לחשב את שנות האמהות כותק לכל דבר בחישוב עתידי של הפנסיה שלה. זה רק על קצה המזלג. את הרעיון שהעלית יש לבחון בכובד ראש ולישם בצורה שאכן תשנה את החשיבה המקובעת על תפקידם השונה של המינים. ומה באשר למגזר הדתי? איך את משרשת את קבעון החשיבה שם?
        2/3/18 12:51:
      לשתי התגובות הקודמות: הכוונה היתה להפוך את האמהות למקצוע שמרוויחים ממנו רשמית בלא תלות בבן הזוג כי אז המון בעיות ייפתרו ולא לתנאים של האמהות.
        2/3/18 12:49:

      צטט: goodyear2016 2018-02-28 13:41:14

      אייכות של בני אדם נמדדת בחינוך עד גיל 6 . תראי את רוב חבריי הכנסת שמייצגים את ישראל רובם ניזרקו לפעוטון-מעון-משפחתון בגיל 3 חודשים/ שם הם בכו והוזנחו והורעבו משבע בבוקר עד השעה חמש שאמם באה לקחתם הביתה מהברדק שבו היו כל היום (בכי צעקות סירחון ליכלוך ) וכך גם ניראית הכנסת שלנו צעקות קללות גידופים שקרים רמאויות מלחמות אחד בשני . העלאת שכר חבריי כנסת כן העלאת שכרם של הנכים והקשישים לא . גיל 3 נקבע כחינוך חובה . מעולה !!! עד שהתינוק בן 3 המדינה צריכה לממן ולהעניק קיצבה בטוחה לאם כדיי שתחנך ותשביח את ילדייה ולא תשלח את ילדייה העוללים לזרועות אכזריות של מטפלות חסרות סבלנות והבנה מינימלית בחינוך .
        28/2/18 13:41:
      אייכות של בני אדם נמדדת בחינוך עד גיל 6 . תראי את רוב חבריי הכנסת שמייצגים את ישראל רובם ניזרקו לפעוטון-מעון-משפחתון בגיל 3 חודשים/ שם הם בכו והוזנחו והורעבו משבע בבוקר עד השעה חמש שאמם באה לקחתם הביתה מהברדק שבו היו כל היום (בכי צעקות סירחון ליכלוך ) וכך גם ניראית הכנסת שלנו צעקות קללות גידופים שקרים רמאויות מלחמות אחד בשני . העלאת שכר חבריי כנסת כן העלאת שכרם של הנכים והקשישים לא . גיל 3 נקבע כחינוך חובה . מעולה !!! עד שהתינוק בן 3 המדינה צריכה לממן ולהעניק קיצבה בטוחה לאם כדיי שתחנך ותשביח את ילדייה ולא תשלח את ילדייה העוללים לזרועות אכזריות של מטפלות חסרות סבלנות והבנה מינימלית בחינוך .
      שוב מאמר מסקרן, שאורכו יגרום לי לרפרף עליו ותו לא. (אני ילדתי בעיצומה של תקופת עבודה קשה לימודים בית לתחזק - כמו לא מעט נשים. אבל חופשות הלידה היו איומות. צריכה - להבנתי להיות התאמה אישית, כשיש לאפשר לנשים להאריך את חופשת הלידה -כמקובל בארצות נאורות, תוך שמירת זכויותיהן, - . לדעתי, זה לא יקרה כאן.
        22/12/17 16:40:
      רעיון מצוין, בתנאי שימנעו מהנשים לצאת לעבוד ולהזניח את הילדים.

      ארכיון

      פרופיל

      גליה ק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין