כותרות TheMarker >
    ';

    שמות והסיפורים מאחוריהם

    שמות מתארים לא פעם דרמה שארעה לפני שמקבל השם נולד/ה. שמות מיוחדים וחריגים מספרים סיפור. למשל אותה נס-יה שפגשתי במזכירות קיבוץ היתה נס עבור הוריה מאחר וכמעט לא נולדה. את החווייה שלהם חרטו בשמה לנצח. אספתי הרבה סיפורי שמות ואני מעונין לשמוע על עוד וללקט אותם לידיעת המתענינים באותם דרמות קטנות שקדמו לשמותיהם ושל אחרים. איני מתחייב לשמור את כולם ולי הזכות לערוך אותם בתאום עם השולח/ת. מקווה שנהנה כולנו מהבלוג

    0

    "ים – יבשה"  על הארכיאולוגיה של העתיד בגלריית השלום

    0 תגובות   יום שבת, 23/12/17, 09:03

       

    בגלריית השלום, מרכז האמנות המשותף בגבעת חביבה מתקיימת תערוכה שנושאיה הם עכשוויים וקיומיים. המונח ארכיאולוגיה שהוצמד לשמה ולנושאי התערוכה נועד לכוון את תשומת הלב על היותן של העבודות חקירה וחפירה פנימית בחוויות ההווה רק שהפעם הן אינן מכוונת לגילוי עבר סמוי וקשרי זיקה עם אירועיו אלא כדי לנסות להבין היכן אנו עומדים בזרם האירועים ולאן הוא יבא אותנו. ארץ ישראל זרועה סממני עבר של בנייה והרס, שלום ומלחמה והדינמיקה הזאת המאפיינת אזור זה אינה חדלה. החלוצים בנו עולם חדש אשר המציאות הכלכלית והחברתית החליפה את ערכיו,

    ''

    הישובים המשותפים שינוי צביון באופן סתגלני ומוצלח ליד פיתוח עירוני אורבני, אולם בשחיקת הדרך אבדו ערכי אנוש וערבות הדדית לטובת עקרון הכדאיות. אזרחי המדינה אינם שווים בתנאי חיים, וליד בנייה ופתוח קיים הרס ומניעת בינוי ממגזרים שאינם בעדיפות הפוליטית והאזרחית. במקביל לכך מגזרים שנחשבים ליהודיים במהותם דוחים ושוללים את החברה החילונית הדמוקרטית שמכספה וחלבה הם ניזונים. סתירות כה רבות בין עבר והווה ובין חלקי היישוב יוצרות מתחים, אי וודאות, ומאידך  דיאלוגים, שתופי פעולה והתחדשות אשר גלרית השלום היא אחת מהן. שאלת הזיקה למקום אשר נחקרת ע"י מדע הארכיאולוגיה, נותרה אקטואלית כמו הזיקה של הפרט למדינה, האם היא נובעת  מתוך שייכות דתית, לאומית או אזרחית, והשאלה מה עדיף על מה נותרה פתוחה. עבודות הצילום  טעונות מסרים, יש בחלק מהן געגועים לעבר נוסטלגי שאבד, ותהיות מוצדקות לעתיד, סוגית הזיקה שלהן לזמן  ולמקום נרמזת ביניהן כסימן שאלה שקוף .

     

    ''

    האדמה מייצגת את הוודאי לכאורה, אך עליה קיים סכסוך,  הים  מייצג מרחב לא וודאי ועומקיו נסתרים אך מאפשרים התפתחויות לא מודעות. הדיאלוג לפיכך בין הקונקרטי והלא מודע וסמוי מן העין הוא מתח שנדרש לגישור, והתערוכה קוראת לדון בו ולבדוק מסלולים שיגשרו בין הים והיבשה הפנימיים של כל אחד מאתנו ושל הערבות האנושית ההדדית שאנו נדרשים לה בחבל ארץ קטן זה שכה רבים רבים עליו. העבודות הינן צלומים אסוציאטיביים וקוראות למסע, הן אינן תשובות ולא מצגת של הווה ברור אלא של תהיות שנדרשות לבירור. האמנים המשתתפים הם שמחה שירמן, ראניה עקל, נועה שיזף, אוצרת ענת לידרור.

     

    ''

    בתאריך 11.1.2018 יתקיים בגלריה לקראת נעילתה בהשתתפות האמניות נועה שיזף וראניה עקל. בארוע יסופר על לידתה של התערוכה בדיון במדיום הצילום כאמצעי אמנות פוסט מודרניסטי והולם את תקופתנו. הארוע יהיה בהנחיית תמר סצמסקי מרצה בכירה לצלום ואוצרת תערוכות. הקהל מוזמן בהרשמה מראש.

     

    כתב וערך יואל אמת 22.12.17

     

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואלאמת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין