כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    0

    קַיָימוּת

    9 תגובות   יום ראשון, 24/12/17, 10:47

    אֶת אוֹצָר הַפְּרַטִים הַקְטַנִּים
    שֶׁפַּעַם הֲכִי אַהֲבָה, 
    אֶל פַּח הָאַשְׁפָּה שֶׁל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַרְגָשׁוֹת 
    כְּמוֹ מוּצָר פָּגוּם שַׁלְּחָה.


    כְּדֵי לִמְנוֹעַ זִיהוּם סְבִיבָתִי מְסוּכָּן - 
    בּוּצְעוּ שְׁלַבֵי הַמִחְזוּר הַאֵקוֹלֹוגִי כְּסִדְרָם:
    מִיּוּן, הַפְרַדַת הַפְּסוֹלֶת לְחֶלְקִיקִים קְטַנִּים, 
    הַתְאֲמָתָם והַרְכָּבַתַם לְחוֹמֵר גֶּלֶם מְמוּחְזָר, חָדָשׁ.


    אֵין חוֹמָרִים נוֹצְרִים יֵשׁ מֵאַיִן
    וְאֵין חוֹמָרִים שֶׁהוֹלְכִים לְאִיבּוּד
    וּלְחוֹמֵר הַגֶלֶם הֶחָדָשׁ,
    יֵשׁ מַגָּע שֶמַזְכִּיר לָהּ, לְעִיתִּים,
    אֶת חוֹמְרֵי הַגֶלֶם הַמְקוֹרִיִים.


    וּכְשֶׁהִיא רַק לְרֶגַע נוגַעַת, שׁוּב מופְתַעַת,
    הַקּוֹלוֹת שְׁבָּה אוֹמְרִים לָהּ 
    "
    הֵי הֵי גְּבֶרֶת! בְּכָל זֹאת...
    הַזִיכָּרוֹן הַזֶּה עָשׂוּי מאוֹתָם חוֹמָרִים 
    שֶׁבְּטֶרֶם הֵבַנְתְ שֶּׁהֵם פְּסוֹלֶת
    הָיוּ בְּעֵינַיִיך נְדִירִים, יִקְרֵי עֵרֶך, 
    בִּלְתִּי מִתְכַּלִים... ".


    אֲבָל בִּפְנִים בִּפְנִים אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת,
    שֶׁפְּסוֹלֶת הֵם הָיוּ גַּם אָז, 
    כְּשֶׁעִרְבַּבְת, הִשְׁתַכַּרְת, הִסְתַחְרַרְת,
    הֵקֵאת נִשְׁמָתֵך, נָפָלְת וְקַמְת, הִשְׁלַכְת וּמִחְזַרְת 
    אוֹתָך.
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/17 10:41:

        
      ''

        25/12/17 09:04:
        24/12/17 19:24:

      צטט: esty.d 2017-12-24 19:14:52

       

      תודה בדולח,
      לא בהכרח מקבלת את האבחנה הזאת כלשונה: אני חושבת שלעיתים נצמדים אל הביטחון המוכר ולעיתים הנפש נוהה אל מרחבי אי הידיעה ואי והוודאות. כל בחירה עונה על צרכים שונים בנפש האדם ושניהם כך נראה, הם חלקים שחיים זה לצד זה בעולמם של בני אדם.
       

      מאוד מעניינת הגישה שכתבת, אבל בטוחני שהאדם יעדיף את הידוע מאשר את הבלתי נודע.

        24/12/17 19:14:

      תודה בדולח,
      לא בהכרח מקבלת את האבחנה הזאת כלשונה: אני חושבת שלעיתים נצמדים אל הביטחון המוכר ולעיתים הנפש נוהה אל מרחבי אי הידיעה ואי והוודאות. כל בחירה עונה על צרכים שונים בנפש האדם ושניהם כך נראה, הם חלקים שחיים זה לצד זה בעולמם של בני אדם.

        24/12/17 18:50:

      והנה למרות שידעה שפסולת בצקלונה, זרמה עם אותה ידיעה. כי האדם נוהה אל הידוע והמוכר גם אם זה פגום, מאשר אל הבלתי מוכר ולא ידוע.

        24/12/17 18:38:

      תודה גילה יקרה, תגובתך חמה, מחבקת ונוגעת. מחמאה ממך על הכתיבה, כמוה כנשיקת מלאכים. 

      הבנת משמעותם של מילים עוברת בהכרח דרך מבטי המתבוננים ופרשנותם והכל תמיד נכון.  

        24/12/17 14:52:

      תודה רבה אולגה יקרה.
      את צודקת בהחלט, אפשר לקחת את המילים האלה ליותר מכיוון אחד. הכל, הרי, בעיני המתבונן...

        24/12/17 14:26:
      מדהים ביותר! אפשר לקחת את המלל לכמה היבטים שונים! תודה רבה...
        24/12/17 13:07:
      אני כותבת מהמבט הנשי - במערכות יחסים בין גבר לאישה אנו נותנות ייצוג לדברים שלא בהכרח קיימים במציאות כי לפעמים לא נעים לנו.. חיות חיים שלמים בתקווה שבקושי התקשורתי יתחולל נס והקשר יהפוך למשמעותי. אהבתי את סגנון הכתיבה והמסר.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין