מה שהפחיד אותי אתמול זו הכותרת הבאה בעיתון: "שר החינוך בוחן: דירוג בתיה"ס לפי מדד "זהות לאומית". ובהמשך הידיעה  - ההסבר המזוויע: המדד צפוי לבחון בתי ספר על פי רמת הזהות הלאומית והמורשת היהודית שלהם. בנט הקים צוות מיוחד ליצירת הקריטריונים. ממשרד החינוך נמסר: "לא קיים מדד לאומיות". הכוונה הייתה שהמדד יצטרף למספר מדדים של משרד החינוך כמו זכאות לבגרות, נשירה וגיוס לצה"ל. כשייבחנו כל בתי הספר בישראל, ולבתי הספר הערביים יהיה מדד נפרד.

תוכן הידיעה העיתונאית הזו, הנראית "שגרה תמימה", היא ממש זוועה בעיני. היא מחזירה אותי אל אירוע שהיה בגרמניה הנאצית, כמאה ימים לפני שנולדתי, ב- 15 לספטמבר 1935 - היום שבו נוסחו חוקי נירנברג בגרמניה הנאצית. אלה חוקי הגזע, אשר הגדירו את אזרחי גרמניה - "בעלי דם גרמני או דם קרוב לו, או בעלי דם אחרים. מי שמתעניין לדעת במדויק לאן הובילו חוקי נירנברג יבדוק בהיסטוריה וימצא שהם הובילו למשרפות הגז במחנות הריכוז הנאציים, שם הושמדו יהודים, רוסים, צוענים, הומוסקסואליים, משוגעים ואויבי "הרייך הגרמני בן אלף השנים", כפי שתכננו היטלר וחבר מרעיו.

תיאור מדויק של הזוועה: ניתן עדיין לבדוק בארכיוני העיתונות הגרמנית של סוף שנת 1935. שם, בדיוק כמו נפתלי בנט הפשיסט היהודי (שתי מילים שמתארות אוקסימורון מן הגיהינום) הגדירו את החוקים כמדדים לזהות לאומית.

זו הסיבה שאני רואה מאתמול את נפתלי בנט כסכנה הקיומית של מדינת ישראל, יותר מאשר - שומו שמיים! - בנימין נתניהו, השקרן הלאומי, שהיווה במשך עשור סכנה לקיום מדינת ישראל, ואתמול החליף אותו כסכנה לקיומה של ישראל נפתלי בנט. ואתמול גם קיבלתי הסבר על שותפתו של הפשיסט בנט - איילת שקד, האישה שספרה בטלוויזיה לרפי רשף, שהיא לא בכתה בעת שקברו את אמה ולא ראתה בכך דבר חריג. 

אוי לאומה שבנט ושקד מנהיגים אותה!