הלב הוא כמו בדולח:

בזמן שנשבר -  

קיומו נגמר.

הוא מתנפץ לרסיסים

זעירים ונוצצים.

את לב הבדולח השבור

לא ניתן עוד להחיות,

ואת רסיסיו

קשה מדי לאחות.

כי גם אם מדביקים אותם יחדיו,

זה לא אותו דבר.

צורת הלב אינה מושלמת

לאחר שנשבר.

הוא כבר לא שקוף

ויותר אינו נוצץ,

רק נעטף כאב מתמיד

עד אין קץ.

וכך עד נצח נותר

מת ועכור

לב הבדולח

השבור.