0
יחסינו
אין צעדים שמתקרבים אל הדלת ,שקט מדי אתה נעלמת אל החיים הסואנים,נסחפת למציאות. אתה עוזב בעיקר אחרי שאתה אומר שאתה אוהב, בורח אל הריק שמבקש את ליטרת חלקך המיוסרת.
אתה ואני והזמן שעובר אוהבת ולא רוצה להישבר במציאות של שני קוים מקבילים שברנו את כל החוקים.
כוס קפה לאחת,שאריות עוגה בצלחת לאחד, השמש מתעקשת להיכנס אל המרפסת היתומה. משאירה את הבלאגן של אמש על המיטה, לילה ארוך של אהבה בלי חרטה.
אתה ואני והזמן שעובר אוהבת ולא רוצה להישבר במציאות של שני קוים מתחבקים אהבנו בניגוד לכל הכללים. |