כותרות TheMarker >
    ';

    מִלִים וְ...עַל מָה

    0

    מקומות

    14 תגובות   יום שבת, 30/12/17, 20:59

    ''

    מה נשאר? מה אני זוכרת? מה מספרת?

    653 זהו מספר הבית. לא היו אז שמות  רחובות.

    לאחר שנים, כשהגעתי לקיבוץ חניתה כמורה שכירה זכיתי במספר, לכביסה האישית, המורכב מאותן ספרות. מוזר.

    זהו המקום. אני לא זוכרת את הדלת. מימין הייתה תיבת דואר על הקיר. מפח ירוק. תמיד נהגתי לסגור את פתח התיבה אם מצאתי את המכסה מורם. אהבתי לנעוץ את המפתח ולסובב, לשלוף את הדואר, שהדוור הקרח היה מביא בתיק עור חום. לאישה שלו קראו ב'. היא הייתה גדולה ושערה צבוע צהוב. מישהו בבית חיבב אותה ולעיתים היא הייתה מופיעה.

    לא מזמן הסבה אחותי את תשומת לבי לכך, שהחלונות היו צרים מאוד, מעל גובה הדלת. כמו מבצר (תוספת שלי). הבית כולו היה מוקף בלבנים לא צבועות . חוֹמה.

    בפנים - חלק בנוי וחלק שהיה חצר. החצר הייתה של אבא. היה שם עץ ומאחד הענפים השתלשל קן של יונק הדבש. שנים היה חוזר לאותו הקן. משפחה של צבים חיה לה בשלווה ונחת. נהגתי לעמוד לידם ולהביט כיצד מטפסים אחד על השני ונהנים זה מזה. לא הבנתי מדוע מעולם לא נוצר צבון להשלמת המשפחה. היו שם ברווזים ואווזים , שגדלו עד שאי אפשר היה להכילם בחצר בעת מעופם. עכברים לבנים זכו במתקני שעשועים שאבא בנה להם וטיפח בתוך כיור לבן וגדול. כלבים קטנים עברו בדורות ובמותם נקברו והכנתי להם שלט/מצבה.

    לאבא היה שם חדר חושך, בו היה מפתח תמונות שצילם. יתכן והוא זה שהוריש לי את הסקרנות ויצר הצילום.

    בסוכות אבא היה בונה סוכה. אחי ואני היינו אחראים בעזרת אימא על הקישוט ואני הייתי אוספת את בני המשפחה ומכינה הצגות וטקסים בסוכה ("מה אספר לילד" היה מספק את התוכן הראוי בעיניי).

    את האהבה לבעלי חיים לא ירשתי, למרות שלדגניה הגעתי עם כלבלב וצרפתי אליו חתלתול לבנבן. עם דעיכתו של הרגש, כנראה שהחלטתי שיש להתעמק בקשרים עם בני אדם.

    ***

    לאחר שנים רבות הדרמתי לביקור שורשים ויצאתי לצלם את אותם מקומות שזכרתי מהילדות. מה הם אומרים לי, מה המשמעות?

     

    מדרגות

    המכולת של חמו ב'שכונת הדקל' הייתה הסופרמרקט של אז. אימא הייתה שולחת אותי עם סל נצרים קטן להביא לחמניות טריות.

    ''

      

    הרגשתי צורך עז להצטלם על אותן המדרגות. לא היה בידי סל נצרים ולא נשאר שם ריח חם של לחמניות טריות.

    ''

     פתאום "זה" בכלל לא היה אותו הדבר.

     

     

    ***

    והיו המדרגות שבשכונת ה'פַּטְיוֹ', לשם עברנו כשהייתי בכיתה א'. אין להן משמעות בגיל ההוא, אלא מאז עברתי לתיכון.

    ''

    המדרגות נראות לי היום כטבורו של העולם, של אז. התרחשויות החיים סבבו במרכז זה. העבר הזה הוא תמצית למראת חיי. שם נטבע דפוס יחסיי עם העולם. הדמויות שעברו בו, חלפו כנגיעות צללי יחסים, המשיכו  לנכוח באותה תבנית בחיי הבוגרים. עבר שם דוד, שהיה בוגר ממני, אולי חייל אולי אחרי שרות ואני ילדה קטנה. לא זוכרת כיצד נוצר הדיבור, אך זוכרת שהיה צייר ואולי נשארה באחת משקיות העבר שלי פיסת נייר עם רישום שלו בעיפרון. האם זה זיכרון, האם ממש?

    והיה בחור שגדל אצל ? והיה עובר מדי פעם ומחליפים מילים.

    והיינו ת' ואני ושעות של ישיבה על המדרגות בציפייה להתרחשות ובינתיים שיחות ושיחות. שם למדנו להתרגש למראה השכן החולף לבדו או עם עדת חבריו ולדמיין התאהבויות. מילים של "שלום" בודדות הרטיטו אז לבבות של ילדות קטנות.

    פעם פגשתי אותה בכנס מחזור וחשבתי שמיד נמשיך בשיחה מאז. אך, הייתי שם לבד בעבר ההוא, ברגש שנשאר ולא התבגר לזרות, לניכור , לריחוק של הגיל והדרך.

    בסוף המדרכה, בבית שבפינה, חייתה משפחה. היא הייתה חברה. לאחר שנים, כשפגשתי בה, חשבתי שחום ואהבה יעלו זיכרונות ויקרבו לבבות ששינו צורה.

     

    בעצם, הייתי צריכה להבין, שמה שהיה במקומות ההם נשאר חרוט על מדרכות, מדרגות, קירות לא צבועים. אלו היו הבריחות מההכרה של מה יהפכו בנו החיים בבתים פנימה ומה יבנה בנו כאנשים בוגרים. אלו היו חלומות, התלהבות וריגוש של תמימות ילדים שהפכו לשכחה, לעבר מחוק, למשקעים, לסיפורים לא פתורים שנזרעו במקומות אבודים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/1/18 12:11:
      תודה לך, שולה, לביקורך.
        4/1/18 11:06:


      בעצם, הייתי צריכה להבין, שמה שהיה במקומות ההם נשאר חרוט על מדרכות, מדרגות, קירות לא צבועים. אלו היו הבריחות מההכרה של מה יהפכו בנו החיים בבתים פנימה ומה יבנה בנו כאנשים בוגרים. אלו היו חלומות, התלהבות וריגוש של תמימות ילדים שהפכו לשכחה, לעבר מחוק, למשקעים, לסיפורים לא פתורים שנזרעו במקומות אבודים.

      ---------------------------------------------------------------------

       

      איזו סיומת יפה. אהבתי.

        3/1/18 16:47:

      צטט: היא ולא אחרת 2018-01-03 15:37:36

      רשומה מרגשת ויפה אליה הלב שלי מתחבר בקלות ובחמימות. תודה ❤

      ***

      תודה לביקורך.

        3/1/18 15:37:
      רשומה מרגשת ויפה אליה הלב שלי מתחבר בקלות ובחמימות. תודה ❤
        3/1/18 08:34:
      שטוטה,, שימי לב, שלאחר כל כך הרבה שנים, המדרגות והמקום בדיוק אותו מקום....ובכלל לא אותו דבר. (גם הגובה נשאר כמעט אותו דבר. חהחהחה) תודה לשובך. יום טוב.
        3/1/18 02:11:

      הממשק של דהסמארקר כל כך דפוק שרק עכשיו אני רואה את הצילום

      של הילדונת עם סל הנצרים - בביקור הראשון לא עלה

      מעניין שהילדונת עם סל הנצרים נראית בדיוק כמו העלמה בתמונה שאחרי :) די רצינית

      ''

        2/1/18 10:38:

      צטט: שטוטית 2018-01-02 01:12:09

      זכרונות מפעם. יפה כתבת. כבר אמרתי לך שאוהבת את הכתיבה שלך . תודה }{

      ***

      תודה.

      מילותייך - תמיד פינוק.

        2/1/18 01:12:
      זכרונות מפעם. יפה כתבת. כבר אמרתי לך שאוהבת את הכתיבה שלך . תודה }{
        1/1/18 20:32:

      צטט: תכשיט 2018-01-01 19:16:53

      נוסטלגיה מרגשת....

      ***

      תודה לך.

        1/1/18 19:16:
      נוסטלגיה מרגשת....
        1/1/18 11:29:

      צטט: HagitFriedlander 2018-01-01 10:45:35

      מקומות ולבבות ששינו צורה...וסיפורים בלתי פתורים מימי התום

      ***

      תודה שבאת.

        1/1/18 10:45:
      מקומות ולבבות ששינו צורה...וסיפורים בלתי פתורים מימי התום
        31/12/17 16:11:

      צטט: קלועת צמה 2017-12-31 14:22:20

      המקומות מעוררי הזכרונות. מעוררי מגוון הרגשות, והמחשבות היטבת לתאר. יפה השיתוף הזה.

      ***

      תודה לך, מירה, שהדרמת אתי לשם.

        31/12/17 14:22:
      המקומות מעוררי הזכרונות. מעוררי מגוון הרגשות, והמחשבות היטבת לתאר. יפה השיתוף הזה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ארנה א
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין