J אהב ביותר את אולם הנוסעים של שדה התעופה בסינט לואיס מיסורי.

כאיש מכירות הסובב ברחבי ארצות הברית הוא הכיר את אולמות הנוסעים של שדות תעופה רבים. אך האולם בסינט לואיס היה חביב עליו מכולם. המבנה תוכנן כאוסף של חדרים גדולים המקושרים ביניהם במעברים המכילים חנויות ומקומות מאכל שהזכירו לו את מבנה השוק בירושלים העתיקה. J יכול היה לעבור לאורכם להריח את הריחות השונים העולים ממקומות האוכל כנקניקיות עגל, סטייקים או הניחוח העולה מהבירה.

לפתע קלטו עיניו את הצעירה היפה הצועדת מולו, בידה גביע גלידה בטעם פירות יער אדום ושוקולד בצבע חום שנראה כתערובת צבע שערות ראשה חום בגוון אדמדם. לתדהמתו הוא הבחין שהיא משוחחת עם כדורי הגלידה. עד לאותה שנייה J היה בטוח שהוא האדם היחידי עלי אדמות המדבר אל כדור הגלידה שלו.

מספר דקות לאחר מכן הגיע J לשער הטיסה 16C שממנו עמדה לצאת טיסת  T.W.Aמספר 211 לניו-ארק שבמדינת ניו-ג'רסי. ושם היא עמדה מחכה לאותה טיסה. אזר אומץ בליבו ושאל אותה שאלה טיפשית, “D” היציגה את עצמה וענתה לו תשובה טיפשית כראוי. והמשיכו לפטפט. סיפרה שהיא חוזרת מכנס ארגון המאמנים שהתקיים בדנוור קולרדו. שלאחרונה נטשה את עבודתה כמנהלת אימון אנשי המכירות והשיווק של חברת מחשבים ידועה, ושהיא חושבת על הקמת עסק לאימון. הוא סיפר לה על ניסיונו באימון אלפי אנשי מכירות בני-יורק ועל שאיפותיו להקים עסק אימון. לא היה ספק שיש להם ענין משותף.

J ביקש מD את כרטיס הטיסה שלה כדי לראות באם יוכל לסדר להם מושב בסמוך, למשך הטיסה. הוא הסתכל במושבה המיועד 23C מושבו היה 23D לא היה צורך בשינו.

לכשירדו מהמטוס בניו-ארק כבר ידעו שעתידם המשותף כבר הוחלט.

איך אומרים באידיש "באשרט" - נסגר בשמיים.