כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כיצד לא נעשינו סטארט-אפ ניישן - התפרסם בדמרקר

    1 תגובות   יום שלישי, 2/1/18, 10:51

    בראיון טלוויזיוני ספק אמר ספק שאל אותי המראיין: "אם אנחנו כזאת אומת סטארט-אפ, אולי לא צריך לשנות את מערכת החינוך(!?)". עניתי לו שכנראה ישנם הסברים אחרים לתופעה, והם קשורים להיסטוריה של העם היהודי ולעובדה שעם קטן מאד מספרית זכה ב-20-15 אחוזים מפרסי הנובל שחולקו עד כה, והזכרתי גם את הצבא. מבט מהיר בספרם של דן סינור ושאול זינגר "מדינת הסטארט-אפ" (2011), מראה שאכן מערכת החינוך אינה נזכרת בו כלל. ישנם שני יוצאי דופן: אחד בהקשר של העלייה מרוסיה – בית הספר "שבח מופת"; והשני, אזהרה הכלולה בהקדמה למהדורה העברית: "כפי שניתן ללמוד מהפרק המוקדש לסכנות האורבות למדינת הסטארט-אפ, מערכת החינוך ברמה בינלאומית שהייתה עבורנו נכס חשוב כל-כך עד לאחרונה עלולה להביא עלינו את מפלתנו אם נניח לה להידרדר".


    ספרם של סינור וזינגר מדבר על התרומה הייחודית העצומה של צה"ל לעשייתנו מדינת סטארט-אפ: "לאורך הספר הזה הצבענו על דרכים שבהן תרבות האלתור וחוסר הפורמאליות ההיררכית של צה"ל ממשיכות ללוות את הישראלים כשהם מקימים את חברות הסטארט-אפ שלהם" (עמ' 165). נזכרים גם גורמים נוספים, שראשיתם ביוזמות של החלוצים שבאו לישראל עם ראשית ההתיישבות הציונית – ועד ימינו, אבל מערכת החינוך נעדרת מגורמי החדשנות, ובכלל אינה כלולה בספר. מה קורה בה שמונע ממנה לקחת חלק בפיתוח החשיבה ההמצאתית והיצירתיות של מדינת ישראל? לפני תשובה, קרוב לוודאי שאם שני המחברים היו כותבים את הספר בשנת 2017, הדברים בו היו חוזרים על עצמם; מערכת החינוך הייתה מקבלת אולי תשומת לב רבה יותר, אבל דווקא בשל מצבה הרעוע.


    הסיבה העיקרית לפיגור של מערכת החינוך היא, שאין מי שעושה עבורה חשיבה ארוכת טווח, מעוגנת בחוק, שמחייבת את משרד החינוך; שרי חינוך קובעים בעצמם מה צריך להיות במערכת. בנט למשל הציג במהלך כהונתו שורה של אג'נדות: מתמטיקה, אנגלית דבורה, מזרחיות, יהדות ועוד; הוא מתייעץ ודאי עם האנשים שלידו, אך זו אינה התייעצות מחייבת ולא יסודית מספיק בכדי להפוך לאסטרטגיה ארוכת-טווח. לו היה גוף כזה היינו רואים שינויים מפליגים שתחילתם ודאי בהצהרה בערך כזו: "ההוראה הפרונטאלית והמשננת של המאה ה-19 אינה מתאימה לנו עוד בשנת 2018. אנחנו פונים עתה בכיוון אחר".


    אופן החשיבה האינטואיטיבי של המראיין, המייצג כנראה רבים – "אם אנחנו כזאת אומת סטארט-אפ, אולי לא צריך לשנות את מערכת החינוך(!?)" – הוא גורם נוסף לתקיעות. אם מערכת החינוך אינה גורם בהתפתחותנו למעצמת היי-טק מתקדמת, יתכן שהיא בכלל מיותרת. ואכן, במתכונתה הנוכחית המערכת משניאה את עצמה על חלק גדול מתלמידיה, כיוון שהיא נכשלת לפתח בהם סקרנות ויצירתיות ברמה האישית ואינה מותירה אצלם "טעם של עוד".


    במערכת הצבאית ישנו מדרג בעל כללים ברורים, שכל חייל משנן אותם היטב ומכיר. מדרג כזה אינו קיים בבית הספר, אבל למרבה הפלא – דווקא בצבא אנשים צומחים ובבית הספר הם דועכים. במחקר שנעשה ב-2010 על מפקדי כיתות (מ"כים), דרגת הפיקוד הזוטרה ביותר, נאמר: "ממפקד הכיתה נדרשת היכולת ליזום פעולות ולקבל החלטות במהירות על סמך הבנה של סביבת הפעולה". החיילים מקבלים דוגמא אישית צמודה מן המ"כ לאלתור ולעצמאות מחשבתית, יכולת שמתעצמת עם הוותק והעלייה בדרגה. המורים והתלמידים לעומת זאת מקבלים הנחיות סטנדרטיות ממשרד החינוך, ללא כל מודלינג אישי כפי שיש בצבא. כבר בבית הספר היסודי נעלמת האתגריות, והתלמידים נדרשים לשנן ולהיבחן. זה ממשיך לנתק את החינוך מן הסטארט-אפ ניישן. 

     

    ראה בדמרקר

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/18 15:07:
      בכאב רב אני חייבת להודות שאתה צודק. ההשוואה לצבא היא נכונה ומוצלחת. אני קובעת זאת כמי שעברה כמה קורסים צבאיים והכירה קורסים נוספים. בית הספר מונע מתלמידיו גישה ודרכי פעולה הניתנים בקורסים הצבאיים. מהפכה בתחום החינוך הממוסד, אינה יכולה להיעשות מהדרג הנמוך, אלא רק על ידי מי שקובע את הדרכים וכיווני העשייה בבתי הספר.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין