צלצול הטלפון,שוב העירני משנתי.הקשבתי.לא הוספתי דבר.הבנתי.ומיד מיהרתי לבית מקדשי. בנסיעה איטית הבטתי על כל עץ,מנסה לספור את ענפיו,מנסה להבין את המכנה המשותף של חלקת היער הקטנה העוטפת בגוונה ובקילופי ענפי האקליפטוס ומחטי האורן את בית מקדשי.

בהליכה איטית ומכוונת,צועד בשביל הצר אל עבר המבנה.בית הכנסת.החום היה רב,מעין שרב. חום יולי אוג' הגיח טרם זמנו,בא לבקרנו.תזכורת.תזכורת שהוא,החום,עוד יגיע בזמנו.במהלך הצעידה ניסתי לנחש מי ומי במתפללים הפעם.והאם גם הפעם ישלח לנו הנס שישלים לנו את המניין הנחוץ.פתחתי את דלת המבנה.דלת חדרי ליבי.גל של חום ואהבה הציף גם אותו.את ליבי.

שמונה עשר מתפללים צעירים ישבו והסבו סביב עצי האבות.זקני המקום.עצי היער שנותרו בכפר ולא החסירו מימיהם את תפילת יום השישי.עצי היער שגורל נטיעתם הפגיש אותם לפי כשמונים שנה וביחד חרשו נטעו והקימו את הכפר,ומניינים כמניין סך כל העצים הצעירים שהסבו סביבם.עצי  אבות,מתפללים,שניכר שחוזקם נובע מהשורשים החזקים שחבקו את האדמה.והמתפללים הצעירים,כמו שלוחות של ענפים צעירים הצומחים מיד כשקוטמים ענף אחר, פשוט מגיחים וממשיכים את מה שנגדע.מה שנקטם.הם, הענפים,המתפללים הצעירים פשוט: הגיעו,עמדו והתפללו.ובעמידתם סוככו על זקני המקום שנטו ליפול. באותו הרגע עלתה במחשבתי מנגינת התפילה:"אז ירננו עצי היער..." שירתם הצעירה,ומנגינת העצים שנוצרה מתפילתם, האירה את המקום באורם ואת בית מקדשי.

פרשת השבוע היא פרשת פקודי.הפרשה מתחילה בפסוק:"אלה פקודי המשכן משכן העדות".הפרשה הינה המשכה של הפרשה הקודמת המתארת את מלאכת בניית המשכן,ובעצם מתארת את עבודת המשכן. הפרשה מסתיימת בפסוקים המתארים את "הענן" ותפקידו. האות,שהוא הענן, יהיה לסימן מתי יכולים בני ישראל להמשיך במסע:"ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו..."

אמש,כחום שהקדים טרם זמנו,הקדימה גם מכת מצרים:החושך. הענן כיסה את משכנם עד כדי שצבעו השחור של הליל נמהל בצבעו האדום של דמם. הענן ועמוד האש הפסיקו מלהאיר.מסעם נקטע.תינוקות של בית רבן עטופים בתמימותם מצאו אמש את מותם.כקורבנות: אשם,חטאת, נעקדו על המזבח. והם, תינוקות של בית רבן זכים וטהורים.ובטח לא הם "המודל" לאשמה וחטאים. ואולי דווקא משום זכותם וטוהר ליבם נעקדו הם לכפר לנו,עבורנו,על חטאינו.

ביום שישי הזה,שירת קבלת השבת שלי נאלמה.שירת קבלת השבת למרות ניגונה עתיק היומין, מלווה באותם עצים צעירים שנוספו לבית מקדשי הוסבה.ובמקומה, הגיחו מחדרי ליבי המילים: עוקד והנעקד והמזבח.

____________________________________________________________________

ואולי דווקא מכל המכות שנחתו עלינו בימים האחרונים, הבליח לו קרן אור.קרן אור בדמותה של רצון טוב של תושבים כאן בגדרה. זה התחיל בשיחת חולין, עלה לאתר הבית שלי : http://www.allgedera.co.il/  והיום, ערב יום שישי,משפחות משדרות מתארחות אצל משפחות בגדרה שפתחו את ביתם ואת ליבם.

הארגון המהיר במהלך השבוע והיכולת להוציא מהכח אל הפועל התארגנות עם אוטובוס צמוד,ביקור בפארקים מקומיים,אירוח, כיבוד, והכנסת אורחים לשישי שבת  מאירים מאורם את חשכת יומם של אלו שנשארו מאחור.והלוואי שמהעזרה הדדית והצנועה שכל אחד מאיתנו יכול לתת נזכה לקרניים של אור שיאירו אותנו באהבה.