כותרות TheMarker >
    ';

    החיים המאירים

    רומנסות ספרדיות

    15 תגובות   יום ראשון, 7/1/18, 18:57

    יהדות ספרד הורישה לנו מורשת תרבותית נפלאה, החובקת מסורת יהודית על מגוון רבדיה ושירה זכה במגוונים שונים.

    אותה מורשת שהגיע לשיא תפארתה וכונתה תקופת "תור הזהב", נגדעה בעת גירוש יהודי ספרד בשנת 1492. אך גם לאחר הגירוש לא יבש המעיין, ובאותה תקופה צמחו להם שירים בהם נשזרו היגון וגעגועים לימי התפארת. גם ה"אנוסים", אותם יהודים שהמירו דתם כלפי חוץ ונשארו בספרד, הצמיחו שירים רבים שנגעו ברבדים היהודים, עם הפחדים מחששם מהאינקוזיציה (המשטרה החשאית של הכנסיה באותה תקופה).

    את הביטוי לכך כתבו ברומנסות, ששנכתבו בשפת הלאדינו, מעין מקבילה לשפת האידיש שצמחה לה על יהודי מזרח אירופה. 

    רבים מהשירים נכתבו בשפה בה דברו יהודי ספרד שפת . שירה זו נקראת "רומנסה",  שיר המבטא עלילה או סיפור רגשי. הסופר שלמה הראל במאמרו "אנה עבר ההוד וההדר", מגדיר את הרומנסה כשירה פיוטית מוגבהת ומסוגננת של הניסיון האנושי, אודות ענייני גבורה, אהבה וכשפים". ואכן אותן רומנסות שנכתבו באותן תקופות, קשורות בהווי של  חיי יהודי ספרד,  ובכללותם האנוסים וצאצאי מגורשי ספרד.  שכללו שירי תפילה שבת ומועד, שירי הווי מהתנ"ך, שירי ערגה וגעגועים לציון וירושלים ושירי תשוקות ואהבות.

    שירים רבים הותירו בידינו יהודי ספרד, אך מאותם רבים, נבחרו קמצוץ של שירים המבטאים שירי מסורת ומועד ועד לשירי אהבה.

    השיר הראשון הנקרא Avraham Avinu, Padre Querido - אברהם אבינו אבא יקר ויש המכנים שיר זה בשם Cuando el rey Nimrod כאשר המלך נמרוד. בשיר זה מסופרת האגדה על לידתו של "אברהם אבינו" ומערכת יחסיו עם המלך נמרוד.

    http://cafe.themarker.com/video/3413619/

    עת נמרוד המלך יצא לשדה   

    למרום יביט, כוכבים חוזה   

    אור קדוש ראה, בקרב ישראל   

    כי הנה יולד אברהם אבינו   

    אברהם אבינו, אב אהוב    

    אב מבורך, אור ישראל    

    למילדות חיש ציווה, פקד   

    כי כל אשת איש שתהיה הרה   

    אם תלד זכר, במקום יומת   

    כי הנה יולד אברהם אבינו   

    ואשתו של תרח הרתה אזי   

    הוא, כל יום ויום חזר ושאל   

    למה זה פניך חוורו כל כך   

    הן היא ידעה את הטוב שבה   

    למקץ טית ירח ללדת חפצה   

    בשדה וכרם תהלך, תתע   

    אל אישה מאומה לא גילה לבה   

    מערה נקרתה, ילדתהו שם   

    באותה שעה סח הינוקא   

    שובי לך, אמי, מן המערה   

    מי זה יניקני אנוכי אמצא   

    כי מלאך שמים, יילווה אלי   

    כי אני יצור האל מבורך   

    למקץ כך יום לפקדו תלך   

    מרחוק ראתהו, עלם מקפץ   

    למרום יביט, היטיב יתבונן   

    אך למען דעת, אלהי אמת   

    הורתי, אמי, מה תבקשי כאן   

    בן יקר אחד, הן ילדתי כאן   

    באתי לבקשו אם הנהו כאן   

    אם עודנו חי, אני אתנחם   

    אמא יקירה! מה זה סחה את   

    בן יקר כזה, איך אותו זנחת   

    למקץ כך יום לפקדהו באת   

    אנוכי הנני, בנך היקר.   

    שימי לב אמי, כי האל אחד   

    הוא ברא שמים, אחד לאחד   

    לנמרוד הגידי, כי שכלו אבד   

    דעת אל אמת לא יאבה, יחפץ   

    לנמרוד המלך הדבר נודע   

    הוא אמר, יובא, חיש ובמהרה   

    בטרם יורידו את כל השאר   

    אל-אמת יכירו, ואני אזנח   

    בעלבון גדול, לפניו הובא   

    וימשוך כסאו משיכה עזה   

    הי, רשע, לאלוה למה תתיימר   

    דעת אל-אמת, לא תאבה, תחפץ   

    הכבשן הציתו, מבוער חזק   

    חושו, הטילוהו, כי הוא איש בינה   

    בכבלים שאוהו, כי דעתו חדה   

    אם אל יושיעהו, אל-אמת הווה   

    לכבשן הושלך, בו היה הולך   

    אם המלאכים יחד מהלך   

    וכל עץ ועץ, את פריו נותן   

    הן מכאן נדע את אל-האמת   

    זכותו רבה של אדון אברם   

    את אל-האמת בגללו נדע   

    ואבי הילד זכותו רבה   

    כי הוא מקיים מצוות אברהם   

    לאבי הילד נאחל עתה   

    לסימן טוב לו, זה הינוקא   

    אליהו הנביא יראה יופע   

    לאלוהי אמת נתנה תודה   

    למוהל נודה וגם לסנדק   

    הגואל יבוא, יבוא בזכותם   

    את כל ישראל, הו יפדה, יגאל   

    תודה לאלהי אמת ניתנה.


    השיר הבא הינו שיר לשבת "צור משלו",  נכתב גם בשפה העברית וגם בספרדית.

    http://cafe.themarker.com/video/3413624/

    ולאחר השבת יושר השיר "אליהו הנביא", במקור נכתב על ידי יצחק הקטן, לכבוד מוצאי שבת. אנוסי ספרד שרו את השיר בזה בתוספת מילותיו של דוד חסון. יהורם גאון שמקור משפחתו מהעיר טולדו שבספרד, מספר בסרטו "מטולדו לירושלים", כי גם לאחר 500 שנה חששו צאצאי מגורשי ספרד שהתישבו בירושלים, לספור שלושה כוכבים בשמים. כך נהגו יהטדי ספרד בתקופה ההיא, לספור את הכוכבים כדי לוודא את צאתה של השבת. באופן זה זיהו שוטרי החרש של האינקוזיציה, את היהודים האנוסים. לאור זאת מחשש שיתפסו, הפסיקו לספור את הכוכבים ואף הזהירו את ילדיהם שלא יספרו את הכוכבים במוצ"ש.

    http://cafe.themarker.com/video/3413625/

    המבדיל בין קודש לחול 
    חטאותינו הוא ימחול 
    זרענו וכספנו ירבה כחול 
    ככוכבים בלילה. 

    לכבוד חמדת לבבי 
    אליהו הנביא. 

    יום פנה כצל תומר 
    אקרא לאל עלי גומר 
    יום אשר אמר שומר: 
    אתה בוקר, וגם לילה 

    לכבוד חמדת... 

    אלה דרצ'ה מיכאל 
    אי אלה סייגרה גבריאל 
    סוברה לה קבסה שכינה די אל 
    קדה איל דיה, אי קדה נוצ'ה 

    לכבוד חמדת.


    כאמור לא רק שירי קודש ומועד שרו יהודי ספרד, גם שירי שעשועים הנאות ואהבות.

    השיר  "La Vida Do" - החיים, שיר חביב עשיר ומלא חיים, כאשר המוטיב בו "אני מוכן לתת את חיי.... בשביל עראק".

    http://cafe.themarker.com/video/3413623/

    ונסיים בשלושה שירים שעוסקים באהבה ומשברים בחיי האהבה.

    השיר הראשון מאוד נפוץ Avre Tu Puerta פתחי דלתך שיר אהבה כמיטב הדימויים של המשורר. מדבר על אהוב הפונה לאהובתו שתפתח לו את דלתות האהבה.

    http://cafe.themarker.com/video/3413622/

    את דלתך זו המסוגרת
    לי פתחי נערתי
    כבר כבו אורות הקרת
    ורק אני ורק אני פה לבדי

    אהבה כחלום אין סוף היא
    פתרונה כל כך טמיר
    את לחן ואת ליופי
    יחידתי שלי בעולמי

    כל ימי הם עמל ותוהו
    הלילות מרוקנים
    בלעדייך לא יבואו
    לא חלומות זהב לא פתרונים

    קלילה תנשב הרוח
    וצמרת הברושים
    לבבי איתה ינוע
    ולקראתך יוצאת יוצאת נפשי

    את דלתך זו המסוגרת
    לי פתחי נערתי
    כבר כבו אורות הקרת
    ורק אני ורק אני פה לבדי

    והשיר הבא La Serena שבעיקרו אומר "אם הים היה עשוי מחלב,הפכתי לדייג, והיתי דג את אהבתי".

    http://cafe.themarker.com/video/3413621/

    בניגוד לשירי האהבה  הקודמים, השיר אדיו קארידה, בשיר זה מדובר על אהוב מאוכזב אותו נטשה אהובתו, המבטא את כאבו במילים קשות.

    http://cafe.themarker.com/video/3413620/

    עֵת לָעוֹלָם בְּיוֹם זוֹהֵר

    אִמֵּךְ אוֹתָךְ הֵבִיאָה,

    לֵב לֶאֱהֹב אָדָם אַחֵר

    הִיא לָךְ לֹא הֶעֱנִיקָה.

    הֱיִי שָׁלוֹם, יַקִּירָה, הֱיִי שָׁלוֹם

    אֶת חַיַּי מֵרַרְתְּ עַד תֹּם

    לֹא אֶרְצֶה בָּם עוֹד.

    אוֹהֵב חָדָשׁ צְאִי לְבַקֵּשׁ

    דִּפְקִי אֶצְלוֹ עַל פֶּתַח,

    יַלְהִיט אַחֵר עַכְשָׁיו בָּךְ אֵשׁ

    כִּי בִּשְׁבִילִי אַתְּ מֵתָה!

    הֱיִי שָׁלוֹם, יַקִּירָה, הֱיִי שָׁלוֹם

    אֶת חַיַּי מֵרַרְתְּ עַד תֹּם

    לֹא אֶרְצֶה בָּם עוֹד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/2/18 23:08:

      צטט: רחלי בן-צור 2018-02-06 22:12:04

      תודה על שהארת עוד פינה בתרבות גלותנו המפוארת. הגלות הינה היתה ותהיה קללה אך הדבר הטוב שהפיקה היתה הרב גוניות והתרבות העדירה שהתפתחה שם.

      מסכים מאוד עם דבריך.

        6/2/18 22:12:
      תודה על שהארת עוד פינה בתרבות גלותנו המפוארת. הגלות הינה היתה ותהיה קללה אך הדבר הטוב שהפיקה היתה הרב גוניות והתרבות העדירה שהתפתחה שם.
        8/1/18 13:37:

      צטט: קלועת צמה 2018-01-08 11:30:25

      אכן, מורשת עשירה ומרגשת. לגבי יהורם גאון כזמר - בעיקר אני אוהבת את שירת הרומנסרות הלדיניות שלו. (הרבה פחות את יתר שיריו)

      בגיל הנערות אכן היתי מעט מרוחק מיהורם גאון, אך עם השנים ובייחוד כשהאזנתי לשירתו עת שר את הרומנסות התקרבתי אליו. וללא ספק, הוא מבטא נאמנה, את אותה מורשת נפלאה.

        8/1/18 11:30:
      אכן, מורשת עשירה ומרגשת. לגבי יהורם גאון כזמר - בעיקר אני אוהבת את שירת הרומנסרות הלדיניות שלו. (הרבה פחות את יתר שיריו)
        8/1/18 10:03:

      צטט: לושי88 2018-01-08 09:11:52

      איש יקר מקסים שיודע המון.... אני בעצמי גדלתי על השירים המקסימים ומכירה את הרקע תודות לאבי ז"ל שמשפחתו הם ממגורשי ספרד.. איציק..תמיד אבל תמיד יש מה ללמוד ממך וכל פוסט מעניין יותר מקודמו... בחברות אין קץ...תודה

      זה מנש מרגש לקרוא מילים, של בת לאותה תרבות נפלאה. ושואלים אותי לא אחת "מה לך ולתרבות זו?", ואני עונה "תרבות כל כך מיוחדת, עשירה בחוכמה ובכל נציבי החיים".

        8/1/18 10:00:

      צטט: sari10 2018-01-08 08:54:46

      פוסט מושקע מאוד.
      חתיכת תרבות והיסטוריה....

      בדיוק כך, תרבות נפלאה.

        8/1/18 09:59:

      צטט: debie30 2018-01-08 07:57:17

      לקט נהדר של רומנסות - תודה

      על מדרכות טולדו

       

      דבוש, תודה על התמונה שהוסיפה חן למילותי.

        8/1/18 09:11:
      איש יקר מקסים שיודע המון.... אני בעצמי גדלתי על השירים המקסימים ומכירה את הרקע תודות לאבי ז"ל שמשפחתו הם ממגורשי ספרד.. איציק..תמיד אבל תמיד יש מה ללמוד ממך וכל פוסט מעניין יותר מקודמו... בחברות אין קץ...תודה
        8/1/18 08:54:

      פוסט מושקע מאוד.
      חתיכת תרבות והיסטוריה....

        8/1/18 08:04:

      על מדרכות טולדו

       

      ''

        8/1/18 07:57:
      לקט נהדר של רומנסות - תודה
        8/1/18 07:37:

      צטט: ~ ~ 2018-01-08 02:31:29

      יופי של השקעה

      בהחלט תרומה נפלאה לתרבות הישראלית

      "יופי של השקעה" כך כתבת, ובעיני השקעה כדאית.

        8/1/18 07:35:

      צטט: היא ולא אחרת 2018-01-07 21:05:58

      ואאוו וואאהוו איזו רשומה לתפארת העלית. שירת תור הזהב כפסגות הכתיבה עבורי ונמצאת בעומק לבי. כעמוד האש הניצב גאון בראש העברית ולרוממות והסחפות הרוח. רשומה מרגשת למאוד, תודהה.

      אני כל כך מבין את התרגשותך, כי כשכתבתי את הדברים התרגשתי בדיוק מאותם מילים שנתת להן כאן ביטוי.

        8/1/18 02:31:

      יופי של השקעה

      בהחלט תרומה נפלאה לתרבות הישראלית

        7/1/18 21:05:
      ואאוו וואאהוו איזו רשומה לתפארת העלית. שירת תור הזהב כפסגות הכתיבה עבורי ונמצאת בעומק לבי. כעמוד האש הניצב גאון בראש העברית ולרוממות והסחפות הרוח. רשומה מרגשת למאוד, תודהה.

      תגיות

      פרופיל

      בדולח.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין