כותרות TheMarker >
    ';
    0

    למה לא כדאי לנגן !

    12 תגובות   יום שני, 8/1/18, 05:28
    כשהתחלתי לנגן באקורדיון, השכן מהמרפסת שממול צעק:
    "יא בנזונה, מספיק עם הרעש, בחיים לא תדע לנגן".
    אחותי איימה שתעזוב את הבית ואמא שלי שסבלה בשקט, העמידה פנים שהיא מתענגת מכל צליל והתעלמה מהאיומים.
    וכך מהכלי הכי לא צפוי, נולדה מאחורי דלת סגורה בשנות השבעים של המאה הקודמת, מוסיקת מחאה צורמנית ורועשת.
    המורה הראשון שלי לאקורדיון היה רוסי שקט וקר רוח שהתערער מהזיופים, ולמרות החינוך הרוסי המאופק, כשנכנסתי לחייו הוא כבר לא שלט בעצמו והעיף לי סטירה.
    מהמורה, אני לא זוכר כלום, אבל את הסטירה כן.

    את הסטירה השנייה קיבלתי מהמורה השני לאקורדיון.
    הסטירה לא ממש היתה קשורה לנגינה שלי, אלא למפגש הלא צפוי בין קציצת הבשר שהיתה מונחת על גבינת הקוטג' בתוך הסנדביץ' שהחזיק ביד...
    כנער דתי לא העליתי בדעתי שמפגש מהסוג הזה יכול להתקיים.
    כשהמורה ראה את המבט המוזר והפה שכנראה נפתח ונסגר מהתדהמה, הוא הציע לי מיד ביס ודחף את הסנדביץ' לכיוון הפה שלי. רק זה היה חסר לי..
    לא היה צריך יותר מכך. 
    מכאן הכל קרה מהר.
    ריח הקציצה, הזעזוע והגועל, גרמו לי להקיא על הפסנתר עליו היו מונחים התווים.
    כמו המורה הראשון, גם הוא לא שלט בעצמו והעיף לי סטירה איומה כשהוא צועק:
    "מה אתה ילד רעב, תיראה מה עשית..."
    לפני שברחתי מביתו ומהסטירה הנוספת, הספקתי לענות לו כשאני על סף דמעות:
    "אתה לא מבין שאתה תיאכל באש הגיהנום?"

    כל פעם שאני עובר ליד ביתו שעמד מול השקם בת-א, אני נזכר כיצד הייתי מטפס על העץ בחצר האחורית כדי לבדוק אם הוא נשאר בחיים.
    הייתי מתבונן ברחמים, כיצד הוא גוחן מעל הפסנתר המפורק, מחזיק מברשת שיניים ומנקה קלידים וחלקים קטנים ומסריחים.

    שנים ארוכות התהלך סיפור במסדרונות מחלקת הקייטנות של עירית ת-א אודות המורה המבוגרת שחיפשה השלמת הכנסה בקיץ, הגיעה בשלושה אוטובוסים והסתובבה בכל הקומות, כדי להתלונן על האקורדיוניסט עם הכיפה שמקלקל את הילדים בשירים לא חינוכיים, ושהוא גם לא מנגן משהו...

    הנס הגדול היה ששילמו לי לא מעט ושהמשכתי לנגן, גם אחרי שזרקו עלי עגבניה בהופעה בקן-מחנות-העולים,
    מישהו מתוך הקהל צעק: "יאללה יאללה, תשים כבר מזרחי", ועוד לפני שסיימתי לנגן את השיר, כבר הרגשתי חבטה איומה ומשהו רטוב נזל על ראשי ונכנס לעיניים.
    נצרתי את הרגע הקסום בזכרון,
    ידעתי שאני בדרך הנכונה. מייקל ג'קסון סיפר שגם עליו זרקו עגבניה בתחילת דרכו.

    שנים עברו. כל פעם שאני עובר סמוך לבית החיל בת-א במקום בו עמד קן מחנות העולים והפך לחניון, אני נזכר באותה עגבניה ומדמיין איך התקבלה ההחלטה להביא אותה לאולם. הזורק בטח צעק לאשתו מהמקלחת:
    "בחיאת ברכה, העגבניה שכבר שבוע על השולחן במטבח - אל תשכחי להכניס אותה לארנק, אני בטוח שיהיה לה שימוש. או שנהיה רעבים או שכבר נזרוק אותה על מישהו.."
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צוחק

       

      פעם בצבא הכנתי לעצמי כריך משאריות שנותרו 

      ממשאית האספקה. כריך טוסט הכלל נקניק סלמי עם גבינה צהובה. 

      אני מניחה שגם אני לא אלך למקום שכולו טוב. למזלי אין עץ

      על יד חלון ביתי שתוכל להציץ ולראות האם התפגרתי מגניב

       

      חג שמח וגוד שאבס 

        29/1/18 17:49:
      ואללה, לא משנה על מה ואיך, תמיד חוטפים!
        27/1/18 14:00:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-01-08 23:08:11

      את המנגינה אי אפשר להפסיק https://www.youtube.com/watch?v=gwiHSD3-Idw

      =

       

      בתור ותיקה הגיע הזמן שתדעי איך משבצים קישור בדהמרקר. ע'י הצהוב מצד ימין למעלה יש איקונים של חוליה (קישור) כל שעליך לעשות זה לסמן איזו מילה בגוף ההודעה, אז החוליה נעשית כהה, נוגעים עם הסמן בחוליה ולוחצים עם האצבע השמאלית, ואז מופיע חלון..... 

        9/1/18 17:40:

      נהנתי לקרוא 

      אם בנגינה אתה לא הכי,  בכתיבה אתה אומן (-:

        9/1/18 08:18:
      אני רק מקוה שלא הפסקת לנגן...
      את המנגינה אי אפשר להפסיק https://www.youtube.com/watch?v=gwiHSD3-Idw
        8/1/18 20:57:
      * בודאי שלא כדאי לנגן, ממש לא כדאי בשום כלי, בדיוק כמו שלא כדאי לנשום. הרי האויר מזוהם, עלולים למות מזיהום. בשביל מה?
        8/1/18 19:06:
      "מוכרחים להמשיך לנגן" ....אפשר להמשיך לאסוף עגבניות בתקווה שהקהל יעבור לשרי.
        8/1/18 15:03:
      סליחה שנהניתי לקרוא את חוויותיך המוסיקליות...:) והיום מנגן על משהו?
        8/1/18 13:20:
      "יא בנזונה, מספיק עם הרעש, בחיים לא תדע לנגן".
        8/1/18 13:16:
      את הזיוף הזה אי אפשר להפסיק. אבל צלילי הכתיבה שלך איכותיים.
        8/1/18 07:35:

       

        יישר כוח על הנחישות בדרכך.

      כך נאה וכך יאה.

       ברוך תהיה!

      "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק"!צוחק

       בברכה

       אהובה