כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    תחילתה של ידידות...מי הוא דנציגר?

    2 תגובות   יום שלישי, 9/1/18, 12:45

    לפני כמה שנים, כשעברתי ליד המכולת של דנציגר, היא נראתה לי כמוסד שהיה בשכונה מימים ימימה.

     

    בהמשך בררתי את העובדות ואמרו לי שהוא בקושי חמש שנים פה.


    זה בכלל היה פעם קיוסק שמכר גם קצת מוצרי חלב  אחר כך הגיע דנציגר עם אישה וחמישה ילדים והפך את המקום למכולת.

     

    שאלתי "יש לו שם פרטי ?" וענו לי: " אולי, אבל כולם קוראים לו דנציגר".

     

    ותיק או לא דנציגר הוא מוסד בשכונה.

    גובה ממוצע, כרס ממוצעת, בשנות הארבעים, חייכן וחרוץ. הוא חובש כיפה שחורה, בדרך כלל עם חולצה לבנה, לפעמים הוא חוטא בחולצת טריקו.

     

    חרדי ?

     

    כשתראו את ילדיו תתבלבלו.

     

    הקטן כבן חמש עם פאות מסולסלות,  הגדול כבן שבעשרה עם שיער ארוך ועגיל בגבה. הבנות בתחילה לבשו רק שמלות ארוכות, היום הגדולה  כבר נראתה עם מכנסיים.

     

    גברת דנציגר, עובדת בחנות  יעילה וצנועה, מקפידה על סוג של כיסוי ראש, אך שיער ראשה מציץ פה ושם.

     

    בבני ברק היו אומרים "עדיף שתבוא ערומה".

     

    פעם בשבוע היא חובשת פאה, שראתה זמנים טובים יותר, לוקחת את הבן הקטן, לפעמים גם את אחת הבנות ונעלמת מהחנות. אומרים שנוסעת לבני ברק לבקר הורים מבוגרים.

     

    מאז שהכרתי אותו, ראיתי בו ליברל אמתי, הוא קיבל כל אחד כפי שהוא.  ילד שבא לקנות ממתק, פועל שרוצה כריך, או לקוח קבוע שבא לקנות את הקניה השבועית.

     

    אהבתי לראות אותו בעבודה, משרת לקוחות, פורק סחורה, מסדר במדפים, מנקה, מסדר תמיד בתנועה. מדי פעם לוקח נשימה מזיז  את הכיפה על הראש בתנועה שהיא מן טיק של חרדים או אולי ניגוב של הראש.

     

    כשדברו בחנות על פוליטיקה, לעיתים רחוקות, התערב וניסה להסביר למה לא כל דבר שמצוטט מרבנים או חרדים  ונשמע רע  הוא באמת מה שאנחנו חושבים.

     

    פעם הגעתי כשהמכולת הייתה ריקה, רצה להגיד שהכול עניין של חוסר הבנת השיח של הצד השני. הוא שאל אותי: "עושה קידוש בערב שבת?"

    עניתי בהיסוס: "לפעמים"

    הוסיף ושאל:  "ואתה מברך ויכל  אלוהים ביום השביעי..."

    "כן!"

    חייך ואמר: "מברכים שהקב"ה סיים בשבת, אז מה אתה חושב אלוהים עבד בשבת?"

    חייכתי: "באמת בעיה."

    שמח להסביר: "לפי רש"י האדם חייב לקחת טווח בטחון ולסיים ביום שישי, לא כך הקב"ה הכול יכול, עבורו אפשרי לעבוד בשישי עד סופו ולסיים על חוט השערה בשבת".

     

    הבנתי שהוא עדיין מאמין שהקב"ה כל יכול.

     

    הלקוחות אהבו אותו, את השרות, את האווירה ואפילו את הציטוטים של כתבי הקודש שנאמרו תמיד בחיוך, לא מתוך התנשאות, לא מתוך התפארות בידע או מגאווה.

    מעולם לא דיבר על עצמו.

    .

    אולי בגלל הכיפה השחורה, אולי בגלל הציטוטים, פה ושם, אנשים התייעצו אתו. בהתחלה בעניינים של דת ומסורת ואחר כך בעניינים יותר אישיים.

     

    מעולם לא ראו אותו מרים קול ובוודאי לא צועק או מנבל את פיו.

     

    עד המקרה עם האברך המזדמן.

     

    סיפרו לי, נכנס אברך לחנות וביקש לקנות לחם ומוצרי חלב.

    אומרים שדנציגר הרעים עלי בקולו אמר לו: "אין!"

    האברך הסתובב, היה המום קצת, התחיל לצאת מהחנות, ודנציגר עוד צועק אחריו: "הגאנעוו !" (גנב באידיש)

     

    האברך נעלם ודנציגר נרגע.

     

    הקונים נאלמו דום.

     

    דנציגר, עצר לשנייה או שתיים, אולי רצה להסביר, ידע שאין הסבר קצר. בחר בשתיקה.

     

    תארו לכם את כמות השמועות והרכילות.

     

    בדיעבד, היום, כשאני כבר יודע את הרקע, ברור לי  שלרב התיאוריות, השמועות והרכילויות, לא היה קשר למציאות. הסיפורים  שאולי היו קשורים למציאות, ברבות הזמן,  נלקחו מאוד רחוק ממנה, עד כדי גיחוך שמחטיא את העיקר.

     

    בין עשרות הסיפורים, היה גם סיפור אחד שטען שהמשפחה בעבר גרה בבני-ברק ודנציגר היה חבר מכובד באחת החסידיות שם.

     

    מה קרה למשפחה בבני ברק ומה הקשר לאברך שהוברח מהחנות ?

     

    האירוע עם האברך היה יוצא דופן והיה צפוי להישכח.

     

    אבל אז נכנסה אסתר לתמונה

     

    מי זו אסתר ?

     

    על כך בהמשך.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      טעם של עוד...
        9/1/18 18:35:

      מעניין. עצרת בדיוק בנקודה המתאימה ויצרת מתח...
      כמו בפרקים של סדרה בטלוויזיה חיוך
      מי זו אסתר??
      אמתין בסבלנות לפרק הבא. מגניב