כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים...

    מדד האושר העולמי - סיפור

    10 תגובות   יום שני, 15/1/18, 08:12

     

     

     

    ישראל נמצאת במקום ה-11 במדד האושר העולמי, מיד אחרי שבדיה !!!

     

    המדד מתבסס על פקטורים שונים, ביניהם נדיבות ו-תמיכה חברתית.

     

     

    סיפור על שבת אחת -

     

    טיילתי לתומי ברחוב. סביב העצים נמצאת מסגרת בטון שנועדה כנראה למנוע נזילת מים מן ההשקייה (ואני חייבת להודות שמעולם לא ראיתי אם ומתי משקים את העצים).

     

    מסגרת בטון אחת נפגמה, ובלטה מתוך המדרכה.

     

    מעדתי ונפלתי על פני. קיבלתי מכה קשה בזרוע.

     

    ברחוב לא עברו אנשים, ורק לאחר זמן ניגשה אלי בחורה, ששאלה לשלומי. פני היו שטופי דם. היא הציעה לי לגשת לבית קפה, ולבקש לשטוף את הפנים.

     

    בתי הקפה בסביבה היו סגורים. ניגשתי איפוא לסניף סופר פארם שהיה פתוח. ביקשתי מעובדת רשות לגשת לברז מים. היא שלחה אותי לרוקח. הרוקח שלח אותי אל העובדת. ויתרתי.

     

    כך נראית ישראל של שנת 2018.

     

    התלות של העובדים במעסיקיהם, השליטה והכוח של רשתות גדולות, הסגידה לכסף - כל אלה מרתיעים עובדים מפעולה על דעת עצמם.

     

     

    דבר כזה לא היה קורה בילדותי, כאשר חברי קופת חולים היו "חברים" ולא "לקוחות".

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/1/18 07:52:

        יקירה.

      חיוך

      זה באמת לא נעים מה שעברת. 

      אחד המצוות החשובות בתורה:

      "ואהבת לרעך כמוך"

       ואם מישהו ראה אותך ולא ניגש לעזור- זה  עצוב מאד.

       חודש טוב ומבורך.

       

      בברכה

       אהובה.

        17/1/18 07:40:
      כן, תודה.
        16/1/18 22:25:
      נכון, מקווה שהחלמת מהנפילה
        16/1/18 18:20:

      אני מבין את כאבך ואף את רוגזך או אכזבתך, אבל להכיל על הכלל בעיני זה מעט מוגזם. אני יכול לספר כאן סיפורים רבים על התנהגות הפוכה, שכולה נתינה.

        16/1/18 14:12:
      מי שמאושר בישראל הוא או זומבי או אדם נאיבי מאוד שלא ראה יותר מדי עולם, או לאומן עיוור מרצון.
      עגום. (ממרום גילי, מאז ומעולם הייתה בארץ תחושה של זולת שאינם חברים וכאלה שכן. סולידריות - רק בעת מצוקה ביטחונית חריפה -מלחמה או פיגועים. עם זאת ישנן שכונות שם יכניסו אותך הביתה לעת מצוק, במקרה חוויתי כך רק אתמול... בתל אביב)
        16/1/18 06:59:
      מזדהה עם תחושתך. כואב מאוד כשאנשים זקוקים לעזרה מתקלים באטימות מצד הזולת.
        15/1/18 21:22:
      ומצד שני כל יום יש אנשים טובים שמסייעים לזולת שבמצוקה
        15/1/18 15:00:
      עצוב לקרוא. גם את התגובה. חינוך. פעם פשוט חינכו לזה. היום בדיוק להיפך, מחנכים שלא לראות.
        15/1/18 09:11:
      אדם לאדם זאב . זה לא קשור לארץ ישראל היפה והטובה שלנו פשוט נפלת על חארות של אנשים . אנשים טיפשים ! מקווה שהתאוששת . סיפור דומה היה לי לפני קצת יותר משבוע ביום של הסערה , אני מאשדוד והייתי באזכרה של אבי בזיכרון יעקב , ירד מבול , נירטבנו והיתה חוויה מאוד נעימה ומצחיקה והיינו צריכים פי ממש ליד בית העלמין היתה קופת חולים מכבי . ניכנסתי , המקום היה מהמם ביופיו . קופה קטנה בעיצוב כפרי לא היה שם אף אחד שקט שקט וביקשתי מהמזכירה אם אפשר לגשת לשירותים ושאני מצטערת שאני כל כך רטובה ואשתדל לא ללכלך את היופי והניקיון שהיה שם . אך היא לא הסכימה .

      ארכיון

      פרופיל

      שושנה13
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין