כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות אנטי-סוציאליות

    שירות בצבא

    28 תגובות   יום שלישי, 16/1/18, 18:06

    קראתי את הכתבה הזו: https://www.vice.com/en_us/article/ppxae7/the-unique-challenge-of-being-a-psychopath-in-the-military-721

    ולא יכולתי להפסיק לצחוק. למה שמישהו ירצה בכלל לשרת בצבא?

     

    באופן אישי הרגליים שלי אף פעם לא דרכו בבקום או איך שלא קוראים למקום הזה.

     

    ''

     

    אני לא מבינה למה אנשים כל כך היסטריים לגבי שירות בצבא. מה בדיוק יש להשיג שם? אני באמת לא מצליחה להבין למה זה חשוב לאנשים, שירות בצבא נראה לי כמו תמצית הטיפשות.

    למה שישהו ייתן את הנאמנות שלו עבור מדינה שלמה? זה פשוט מדהים אותי. בן אדם נולד במדינה ולפתע זה אומר שהוא חייב לה את כל כולו; את כל הנאמנות שלו, ואפילו את החיים שלו למען המלחמות שלהם. אנשים נותנים את הנאמנות שלהם לאנשים שהם מעולם לא פגשו, והסיבה היחידה בגללה הם עושים את זה, היא בגלל שהם נולדו פה או קשורים למקום הזה.

    שירות בצבא הוא חסר כל היגיון, זה חד צדדי, וגורם לאנשים לעשות דברים מטורפים בשם הפטריוטיזם. כולם אומרים, "אני שירתתי בבסיס הכי טוב במדינה!", והאחר יגיד, "לא! אני שירתתי בבסיס הכי טוב!"

    כמו ילדים קטנים שמשווים צעצועים, כל כך עסוקים בויכוח שהם מפספסים את הפגמים שלו.

    מדינות הם בסך חתיכות של אדמה וקוים על מפה. יש אדמה בכל מקום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/18 19:36:
      ושוב בינגו!
        20/1/18 20:24:

      את יודעת מה אומר לך הפוך על הפוך.

      אני שירתתי תקופה ארוכה בהתנדבות, למרות שעברתי ניתוח קשה בגב. ולמרות הפרופיל הנמוך, התנדבתי להשאר לוחם שריון כטנקיסיט. למרות זאת, לא עניין אותי מי עושה שירות ומי לא. לא עניין אותי אם החרדים משרתים או לא. אותי עניין רק את עצמי, שאעשה את השירות על הצד הטוב ביותר. ולכן לקחת את השירות הצבאי כפקטור לקבלה לעבודה, זו שטות מוחלטת. ראיתי כבר מפקדים מעולים בצבא, שלא תיפקדו היטב באזרחות.

      לכן למרות שאולי קצת מרגיז לקרוא את מילותיך, אבל בכנות זה לא מפריע לי.

        20/1/18 12:39:

      צטט: shimenben 2018-01-19 20:11:08

      אני מסכים עם כל רוח הדברים, ונכון אדמה יש גם במקום אחר לא רק פה...לדעתי כבר מזמן זו לא נאמנות למען "המדינה" (אינני בטוח שאי פעם היתה נאמנות כזאת) הנאמנות היא לא לאומנות אלא יותר נאמנות לחברים שאתה משרת איתם. נוצרים שם קשרים עמוקים, וזה בלשון המעטה. יחד עם זאת אני יכול להבין את הרצון לא לשרת, ולו אך בגלל שהרצון אינו תלוי בבחירה שלך...

       

      היגיון. סוף סוף.

      האמת שזה משעשע שאנשים בוחרים להאמין בדברים כמו פטריוטיות, דת ומתקבצים ללהקות בגלל זה ללהקות שנבנות על כלום ושום דבר.

      אני חושבת שפטריוטיות היא תמצית הטיפשות. צריך לשפוט אדם לפי מה שהוא מעז לעשות עבור עצמו, ולא למדינה שאין לו ברירה אלא להיוולד בה.

      אלו דברים שמעודדים את סוג המנטליות הזה של "אנחנו לעומתם". זה טיפשי אבל מאוד משעשע.

        20/1/18 00:54:

      צטט: לינדה ווד 2018-01-19 14:09:09

      ההודעה שלך לא ברורה לי. האם אתה  אומר שאין לך את הפריבילגיה להיות אנוכי בגלל שאתה גר במזרח התיכון?

       

      צטט: 77777777 2018-01-18 23:13:15

      הלוואי והכל היה כמו בתקופת ילדי הפרחים, אבל אנחנו במזהת וכל אחד יכול לתרום כפי יכולתו בצבא או בשירות לאומי או במסגרת אחרת. הכי קל להיות אנוכי או לדאוג רק לעצמך אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו. מה שכן תמיד יהיו בודדים שאינם כשירים לעומס הנפשי או הפיזי בשירות ועדין אפשר למצוא חלופות התנדבותיות.

       

      יו...נהיה פה שמח:) מעשים ואנשים אנוכיים תמיד יהיו וכך גם כאלו שיתגייסו לצבא מסיבות אנוכיות וכאלו שלא. אגב התרומה לצבא או הנתינה למסגרת אחרת היא הדדית, אתה גם מקבל ולומד על עצמך וגם זוכה להכשרות וכישורים פיזיים ונפשיים שלאו דווקא היית נחשף אליהם במקום אחר. ועדין כאמור אנו לא בשוויץ אלא בשכונה די קשוחה ודינאמית שמחייבת צבא הגנתי והתקפי לכל עת ואיום. כדי לפשט מעט, ניתן לומר שגם ברמה הכי פשוטה - בבית אנשים לא משאירים דלת פתוחה אלא נועלים, שמים גדרות, אזעקה וכלב כי הם לא חושבים שכל העולם סביב טהור ונקי כפיים ולעולם לא יגנבו או יכנסו לביתם. על אחת כמה וכמה בצבא שאמון על ביטחון כולנו ומי שמטעמים אנוכיים בוחר לא להיות חלק מהמשחק הדמוקרטי שכולל גם חובות, בעצם מעביר האחריות על אחרים ומתחמק מהעול (כמו מגזרים מסוימים להבדיל, לפחות בחלקם). עם זאת יש מסגרות חלפויות או התנדבותיות אחרות למי שאינו כשיר נפשית או בריאותית וגם זאת אופציה. באופן אישי סוציומטיות די מפריעה לי, אם זה במקום כזה או אחר, למשל עבודה, אותו אחד או אחת שלוקח את ההפוך או הקפה שלו המטבח ובדרך נשפך לו קצת על הרצפה והוא לא יטרח לנגב או לחזור עם מטלית, כי הוא דואג רק לעצמו. ועכשיו אלך להכין לי קפה בעצמי :)

        19/1/18 20:11:
      אני מסכים עם כל רוח הדברים, ונכון אדמה יש גם במקום אחר לא רק פה...לדעתי כבר מזמן זו לא נאמנות למען "המדינה" (אינני בטוח שאי פעם היתה נאמנות כזאת) הנאמנות היא לא לאומנות אלא יותר נאמנות לחברים שאתה משרת איתם. נוצרים שם קשרים עמוקים, וזה בלשון המעטה. יחד עם זאת אני יכול להבין את הרצון לא לשרת, ולו אך בגלל שהרצון אינו תלוי בבחירה שלך...
        19/1/18 19:10:

      אני מעדיפה החלטיות, וביטחון עצמי (שפת גוף, שפה ברורה ובהירה). אנשים שבאמת חושבים מחוץ לקופסא. יצירתיות וחשיבה על המקום, בעלי חשיבה אנליטית, ביקורתית והגיונית, כישורי כתיבה מצוינים, עמידה תחת לחץ, עקשנות, ומיומניות בין-אישיות. כל התכונות האלה בנוסף לניסיון וידע מספקות בשבילי את העובד המושלם.

      אם מישהו מגיע לראיון עבודה וכל מה שיש לו לספר לי על הניסיון התעסוקתי שלו זה סיפורים מהצבא, אני לא מעוניינת במה שיש לו להציע.

       

      צטט: משה אליקים 2018-01-19 18:13:20

      רשמת שיש לך עסק משלך. מה את מעדיפה? אנשים שעשו צבא, או אנשים שלא עשו צבא?
        19/1/18 18:13:
      רשמת שיש לך עסק משלך. מה את מעדיפה? אנשים שעשו צבא, או אנשים שלא עשו צבא?
        19/1/18 17:45:
      אף פעם לא דחו אותי אחרי ראיון עבודה. זה גם תלוי כמה רציתי את התפקיד. אם מאוד רציתי אותו אז הייתי מקסימה, שאלתי שאלות, והמראיינים חשבו שאני מאוד מעוניינת בתפקיד.
      אני פשוט אומרת למראיינים מה שהם רוצים לשמוע. להרשים אנשים כשאתה כבר יודע מה הם רוצים זה משחק ילדים.

       

      צטט: משה אליקים 2018-01-19 16:13:23

      אני סקרן. איך את מתמודדת עם השאלה הזאת בראיונות עבודה?

       

      צטט: לינדה ווד 2018-01-19 15:19:40

      לא ראיתי את הטעם. כבר רשמתי למה מספר פעמים.

       

      צטט: משה אליקים 2018-01-19 14:44:58

      האם לא ניתנה לך האפשרות להתנדב?
        19/1/18 16:13:

      אני סקרן. איך את מתמודדת עם השאלה הזאת בראיונות עבודה?

       

      צטט: לינדה ווד 2018-01-19 15:19:40

      לא ראיתי את הטעם. כבר רשמתי למה מספר פעמים.

       

      צטט: משה אליקים 2018-01-19 14:44:58

      האם לא ניתנה לך האפשרות להתנדב?
        19/1/18 15:19:

      לא ראיתי את הטעם. כבר רשמתי למה מספר פעמים.

       

      צטט: משה אליקים 2018-01-19 14:44:58

      האם לא ניתנה לך האפשרות להתנדב?
        19/1/18 14:44:
      האם לא ניתנה לך האפשרות להתנדב?
        19/1/18 14:25:

      כמובן שלא - זה מטופש לחשוב ככה. לאף אחד אין את הפריבילגיה לעבור על החוק. הצבא חשב שאני לא כשירה לשירות בגלל בעיות רפואיות.

       

      צטט: משה אליקים 2018-01-19 14:13:04

      צטט: לינדה ווד 2018-01-19 14:09:09

      ההודעה שלך לא ברורה לי. האם אתה  אומר שאין לך את הפריבילגיה להיות אנוכי בגלל שאתה גר במזרח התיכון?

       

      צטט: 77777777 2018-01-18 23:13:15

      הלוואי והכל היה כמו בתקופת ילדי הפרחים, אבל אנחנו במזהת וכל אחד יכול לתרום כפי יכולתו בצבא או בשירות לאומי או במסגרת אחרת. הכי קל להיות אנוכי או לדאוג רק לעצמך אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו. מה שכן תמיד יהיו בודדים שאינם כשירים לעומס הנפשי או הפיזי בשירות ועדין אפשר למצוא חלופות התנדבותיות.

       

      אוקי, אני אנשך. זה ברור שלא התגייסת לצבא מהפוסט הראשי אבל למה? האם יש לך את הפריבלגיה לא לציית לחוק גיוס חובה בגלל שאת חסרת אמפתיה?

        19/1/18 14:13:

      צטט: לינדה ווד 2018-01-19 14:09:09

      ההודעה שלך לא ברורה לי. האם אתה  אומר שאין לך את הפריבילגיה להיות אנוכי בגלל שאתה גר במזרח התיכון?

       

      צטט: 77777777 2018-01-18 23:13:15

      הלוואי והכל היה כמו בתקופת ילדי הפרחים, אבל אנחנו במזהת וכל אחד יכול לתרום כפי יכולתו בצבא או בשירות לאומי או במסגרת אחרת. הכי קל להיות אנוכי או לדאוג רק לעצמך אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו. מה שכן תמיד יהיו בודדים שאינם כשירים לעומס הנפשי או הפיזי בשירות ועדין אפשר למצוא חלופות התנדבותיות.

       

      אוקי, אני אנשך. זה ברור שלא התגייסת לצבא מהפוסט הראשי אבל למה? האם יש לך את הפריבלגיה לא לציית לחוק גיוס חובה בגלל שאת חסרת אמפתיה?

        19/1/18 14:09:

      ההודעה שלך לא ברורה לי. האם אתה  אומר שאין לך את הפריבילגיה להיות אנוכי בגלל שאתה גר במזרח התיכון?

       

      צטט: 77777777 2018-01-18 23:13:15

      הלוואי והכל היה כמו בתקופת ילדי הפרחים, אבל אנחנו במזהת וכל אחד יכול לתרום כפי יכולתו בצבא או בשירות לאומי או במסגרת אחרת. הכי קל להיות אנוכי או לדאוג רק לעצמך אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו. מה שכן תמיד יהיו בודדים שאינם כשירים לעומס הנפשי או הפיזי בשירות ועדין אפשר למצוא חלופות התנדבותיות.
        19/1/18 14:08:

      אני לא מבינה למה שתרצי לבזבז שנתיים מהחיים שלך עבור אנשים אחרים כשהתוצאה הסופית היא גם ככה בינוניות, וחוסר סיפוק. מה בדיוק הצלחת להשיג בכך שעיכבת את הסיפוקים שלך במשך שנתיים?

       

      צטט: Vered C 2018-01-19 07:42:03

      צטט: לינדה ווד 2018-01-18 19:15:24

       

      זה רק שנתיים. לא מאסר עולם.

      יש לך את כל החיים לפני ואחרי להיות האדון של עצמך.

      מעניין איפה היינו היום אם כולם היו חושבים כמוך.

        19/1/18 13:54:

      צטט: לינדה ווד 2018-01-18 20:11:39

      כל מה שאפשר להשיג בצבא, ניתן גם להשיג במקום אחר.


      צטט: ז! 2018-01-17 11:36:26

      תחשבי על זה הפוך - "אל תחשבי מה אני יכולה לתת לצבא, אלא מה הצבא יכול לתת לי".

      זו, כמובן, אמירה שרק מי שפיספסה את השירות הצבאי יכולה לכתוב. לא נורא.

        19/1/18 07:42:

      צטט: לינדה ווד 2018-01-18 19:15:24

       

      זה רק שנתיים. לא מאסר עולם.

      יש לך את כל החיים לפני ואחרי להיות האדון של עצמך.

      מעניין איפה היינו היום אם כולם היו חושבים כמוך.

       

       

      אולי הם לא כפי בקשתך. אני לא מבינה למה שמישהו לא ירצה לשלוט על החיים שלו, ולהיות האדון של עצמו.

       

      צטט: Vered C 2018-01-17 14:47:42

      מה את מדברת. תקופת הצבא הייתה התקופה הכי יפה בחיי. כמה אנשים הכרתי, כמה חוויות חוויתי, כמה בוגרת ועצמאית הרגשתי. כמה אחריות הייתה לי. אין הרבה מקומות שיכולים להציע קשת כל כך רחבה של אפשרויות. מה יש להשיג שם ?
      עולם ומלואו !!! נכון שיש כאלה שלא מאושרים מהשירות. נו..מה לעשות ? החיים הם לא תכנית כבקשתך.
      ובכלל... כבת לשני הורים קצינים בכירים שספגה את אווירת  הצבא בבית מאז נולדה, עצוב לי מאד לקרוא את שכתבת. עצוב מאד.
      לו היית עושה צבא, היית חושבת אחרת, אין לי ספק בכך. בטח לא כפי שכתבת. בסופו של יום- הצבא תורם לנו לא פחות מאשר אנו תורמים לצבא. ובגדול. ואת זה מבינים לעיתים רק שנים אחרי.

        18/1/18 23:13:
      הלוואי והכל היה כמו בתקופת ילדי הפרחים, אבל אנחנו במזהת וכל אחד יכול לתרום כפי יכולתו בצבא או בשירות לאומי או במסגרת אחרת. הכי קל להיות אנוכי או לדאוג רק לעצמך אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו. מה שכן תמיד יהיו בודדים שאינם כשירים לעומס הנפשי או הפיזי בשירות ועדין אפשר למצוא חלופות התנדבותיות.
        18/1/18 20:11:

      כל מה שאפשר להשיג בצבא, ניתן גם להשיג במקום אחר.


      צטט: ז! 2018-01-17 11:36:26

      תחשבי על זה הפוך - "אל תחשבי מה אני יכולה לתת לצבא, אלא מה הצבא יכול לתת לי".
        18/1/18 19:15:

      אולי הם לא כפי בקשתך. אני לא מבינה למה שמישהו לא ירצה לשלוט על החיים שלו, ולהיות האדון של עצמו.

       

      צטט: Vered C 2018-01-17 14:47:42

      מה את מדברת. תקופת הצבא הייתה התקופה הכי יפה בחיי. כמה אנשים הכרתי, כמה חוויות חוויתי, כמה בוגרת ועצמאית הרגשתי. כמה אחריות הייתה לי. אין הרבה מקומות שיכולים להציע קשת כל כך רחבה של אפשרויות. מה יש להשיג שם ?
      עולם ומלואו !!! נכון שיש כאלה שלא מאושרים מהשירות. נו..מה לעשות ? החיים הם לא תכנית כבקשתך.
      ובכלל... כבת לשני הורים קצינים בכירים שספגה את אווירת  הצבא בבית מאז נולדה, עצוב לי מאד לקרוא את שכתבת. עצוב מאד.
      לו היית עושה צבא, היית חושבת אחרת, אין לי ספק בכך. בטח לא כפי שכתבת. בסופו של יום- הצבא תורם לנו לא פחות מאשר אנו תורמים לצבא. ובגדול. ואת זה מבינים לעיתים רק שנים אחרי.

        18/1/18 18:54:

      כן. יש לי קריירה מוצלחת, ועסק משלי.

      אם המדינה הייתה נהרסת, אני לא הייתי מתגייסת בשביל להציל אותה. הדבר היחידי שאני ארצה מהצבא במקרה כזה זה נשק, אבל במדינה שלנו גם ככה קל להשיג נשק.

      החיים אינם הוגנים. אז אם המדינה הייתה נהרסת, הייתי עוזבת, מסתגלת וממשיכה הלאה מבלי להסתכל לאחור.


      צטט: 2018-01-17 17:34:24

      האנולוגיות לכבשים וילדים שמשווים צעצועים היו קשוחות אבל לא ציפתי ממך לאחרת.
      אבל אנשים לא יכולים לשנות את הטבע שלהם. אדם רגיל שגר פה כל חייו יפתח קשר רגשי כזה או אחר עם חתיכת האדמה הזו.

      יש לי שאלה: האם את מצליחה בחיים?

      ואם התשובה היא כן, האם תתגייסי לצבא אם יום אחד מדינת אויב תנסה לעקור אותך בכוח מחתיכת האדמה הזו? האם לא תרצי להגן על כל מה שבנית פה?

        17/1/18 17:34:

      האנולוגיות לכבשים וילדים שמשווים צעצועים היו קשוחות אבל לא ציפתי ממך לאחרת.
      אבל אנשים לא יכולים לשנות את הטבע שלהם. אדם רגיל שגר פה כל חייו יפתח קשר רגשי כזה או אחר עם חתיכת האדמה הזו.

      יש לי שאלה: האם את מצליחה בחיים?

      ואם התשובה היא כן, האם תתגייסי לצבא אם יום אחד מדינת אויב תנסה לעקור אותך בכוח מחתיכת האדמה הזו? האם לא תרצי להגן על כל מה שבנית פה?

        17/1/18 14:47:

      מה את מדברת. תקופת הצבא הייתה התקופה הכי יפה בחיי. כמה אנשים הכרתי, כמה חוויות חוויתי, כמה בוגרת ועצמאית הרגשתי. כמה אחריות הייתה לי. אין הרבה מקומות שיכולים להציע קשת כל כך רחבה של אפשרויות. מה יש להשיג שם ?
      עולם ומלואו !!! נכון שיש כאלה שלא מאושרים מהשירות. נו..מה לעשות ? החיים הם לא תכנית כבקשתך.
      ובכלל... כבת לשני הורים קצינים בכירים שספגה את אווירת  הצבא בבית מאז נולדה, עצוב לי מאד לקרוא את שכתבת. עצוב מאד.
      לו היית עושה צבא, היית חושבת אחרת, אין לי ספק בכך. בטח לא כפי שכתבת. בסופו של יום- הצבא תורם לנו לא פחות מאשר אנו תורמים לצבא. ובגדול. ואת זה מבינים לעיתים רק שנים אחרי.

        17/1/18 14:22:
      " אנשים נותנים את הנאמנות שלהם לאנשים שהם מעולם לא פגשו " ואת לא נאמנה גם לאנשים שכן פגשת ויותר מזה... אז אל תקשקשי לנו כאן
        17/1/18 11:36:
      תחשבי על זה הפוך - "אל תחשבי מה אני יכולה לתת לצבא, אלא מה הצבא יכול לתת לי".
        17/1/18 07:18:
      כפטריוטית וכאם לחיילים ביחידות "מובחרות", העובדות הן שחיילינו מנוצלים בשכר מסטיק לתאוותיהם של גנרלים בזויים. מי שאינו מעריך את המסירות וההקרבה, אינו ראוי לכך
        16/1/18 23:43:
      את כל-כך טועה !

      ארכיון

      פרופיל

      לינדה ווד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין