כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    תחילתה של ידידות....אסתר

    3 תגובות   יום שלישי, 16/1/18, 19:01

    בפרק הקודם הצגתי את דנציגר.  בהקשר לדנציגר, ה"היסטוריונים" של השכונה נהגו להתווכח ביניהם מתי הפך מסתם מכולת ל"מוסד" שכונתי, יש יגידו "המוסד השכונתי".

     

    אסתר, אושיה שכונתית,  כוכב קבוע  בדיוני ה"היסטוריונים" בשכונה. הוויכוחי היחיד היה, מה קדם למה,  אסתר לשכונה או השכונה לאסתר. פה ושם עלתה  תיאוריה שאולי אסתר זו השכונה, לפחות בתקופה שקדמה לסיפורנו.

     

    למען האמת, היו שהכירו את השכונה בגלל אסתר.

    אסתר, אישה בשנות השישים לחייה, מסורתית, בדרך כלל עם מטפחת ראש. אלמנה, גרה לבד. דירת קרקע מטופחת עם יציאה לגינת תבלינים שטיפחה.

    אסתר באופן רשמי, מתפרנסת מצביעת ציפורניים והורדת שיערות. לא מדברת הרבה על עצמה, מאוד מתעניינת בכל הסובב אותה, רכילות, יחסים, עניינים שבצניעות, צעקות ומריבות היוצאות, מפאת עוצמתן, מהמרחב הפרטי והמשפחתי למרחב הציבורי.

     

    כשאת באה לאסתר, את תצאי לא רק חלקה ויפה עם ציפורניים עשויות, את מקבלת עדכון מעניין ומתומצת על כל החדש והמעניין בשכונה. עדכון שמותאם לאורך הטיפול ולאופי המאזין.

     

    עדיין לא הזכרתי את הקריאה בקפה.

    בתחילה לא הייתה קריאה בקפה. היו עדכונים,  לפעמים אסתר נתבקשה לתת עצה, לפעמים אסתר התנדבה לתת עצה. השכנים התייחסו בכבוד לעצות. אסתר, אולי כמבוגרת האחראית, הפכה ל"יועצת" של השכונה.

    כדרכן של "עצות" ו "יועצות", נפוצו שמועות  על הצלחות, על פתרון בעיות משפחתיות, בעיות שבינו לבינה ואפילו על פתרון בעיות בריאות.

     

    הקריאה בקפה הופיעה יותר מאוחר. אולי התפתחה באופן טבעי בהמשך לעצות. אולי ה"קריאה" לא עמדה בפני עצמה, אלה הגיעה כדי להוסיף נופך "מקצועי" או סמכותי למתן העצות.

    הקריאה בקפה השתלבה יפה בסיפורים על אסתר והעזרה שהיא סיפקה לדיירי השכונה.

     

    מאותה נקודה בהיסטוריה כשהופיעה הקריאה בקפה, אסתר שכמעט לא סיפרה על עצמה,  דאגה שכולם ידעו שהיא דור שביעי לקוראות בקפה.

     

    האם אסתר התפרנסה מהקריאה בקפה ?

    אסתר התפרנסה מהציפורניים , הקריאה בקפה הייתה יותר שרות ללקוחות הנאמנים.

    הקריאה בקפה הייתה סוג של בונוס. היו שבאו לקבל טיפול בהסרת שיערות או בציפורניים ותוך כדי טיפול עלתה בעיה שנדרשה לטכניקת הקריאה בקפה. אסתר שמחה להעניק את ה"שרות" הזה.

     

    לאסתר היה מעמד מיוחד. אסתר לפעמים הסתובבה בשכונה לסידורים, כולם דרשו בשלומה, ברכו אותה, עשו לה כבוד.

    איך ? בעיקר ויתרו לה בתור במכולת, בחנות הירקות  או בקופת חולים.

     

    כשדנציגר הגיע לשכונה, המשפחה עוררה את סקרנותה, היא התקשתה להבין או לקטלג. היה חסר לה המגע האישי שעזר לה להבין אנשים, גברת דנציגר לא באה לעשות ציפורניים.

     

    סיפור האברך הגיע לאוזניה. איך לא ? לא הגיבה ולא נתחה אותו, לפחות בפומבי.

     

    הכול השתנה יום אחד, הרגישה שדרכו לה בטריטוריה. בהתחלה ניסתה להסתיר, אך זה היה מעבר לכוחה. היא כעסה, זה היה כעס עמוק, הרגישה פגיעה ופגועה.

     

    הדנציגר הזה הוא פולש, כך היא הרגישה, הוא פלש לאזורי המחיה שלה למקום ההגשמה העצמית שלה.

     

    בשלב הראשון, טרום חשיבה וטרום אסטרטגיה, היא ניצלה את סיפור האברך ואמרה: "הוא לא כזה נחמד, ראיתם איך יצא המרצע מן השק". והוסיפה ואמרה לכל מי שרק רצה לשמוע, "מי יודע מה מסתתר מאחורי השרות המחויך, ראיתם איך התייחס  לאברך המסכן שלא פגע בזבוב."

    כך חזרה השכונה לסיפור האברך.

    השכנות נמנעו מלהזכיר את דנציגר בסביבת אסתר.

    ואסתר מתכננת ל"גלות" את כל האמת.

     

    ועל מה היה הכעס ?

    אחת השכנות, הייתה בתהליך גירושין מבעלה. הייתה בעיצומו של תהליך רווי יצרים, תהליך ארוך ומיגע. מקרה קשה, אסתר ניסתה לעזור, נתנה עצות, ניסתה לנחש את הסיום, ניסתה לתמוך אך לא ממש הצליחה.

    השכנה עברה זמנית לבית הוריה מחוץ לשכונה.

    יום אחד הגיעה השכנה לעשות ציפורניים, ופניה מאירים.

    התברר שהיא אחרי גרושים בעקבות תהליך פישור מוצלח שעשה מישהו מבני ברק.

    אסתר שאלה: "איך הגעת אליו ?"

    ענתה בתמימות: "דנציגר המליץ !"

    לפעמים, מלחמות עולם מתחילות בגלל תשובות תמימות.

     אסתר ניסתה לברר: "איך הוא נכנס לזה?"

     לא באמת קיבלה  תשובה.

     

    בפעם הראשונה שאסתר הרגישה מובסת, מישהו ניצח אותה במגרש הביתי שלה. היה נדמה לה שהיא לא מקבלת את היחס של פעם.

     

    דנציגר שם לב שסיפור האברך הופיע שוב, הבנות סיפרו לו, אבל הוא לא קשר אותו לאסתר, הוא המשיך במכולת, כאילו לא ידע על כל המהומה שמתרחשת מסביב.

     

    דנציגר  אולי לא ידע, אבל אסתר לא תעבור לסדר היום על הפלישה, היא לא שקטה.

    אסתר חיפשה נקמה !

     

    בינתיים, אסתר הוציאה את סיפור האברך מהמגירה והוסיפה כדי לפתח ציפיות ולהכין תשתית לסיפורי שחיתות שהיא עוד מקווה לגלות:  "אין לכם מושג, במה דנציגר היה מעורב בבני ברק!".

    כששאלו למה היא מתכוונת.

    לא פרטה, כי גם היא רק מקווה עוד לגלות.

     

    אסתר עסוקה רק בזה, רק חושבת איך תבוא חשבון עם דנציגר. יום אחד בטיול של אחר הצהריים, במעלה הרחוב, בקצה השכונה, נתקלה  בשלט שמישהו נעץ על אחד העצים הוותיקים.  

     

    "יוסף – בלש וחושף שחיתויות."

     

     

    כך נכנס יוסף לתמונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/18 15:00:
      גם אני מצפה. הצלחת לרתק אותי!
        20/1/18 13:08:
      מצפה לפרק ההמשך, הותרת מתח באוויר.
        17/1/18 16:25:

      מרתק.
      אהבתי לקרוא על אסתר, רקמת דמות מלאת חיים
      עם הרבה ניואנסים סביב.
      הקנאה הזו? כל כך לא בריא...
      ו... נמתין לראות מה ימצא יוסף...