כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    אלוהים שלי רציתי שתדע

    59 תגובות   יום רביעי, 17/1/18, 17:16

    תמיד כשאני אומרת ברוך השם ההורים שלי מחייכים בסיפוק, כי הם חינכו אותי במרינדה של טקסים דתיים וכוחות על טבעיים, להיות כמותם. אבל אני בדרך להיות אני, עדיין מבולבלת בין הרצון האישי לבין הרצון האלוהי ושל נציגיו עלי אדמות. לימדו אותי שיש בורא עולם המקשיב לתפילות ומגשים אותן, שהנפש שלי היא גרעין שעשוי מחומר אלוהי, שיש את העולם הבא ולא לשאול שאלות. שיקרו לי. התפללתי שיצמחו לי כנפיים אבל רק בחלומות עופפתי לאיבוד ברווח שבין העיניים הכחולות של השמיים. אחרי הכישלונות המרובים שלי התחלתי לשאול את עצמי אם אני זו מי שאני אני, או מי שאמרו לי שאני, אם הרצונות שלי מוצאים חן בעיני אלוהים ואם אני אתאיסטית מתהווה בין החושך לאור. אבל הסביבה רוצה לתייג אותי ולהניח אותי בתוך קטגוריה חד משמעית. אשכרה אני לא יודעת אם קומץ אלוהים בלב זו השגחה פרטית , ואם אלוהים הוא עלה התאנה שמסתיר כוסות מלוכלכות בכיור, ואם אני מחולה

    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/18 16:35:
      לגמרי. אולי כי לא תמיד יש נכון או לא נכון ? אנחנו עושים פשרות (לפעמים מבלי לדעת) והחיים ממשיכים... אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע. :) הרוגע מגיע מתחושת האיזון.
        5/2/18 12:11:
      ארז . אתה אולי מכיר את ההרגשה הזו של העייפות מהציפייה להבין מה נכון? מרגישים שכל בחירה אינה נכונה, אז פשוט בוחרים ותוך כדי (ובעזרת השם) הדברים מסתדרים ומרגישים נכונים?
        4/2/18 12:38:

      ברוך השם פיתחת חשיבה עצמאית צוחק

      לפי מה שקורה בחלקים לא מבוטלים של החברה החרדית חוששני שאכן אלוהים הוא "עלה תאנה שמסתיר הרבה לכלוך...."

      שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה כל עוד הוא לא רוצה להרוג אותי בגלל האמונות שלו....

      http://www.mako.co.il/hix-bizarre/Article-e203948b31a3041006.htm

        31/1/18 12:55:
      נומיקן. כשאני מצליחה להניח את העבר אני מצליחה למחול לעצמי, ולהרגיש סליחה שמתהווה במעמקי הנפש.
        31/1/18 12:54:
      רחלי בן-צור. תודה. זה גשם המילים שדופק כמו אגרופים על הגג, ונקווה שם בשלוליות מים.
        31/1/18 12:53:
      * חיוש *. תודה על מילים שמחממות את הלב, ועל שבבואך את צובעת את הערב היורד. את מסתכלת על המציאות במשקפי הראציונל ומסיקה שלא צריך כוח עליון בעולם אלא מצפון. המצפון בעיני הוא המוסר האישי, והמצפן הוא ערכים תרבותיים. והדיון בבנושא זה מצריך הצטיידות בכלים יעילים. ברוכה את בבאוך.
        31/1/18 12:49:
      באבא יאגה. אני הזרע הקליפה העובר. אני הנצרון הנבט, למרות שהאדמה קשה והצמיחה תובענית. תודה יקרה.
        31/1/18 12:47:
      אזוטריקה-יומן לימוד אישי. החינוך הדתי מלמד אותנו להיות חלק מהכוורת, ולא לחוות ולהרגיש את עצמנו האינדיוידואלי האותנטי. הקול שלנו הופך להיות חלק מהקול של הקהילה-שבט-קבוצה וחוויות אישיות נטמנות עמוק במגרה. הכתיבה עשוייה לייצג את הבלבול בין צו הלב ובין משבר האמונה. מסכימה עם דבריך שכל אחד יכול ליצור לו אלוהים פרטי-פנימי. "הילד יגדל רווה אושר, מול צער ההורים על שאינם יכולים להניח לנו להתלש מחלומות אהבתם אל העולם הזה. מולם, שכמו אלוהים מרוב אהבה ראו עצמם בוראים ואהבונו עד פגע." ססאר וייאחו.
        30/1/18 12:27:
      מחולה מחולה מחולה. כל כך הרבה ביטויים מרתקים אצלך, שפה משלך. במרינדה של טקסים דתיים וכוחות על טבעיים עופפתי לאיבוד ברווח שבין העיניים הכחולות של השמיים אתאיסטית מתהווה בין החושך לאור קומץ אלוהים בלב
        29/1/18 21:31:
      כתמיד רהוטה ובעלת תובנות עמוקות ומיוחדות ישר כוח!
        29/1/18 18:15:

      גילה יקירתי נשיקה

      מעריצה אותך על שאת חושפת את ליבך

      הנציגים עלי אדמות  ( החרדים אלו שיורקים על נשים )

      למדתי שהם נציגים שתפשו את המושכות לידם

      ומנסים לכפות עלינו את הדת וכמו הם הפכו לאלוהים.

      דווקא אותם נציגי שווא גורמים לי להתרחק עוד ועוד מאותה

      מסורת שבתוכה נולדתי וגדלתי.

      אני שנים רבות סבורה שלכל אחד מאיתנו עמוק פנימה בתוכנו

      נימצא האלוהים שאחרים קוראים אותו : מצפון

      אותו מצפון = אלוהים מכוון אותנו לדרכים טובות 

      " ואהבת לרעך כמוך" לא תרצח, לא ת...... , לא......

      היי את! את נהדרת, מיוחדת וטובה

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

        29/1/18 17:45:
      את את, וטוב שכך! אף שאת בדרך, תודה על המלים הערומות

      אוהב לקרוא נושאים אשר בהם הופכים אבנים. אבל את הופכת סלעים. תודה.

      כשמדובר באלוהים של מעלה (ציות עיוור)' אז אולי יש גם אלוהים של מטה? אלוהים של מעלה אינו נוכח בכל סיטואציה שלנו וגם לא הקובע לנו (אין לו זמן, הוא עסוק באין ספור גלאקסיות). אבל אלוהים של מטה הינו כן חלק בכל סיטואציה שלנו.

      מלכתחילה אנו גדלים על משוואות והשפעות חינוך שונות המצטברות בנו ויוצרות את היחיד, את מי שאנו. כל אדם שונה ובהתאם לאקולוגיה האישית שצבר. כל אחד והאלוהים שלו. תיאורטית בכל אדם יש אלוהים. מורכבות האלוהים הקיים באדם הינה סך כל מצבורי הנתונים, הניסיון וההשפעות השונות שנספגו ביחיד כזה או אחר ומיום היוולדו. מקבץ משפיע ויוצר זה הוא זה שעושה אותנו מי שאנחנו..

      המקבץ האינטליגנטי הפרטי השוכן בנו הוא גם אלוהים אישי פעיל, משפיע וקובע לכל ילוד ולטוב או פחות טוב. כל אלוהים כזה הוא שונה ובהתאם לעברו ותכנותו. לכן אנו גם שונים, לכן יש גם חילוקי דעות, לכן יש את אלה אשר מסרבים להיות כנועי עדר, אלו השואלים.

      לעניות דעתי, יש אמת בשימוש באלוהים של מעלה כעלה התאנה שמסתיר כוסות מלוכלכות בכיור.

      הדרך שאדם מחליט מה טוב ומה לא טוב

      הינה על פי הרגליו אופיו ותכנותו, אלו הם אלוהיו

      משם הנביעות והתוצאות השונות

        27/1/18 17:25:
      shimenben. אכן, נולדנו עם ביטוי גנטי בנשמה אבל החיים דינאמיים ונראה שאתה קשוב לסגנון החיים של נשמתך. מגיל צעיר נזהרתי מלהגיב בקול בסוגיית הקשר שבין אלוהים והאדם. בימים ההם זה נראה לי כמו להצמיח אדם בתוך קופסה, כשלמעשה הבנתי שיש אנשים שהתארגנו וצמחו מחוץ לקופסה, והם מי שהם מאמינם שהם בדרך שלהם.
        27/1/18 17:11:
      kimchid. ברגע של חולשה אנחנו נאחזים כמו טובע בכל גלגל הצלה שנזרק אלינו.יש אנשים שהפכו לדתיים, יש כאלו שהפכו לאתאיסטים, ויש מי שהקטגוריות הללו לא התאימו להם והפכו לחילונים. החילונים הם שלב הביניים שבין לבין, יש להם אמונה והזהות שלהם חצויה. ואגב, גם לי שאלה: האם יש לאלוהים זמן לקרוא כל הפתקים שנטמנים בדואר של הכותל?
        26/1/18 11:41:
      (השאלה אם יש אלוהים היא מופשטת אני לא חושב שאפשר לענות עליה...) אבל דבר אחד ברור יש לך נפש והיא נמרצת וככזאת להתבלבל הוא אחד מתפקידיה הקסומים...
        25/1/18 20:23:
      אני רק שאלה: כשהכל מתפללים ביחד, בו זמנית, האם אלוהים יכול לשמוע ולהקשיב לכל תפילה בנפרד ברעש וההמולה שמסביב? ואיך זה שגם אתיאיסטים גמורים פונים לאלוהים בבקשה/תפילה ברגע של חולשה? טוב עשית שפנית אליו בכתב. לדעתי הסיכוי שישמע את כל אלה שפונים אליו בתפילה שבעל פה, הוא כמו הסיכוי לזכות במפעל הפיס.
        24/1/18 13:27:
      remei. מסכימה. אנחנו לובשים חתיכות כבדות של חיים, שכבות של הסטוריה, סיפורים של שבת. אבל עכשיו זה הזמן לחיות ולבחור תוך אחיזה במעקה שמוביל אותנו בבטחה לתוך מה שאנחנו לא מבינים.
        23/1/18 19:37:
      הלוואי והיינו מצליחים לדעת באמת... ומעניין שהלשון נדבקת במשהו שאנחנו לא בהכרח מבינים
        23/1/18 12:16:
      esty.d. הקול הייחודי והריאליסטי שלך מחלץ את הפקק מהבקבוק. " כל אדם בורא עצמו ובחירותיו" "ישנם ממדים עמוקים ונסתרים" "ספר הפעלה כזה או אחר". מצאת את המילים המדויקות להגדיר מה שבין האמת האותנטית לבין מה שחינכו אותנו ותמיד ילווה אותנו, מצאת את השפה שמחברת שבין שתי הפלנטות. אוליב האוגה: "מעילי הישן תלוי על וו בקיר בסככה. מתחתיו זוג נעליים בלוי. אני מכיר את האיש הזה! מדי פעם אני מעביר אותו לקולב אחר, מחפש לו פינה דחויה, אבל להפטר ממנו לגמרי אין לי לב".
        21/1/18 14:58:

      אם אני בוחרת להאמין בבריאה, במפץ גדול או ב"צלם אלוהים" - ההבנה שלי היא שכל יצור אנוש הוא בורא. בורא את עצמו ואת בחירותיו מדי יום מחדש. לכן גם, אני מאמינה שכל האחריות על תוצאות בחירותינו ופעולותינו, לטוב או לרע, היא בידינו (לבד כמובן מכוחות עליונים כמו איתני הטבע או פיזיות כזו או אחרת עמה נולדנו או התפתחה בנו).
      אני מאמינה שישנם ממדים נוספים, עמוקים ונסתרים מהגלוי לעין. חשה אותם לעיתים. איני בוחרת לקרוא להם בשם (כמו "אלוהים" למשל) או לעבוד על פי ספר הפעלה כזה או אחר. אני מאמינה בחשיבה מתפתחת, בהתבגרות רגשית, בהתנהגות מוסרית נלמדת, בהתבוננות, הקשבה, התנסות, תקשורת.
      אני מאמינה שלכל אדם או מקרה הנקרה בדרכנו ישנה משמעות וסיבה, מאמינה בסימנים, בייעוד, בהגשמה אישית.
      טרם מצאתי שם לכל אלה, אז שיישאר כך... 

        21/1/18 14:18:
      יורם גרוסר. אתה חלון דרכו ניבטות עיני. בשיעור מגמות בחינוך הייתי מרותקת מפרופסור נמרוד אלוני שהרביץ בנו את תורתו. אחד מהדברים שטלטלו וחלחלו ושלקחתי איתי בלב פועם עד שקועקעו מתחת לעורי, זה שעץ תפוחים לא יהיה עץ תפוזים - וככה בני אדם. מאז ילדותי אני שונה בנוף, חריגה במרחב החברתי בגלל חוויות שעיצבו את אופיי. בחלומי טיפסתי על סולם, עצרתי והסתכלתי למטה וראיתי אפילה שחורה, הרמתי את ראשי וראיתי חשרת עבים שהחשיכו את השלבים. ורק אני הייתי מוקפת בעיגול של אור. פרשתי את זה כמו בגד מהילדות שהפך לצר ולוחץ ולא מתאים למידות גופי. המהות הפנימית שלי מחוברת לאיזה כוח בריאה ואני לא מטילה את האחריות על גורלי על אלוהים - ועם הכוח שבידיי אני חופשייה לקבוע את גורלי בכל רגע נתון. (לפעמים אני תמהה אם הייתי "כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול,וכל אשר יעשה יצליח" אם הייתי חפצה בתורת ה' והייתי הוגה בה יומם ולילה). אני את הגאולה שלי אמצא בגן עדן.
        21/1/18 09:08:
      היי. כשחיפשתי משמעות, את עצמי, את ההגדרה מה חסר לי להיות מסופק מעצמי, ולמה אני לא במקום נעדר מיליון התמודדויות, ההבנה שישות עליונה אחת ויחידה במאפייניה ויכולותיה שאין דוגמתה, ולה תוכניות שאינני יכול להבין, כי חוכמתה נשגבת מדעת אנוש - סילקה באחת ערימות זבל שניסיתי להסיר מדרכי חיי כאטאיסט. החיפוש אחר הדרך להיות חבר של הבורא, ידיד נפש, מבין סוד ועניין... מעניינת ומטלטלת ככל שתהיה, היא אופטימית יותר מעצם הגדרתה. כך שאת העוולות ואי הצדק יותר קל לי לתייג במדור, 'נסתרות דרכיו', ועל הטוב, לזכור שלא לעולם חוסן, ובמרווח ביניהם זה...............אני! בהסתכלות לאחור, עבורי, אטאיזם הוא גיהנום עלי אדמות. תוהו ובוהו, נפשי והווייתי . הייתי שם, ולכן אני לגמרי מבין בחור חרדי שפורץ גבולות אל העולם החופשי ובועט באסכולת בית אבא. אל חנות הצעצועים שלא ידע על קיומה. כי החיפוש והסקרנות והקנאה וכל המידות שבנו, לא יניחו לנו להתבסם מגנו של עדן. לאטאיסט יש מספר שנים על כדור הארץ כמו למאמין בבורא. ולשניהם תפקיד שהם מאולצים לתוכו. לחיות ולהגשים את צו הלב והרגש. איננו שולטים בצורך הזה ואנחנו יצור של שליטה = שקט. נע ונד תהיה נאמר על איש הארץ. ואיזו מנחה תרצה אותו, אותנו לא נדע. אולי יקירה, להדבק במידותיו זה כיוון להתאמץ בו, ואת זה את עושה מדעת או שלא.
        21/1/18 06:08:
      נעם דימנט. אתה מגדיר עצמך כחילוני שאינו מאמין באלוהים, אבל אתה מתפלל לאלוהים כשאתה מקווה שהוא נמצא והתפילה תסייע להצלחת רצונך. אם כך, בעיני, אינך חילוני חד משמעי.
        21/1/18 06:05:
      תכשיט.זה לא פשוט לבחור בין אלוהי אברהם יצחק ויעקוב, לבין אלוהי שפינוזה שמגולם בטבע שעוטף אותנו.
        20/1/18 18:21:
      אשמח להשתכנע שיש בורא עולם, אני בספק. בינתיים צריך לעשות את המכסימום כדי להיות מאושרים ואם צריך להתפלל אז מתפללים.
        20/1/18 18:08:
      רק את בוחרת את ה"אלוהים" שלך...:))
        20/1/18 13:02:
      debie30. כשאני קוראת טקסט עמדה או תגובה הנטייה שלי לפרק אותם בכלים הנפשיים ובמצפן הפנימי שמכוונים אותי, ויש פעמים שאני טועה. בדברייך ראיתי אידיאולוגיה חינוכית ולכן לא דגרתי על תשובתי אלא נכנסתי לאוטו ונסעתי. תודה על שחידדת את העמדה העקרונית שלך, ככה אני למדה שיש מצב שהלכתי לאיבוד, ושיש מי שמתייחס לתשובות שלי. מחזיקה אצבעות (שאגב, המקור לתנועה נוצרי) שאצליח לקרוא לא רק מהרהורי לבי.
        20/1/18 12:53:
      רק "רגע". לא צריך לדחוס את אלוהים כמו אורז לתוך מיכלי הגוף הלב והעצמות, כדי לחוש אמונה, השגחה, שקט.
        20/1/18 12:52:
      רונית אברהם. אוהבת את הגישה שלך האומרת שיש לך אמונה בקיום האל, ושהאמונה שלך לכבד אמונתו של כל אדם, ושאין קשר בין דת לאמונה בבורא עולם. קשה לי עם היישות האלוהית, למרות שאני מבינה שאלוהים?! בחר שנהיה ננשום ונחיה, ואילו אנחנו בוחרים במי להתאהב, במה לעבוד ושאר דברים. אולי נכון יהיה להגיד שלכל אחד יש קשר עם יישות אלוהית, השאלה היא איך?
        20/1/18 08:25:

      את מאירה בדברייך את תהליך הסוציאליזציה האומרת שהכל מותנה בחברה. הדור הצעיר מטמיע ערכים, דרכי חייםו אמונות של הקהילה שלו. כך שמי שגדל בתרבות חרדית יהפוך לחרדי, ופלסטיני יתקומם נגד היהודים.

       

      גילה, חושבת שלא הבנת את כוונתי.

      גם אם דרך השאלה החא הדרך הקשה, חושבת שזו הדרך המועדפת.

      קשה לצאת ממסגרות מוגדרות המגדירות כל פרט ופרט,

      קשה לפרוץ גדרות (ראי כל המשטרים הטוטליטרים)

      אך אם לא היו שואלי שאלות ופרצי גדרות וגבולות היכן היינו היום

        19/1/18 21:42:
      השגחה פרטית! בוודאות
        19/1/18 20:40:

      גילה יקרה,

      אני מאמינה באלוהים, אך איני מאמינה בדת.

      המשמעות היא שאני מקבלת את העובדה שיש דברים שאיני מבינה, אך אני בטוחה שיש לחיים משמעות.

      למה? זה ההבדל בין האמונה למתמטיקה (או למדע). אין חובת הוכחה.

      בסופו של יום, חלק גדול ממה שקורה לנו בחיינו הבוגרים, הוא בחירה. לעיתים בין טוב ורע ולעיתים בין רע לרע יותר.

      כך גם הבחירה להאמין באלוהים. אפשרות אחרת בעיני היא רעה יותר. 

      יחד עם זאת אני מכבדת כל אדם על בחירותיו. צדיק באמונתו יחיה. 

      שבת שלום וברכה!

        19/1/18 19:49:
      מכבית- coach לכתיבה. זה לסיים שלב במסע ולהרגיש חבולה, ולהתחיל שלב שאוסף אותי לתוך זרועותיו.
        19/1/18 19:43:
      תודנה. מסכימה איתך. עם כל הכבוד לשבט, מעבר לקבעונות הילדות ולשריטות הנפשיות צריך להיות בעל בנאדמיות מפותחת מודעת ביקורתית תורמת ונתרמת. כי רק לימוד פרקי אבות גורם לראות את העולם באופן חלקי ולעיתים מעוות. כל אדם צריך להתפתח לפי דרכו ונטיותיו - כלנית לא יכולה להיות חרצית - אחרת לא ירגיש האדם שלם בעורו, אבל כדי לחשוב חופשי צריך להיות במצב חופשי. את בטח מכירה שיש דברים שמתפוררים ויש דברים שמתהווים וכדי להתחיל בקר חדש צריך להיות מגובשים חזקים שלמים בטוחים ומאמינים בעצמנו ובדרכנו. שמחה שסללת את הדרך שלך ושליבך כבר לא רועד מפחד ההחלטה, מהפחד שבין לבין ושאת לא יחפה. וכך אעשה.
        19/1/18 19:23:
      debie30. את מאירה בדברייך את תהליך הסוציאליזציה האומרת שהכל מותנה בחברה. הדור הצעיר מטמיע ערכים, דרכי חייםו אמונות של הקהילה שלו. כך שמי שגדל בתרבות חרדית יהפוך לחרדי, ופלסטיני יתקומם נגד היהודים.
        19/1/18 19:19:
      פרקי-חייםשרותי כתיבה ועריכה. אתה השמש שמאירה גם בלילה ועושה הבדלה מחודשת בין החושך לאור, בין העיקר לטפל, בין השחור לצבעוני.תודה. החינוך ההומניסטי טוען שלכל אדם יש מידה של חרות ותבונה להשפיע על חייו. חוקרים חלוקים בדיעותיהם לגבי השאלה מה משפיע יותר על האדם הטבע שלו או הסביבה שלו? וולטר מישל ממציא מבחן המרשמלו ענה לשאלה "האם אני באמת יכול להשתנות?" ב - "האם אתה באמת רוצה להשתנות?" אני שואלת מה משתנה? קווי המתאר החיצוניים, דעות או מבנה נפשי? ערך גדול יותר מכל הגדרה טכנית מהי דתיות, מהי מסורתיות ומהי יהודיות היא מימוש את האנושיות ולא רק לדבר אותה. אנחנו מאמינים שהתחפושת של הדת מגדירה אותנו כששוכחים להיות בני אדם לחוש אמפטיה או הזדהות נותרת בכף הנשמה רק השטחה רגשית. אריה דרעי הוא דוגמה לדתי שמזלזל בהלכות השבעה הדתיות. כפי שקראתי הוא הלך לשאול בעצת רבו אם חה"כ גליק יוכל לממש את הצבעתו על פי ההלכה בחוק המאכולים - בימי אבלו.יאיר לפיד אמר על כך "זה בעיה של האופוזיציה". המילה זה ממצה חוסר אנושיות, לא צער לא ניחומים, רק פוליטיקה. מעניין שחוק המרכולים עורר סערה גדולה כאילו אלוהים המציא את השבת עם האיסורים שהלבישו עליה, אבל היכן הערכים והמוסר הדתיים היו כשהבן של ראש הממשלה הלך בערב שישי לבית זונות? כאן לא קמה צעקה ומהומה. אתה מעלה שתי שאלות קיומיות. האחת, מה משמעות החיים. כיצד אני מעניקה לחיים משמעות אישית. האם המשמעות תהפוך אותי למאושרת, או שההרמוניה בין הערכים, הרצונות והרגשות יהפכו אותי למאושרת? ומהו הדבר הזה שהוא הסיבה ששווה לקום בשבילו כל בוקר, לטפח אותו, להלחם עליו ולממש אותו? והשאלה השנייה, האם בתוך הגורל קיים רצון אישי? אם נחשפתי לסביבה מסויימת שהגעתי אליה על פי קלפי הגורל, האם אני יכולה לשנות את החיים שלי? האם זה אותו הדבר ללכת לרב וללכת לקוראת בקפה? הרי שניהם מנבאים מה צפוי ומה נקבע מראש, רק הכלים והבגדים שלהם שונים. ובין התוהו לבוהו אני מנסה להבין כיצד הרוחניות והפרקטיות שלובות זו בזו? המשוררת אווה קילפי, מתוך הפרפר חצה את הכביש: "אנחנו שוחים בנפש. הנפש חודרת דרכנו. אלוהים זורם מבעדנו. אין דת אחרת, אין צורך בתפילה אחרת. אנחנו נעשים גושים ומתפוררים. האם לאחר מכן אנחנו קיימים פחות או נוכחים פחות? לעצים יש צורה של ראות, לראות - צורת עצים. מה כבר יש לנו לחשוד? לחיה יש רצון טהור. האבן זוכרת. הכל הוא עצמו. הכל הוא אני. אנחנו שוחים באני. האני חודר דרכנו. האני זורם מבעדנו. אני השביל, האמת והחיים. מי שהיה פעם קיים לעולם."
      אהבתי מאד את הסיפא.
        19/1/18 18:09:
      זונות פוליטיות. ברוטוס: סוף סוף מישהו מקבל אותי עם הפגמים ולא מבקש לשנות אותי. נטוס: יש הטוענים שאלוהים לא גרם לשואה אלא בני האדם, הוא נתן את הבחירה.
        19/1/18 18:07:
      עט סופר. בפסיכולוגיה של הילדות הענישו אותי בשל החולשות שלי השם עמדות חשוכות ובשם ההשגחה האלוהית. היום אני אומרת "אני חושב משמע אני קיים".
        19/1/18 18:06:
      יורם.אל-קמינו. אמירה של חיה ותן לחיות במרחב הציבורי. אומרים "איש באמונתו יחיה" - זו השקפת עולם שלא מקפחת אף אדם בשל אמונתו - אז אומרים.
        19/1/18 18:03:
      א ח א ב. הקושי שלי עם נציגי האל זה שהמוסר שלהם נובע מציווי חיצוני ולא מתוך הפנמה והבנה פנימית.
        19/1/18 18:02:
      עו"ד ועוד. צודק. אדייק את ההבדלים כפי שאני מבינה אותם: אתאיזם היא חקירה רציונלית ביקורתית ומודעת. זה חילוני שלא מאמין בקיום האלוהי. דתיות זו עדריות וחשיבה צרה ושטחית.
        19/1/18 17:58:
      ד. צמרת. כמדומני שקיים הבדל בין אמונה יהודית דתית לבין אמונה באלוהים, ההבדל זה הפער זה השסע שפוגע באחדות החברה הישראלית ומונע דיאלוג בין הצדדים. בפעם הבאה שתהיה לי שאלת רב אפנה אליך כמו מכתב שפונה לתיבה.
        19/1/18 17:56:
      HagitFriedlander. הדמיון חסר הגבולות והביטוי הציורי שלך "לעופף לאיזה מקום אלוהי" מרגיש לי כמו משהו שגיליתי, שאיני יודעת ולא מבינה.
        18/1/18 18:35:
      גם אני הייתי בעולם ובחינוך מסוג ובחרתי מרצוני לצאת מהעולם הזה. רק מברכת כמעט כל יום על הבחירה הזו שלי, על כך שאני חופשיה לעשות ככל העולה על רוחי, לבחור כרצוני - והכל מתקבל ותקין. במקרה שלך אני רואה שאת עדיין מבולבלת ומחפשת את הפתרונות אצל אלוהים. עזבי - לכל אחד האלוהים שלו ויש כאלו שאין להם אלוהים. בסוף זו את עם עצמך מול העולם. את - קובעת הכל, את - מחליטה וכל החלטה שלך היא טובה לך. גם במקומות ש"נכשלים" זהו לא כישלון בזכות אלוהים, או בגלל אלוהים ולא עונש שלו - הוא בכלל לא קשור! זה מצב שאנחנו גרמנו לו ואולי המטרה היתה כדי שנלמד את עצמנו להיזהר להבא. נראה שאת קיבלת את התשובה לעצמך, אך עדיין קשה לך להודות בה :)
        18/1/18 17:26:
      הערכים אתם גדלנו ועליהם חונכנו מצויים באיזושהי מגרה/ות זמינים יותר או פחות. קל יותר לחזור בתשובה מאשר לחזור בשאלה, קל יותר לחיות בתוך תשובות מוגדרות ומגדירות את הווי החיים.. זה שיודע לשאול כנראה לעולם לא יפסיק לשאות - גם השאלה היא דרך חיים.
      גילה היקרה- ההתלבטות הפומבית שלך שכרגיל כתובה בכישרון סוחף, "איפה אם בכלל קיים האלוהים שלי ומה משמעותו בחיי" ו"מה האחרים, קרובים ורחוקים חושבים על אמונתי באלוהים-כן/לא ובכלל" הזכירה לי משום מה את הסיפורים החסידיים הידועים על הבעל שם-טוב (בקובץ "קהל חסידים") בנושא האמונה התמימה וצורות ביטוייה . הסיפור הידוע על הנער הצעיר ,הבור (שבימינו היה מאובחן כאוטיסט כנראה) שידע לבטא את עצמו רק בנגינת חליל ובעיצומה של תפילת "נעילה" ביום הכיפורים חטף מאביו את החליל שלו וחילל בו בקול גדול ואביו לא ידע את נפשו מרוב בושה! הבעש"ט ששמע את קול החליל, הפסיק את התפילה הכי "חזקה" ומרגשת בסיומו של היום הקדוש ביותר לעם היהודי ובירר מה קרה. אביו של הילד ניסה להסביר ולהתנצל אבל הבעש"ט אמר לו כי ילדו צדיק אמיתי, יותר מכל מתפללי בית-הכנסת ויותר מהבעש"ט עצמו כי "תפילתו יוצאת מהלב" וניגון החליל פתח את שערי השמים כי ריבונו של עולם בוחן כליות ולב ויודע מי ליבו צדיק וטהור וכך תפילותיו ומי מתפלל ברוב רושם והדר אך ליבו אינו "טהור". "בנך הוא צדיק וטהור אמיתי "אמר הבעש"ט לאב המבוייש "ובזכות ניגון החליל שלו נפתחו שערי השמים גם לתפילות שלנו!"(וש"י עגנון כתב את הסיפור הידוע "החליל" מתוך קובץ סיפוריו "הימים הנוראים" על סמך הסיפור החסידי הקלאסי הזה) וישנם סיפורים דומים בחסידות כמו "הרועה" על יהודי שניסה להתפלל והמתפללים הבחינו שהוא מעביר דפים בסידור קדימה ואחורה ולא יודע לקרוא והתלוננו לרב על שהוא עושה צחוק מהתפילה . הבעש"ט דיבר איתו ואח"כ אמר לחסידיו כי הרועה לא יודע לקרוא אומנם אך תפילותיו לבורא עולם באות מתוך ליבו הטהור והם האמיתיות והכנות ביותר ! ועוד סיפורים בסגנון . גילה , את ואני וכולנו מכירים ללא ספק כל מיני "צדיקים" (ו"צדיקות" כמובן) שיוצאים מגדרם לעשות רושם בלבוש, בהתנהגות בדיבורים ובמעשים כאלו ואחרים (כולל מנשקי המזוזות למען הרושם להם אני בז לעומת אלו המנשקים מהלב אותם אני מכבד מאד) שהם צדיקים גדולים אך למעשה, הם אנשים קטנים שאין אלוהים בליבם !איך אומר הפתגם הידוע-"הכובע לא קובע והמעיל לא מועיל!" כמו אצל (חלק) מהחילוניים, גם אצל חלק לא קטן מהדתיים/חרדים הרושם החיצוני, ה"תפריט" המחייב של ה"רבנים", "מורי הדור" בעיקר בעיני עצמם המצווים על כל אדם בפירוט כיצד לנהוג (כמה שעות בשבת עליו ללמוד תורה, עד איזה גיל הוא יכול להישאר רווק, כמה ילדים עליו להביא לעולם, איך בדיוק להכשיר את הטוסטר לפסח , מה אורך השמלה שמותר ללבוש וכמה סנטימטרים היא צריכה להיות מתחת לברך ועוד טירלולים )! ואמר לי ידיד דתי לאור כל הטירלולים של השנים האחרונות של ה"רבנים" מכל הזרמים- "והעיקר שכחו"-אמונה תמימה וטהורה ולהיות בני אדם !מה שיהודי באמת הוא קודם כל, התנהגות אנושית בין אדם לחברו ואמר כבר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך-זו התורה כולה על רגל אחת !" ולא מעטים ,גם "רבנים" ו"צדיקים" שכחו מה זה להיות יהודים ואנו נוכחים בכך גם בימים חשוכים אלו !!! יהדות בסיסית היא קודם כל בעיני, להיות פשוט בן-אדם והכי חשוב להיות בעל לב ונפש טהורים ! לכן, התחברתי מאד לשני משפטים שכתבת- "הנפש שלי היא גרעין שעשוי מחומר אלוהי" ו- "אם קומץ אלוהים בלב-זוהי השגחה פרטית"! קיומם של "טקסים דתיים" במידה כמובן, חשובים גם למען "והגדת לבנך"-למי שמגדל את הדור הבא) אבל קודם כל חשוב להיות בני אדם ! בפרפרזה על המשפט שכתב יהודה לייב גורדון "היה אדם בביתך ויהודי בצאתך" אם כי בהקשר שונה לחלוטין, אני מאמין כי אדם אמיתי בביתו ובצאתו הוא בסופו של דבר יהודי טוב ואמיתי בלב ובנפש גם אם מראהו החיצוני והתנהגותו לא מתייגים אותו בעיני הסביבה כ"יהודי מאמין"! לאדם מותר להתלבט גם בינו לבין עצמו על "אמונתו ועל מקומה ונוכחותה של "ההשגחה העליונה" בחייו שלו על כל הצלחותיו וכישלונותיו כפי שאת ביטאת זאת היטב ! ואני בטוח כי גם אם את לא מקיימת את תרי"ג המצוות ולא נוטלת חלק ב"טקסים" דתיים כאלו ואחרים וגם אם את לא אומרת בכל משפט שני "בעזרת השם", את אדם טוב וטהור אמיתי ועל-כן, בעיני לא שכחת מה זה להיות יהודי –להפך! בניגוד ל" צדיקים" ו"גדולים בתורה" ו"יראי שמים" ששכחו את הבסיס של מהו להיות יהודי –קודם כל תהיה אדם טוב ! ודויד המלך קבע כבר בפסוק בספר "תהילים": אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד" אם כי לא כולנו ,כולל דויד המלך לא צדיקים גמורים (מישהו אמר בת-שבע?...) אולם, קובע דויד המלך כי "יודע אלוהים דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד!" אלא שהעולם לא מושלם ואנו מכירים את המשפט הידוע ביהדות "צדיק ורע לו ,רשע וטוב לו" והררי הפרשנות של מיטב "חכמי ישראל" שניסו להסביר מדוע צדיקים אמיתיים רע להם ורשעים גמורים ,טוב להם! כמו שאת גילה תוהה כאן "התחלתי לשאול את עצמי אם הרצונות שלי מוצאים חן בעיני אלוהים " וכו'. כלומר את תוהה מדוע לפעמים לאור "הכישלונות המרובים שלי" (לטעמך) איפה ההוא מלמעלה? אבל כל עוד את יכולה לקום בבוקר ולהסתכל לעצמך במראה ולדעת שאת התנהגת ומתנהגת כאדם טוב ויפה וטהור מבפנים –זוהי השלמות האמיתית וזוהי טעמה של יהדות אמיתית ואולי, בסופו של יום גם ההוא מלמעלה יאיר פניו אליך וישלם לך בקרוב, את גמולך על היותך בן-אדם יפה וטוב ,ותהיה "מחולה" בעזרת השם כמובן... וכל השאר –איך מסתכלת עליך ה"סביבה" הוא בסופו של יום, פחות חשוב-הכל זה הבל והבלים-העיקר שתמשיכי להיות בנאדם יפה ושלם ואנושי-בן אדם יהודי אמיתי כמו שאת ! סוף שבוע נעים וחמים !
        18/1/18 14:59:

       

       

      ברוטוס:    אנחנו מקבלימותך כפי שאת. ממש אל תשתני לנו

       

       

      נטוס:        אלוהים, גם לו באמת היה, אבדו עקבותיו באושוויץ ומאז בשבילנו הוא לא קיים. אין אלוהים! הנה אמרתי את זה 


      ..


        18/1/18 13:44:
      אחת התכונות בחכם ביא : "ואמור על מה שלא ידעת ..לא ידעתי " ...ואם כך את אומרת כבר השגת אחת מתכונות החוכמה.:) ...מעניין רק למה את רוצה שהוא ידע שאת לא יודעת ...את זה צריך לברר ... :)...או שסתם בא לך לשיר "אלוקים שלי רציתי שתדע .... חלום שחלמתי ...." :) חודש טוב ...ובשורות טובות ...
        18/1/18 10:22:
      נקודת המוצא היא שאין אלוהים. מכאן אפשר לעשות ולחשוב כל מה שרוצים.
        17/1/18 22:56:
      נציגי האל...לעזאזל
        17/1/18 21:59:
      האתאיזם הוא תולדה של מחשבה, בעוד שהדת היא תוצר של ציות עיוור. אני יודע איזה מחנה אני מעדיף.
        17/1/18 20:19:
      אני מעדיף לומר "איל חמדולילה" איש באמונתו יחיה וטוב שיש אתאיסטים, אחרת הדוסים היו כאן רוב במדינה והיינו בדיפשיט. אז מכיוון שכל מנשקי המזוזות שאני נתקל בהם אוהבים לקבל ברכות מרב צדיק כמוני. אזי כשאני נשאל ע"י אחד הצדיקים "מה שלומך?" אני עונה לו כך:"השבח לאל - ויבורך השואל" וואי וואי עם הסיסמא הזו אני מצליח לקבל שרות הכי טוב במס הכנסה.
        17/1/18 18:46:
      ברגע זה ממש לשמיים אין עיניים כחולות אבל תמיד אפשר לעופף לאיזה מקום אלוהי כלשהו...ועל עלה תאנה שמסתיר כוסות מלוכלכות בכיור לא הייתי יכולה לדמיין אפילו....איזו כתיבה נועזת גילה יקרה!
        17/1/18 18:27:
      דוקטורלאה. אפשר לפרום את השבח לאל ולצאת מקופסת השפה של העולם הדתי, אבל קשה לפרום את התגית שחלחלה לתוך מחזור הדם.
        17/1/18 18:23:
      rossini. תאר לך איך זה מרגיש להיות מרכיב בתוך סיר ירקות סמיך ומבעבע, מבלי לאבד את הטעם המרקם והצבע.
        17/1/18 18:02:
      כנראה שרובנו חונכנו באווירה דתית, זו או אחרת, וגירסא דינקוטא אינה ממהרת להיעלם. "ברוך השם" - אומרים אצלנו, בסביבה המוכרת לי, גם אנשים שאת בטוחה שאינם דתיים, ואפילו רחוקים מהדת. קלטנו בילדותנו ערכים רבים. בחלקם הצלחנו להשתחרר מהם, לא נורא אם בודדים דבקו בנו ואין בדעתם להניח לנו. "שתהיי בריאה, וכל טוב"...
        17/1/18 17:28:

      מרגיש לי באמת שאת מה שאת 

      וטב שכך !!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין