לכן נוספו עוד שתי פרשיות: תרומה,תצווה.

"ויט משה את ידו על השמים, ויהי חושך אפילה בכל ארץ מצרים שלושת ימים.

רש"י: חושך של אופל שלא ראו איש את אחיו שלושת ימים, ועוד שלושת ימים אחרים, חושך מוכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו. ולמה הביא עליהם חושך? שהיו בישראל באותו הדור רשעים ולא רוצים לצאת, ומתו בשלושת ימי האפילה.

ועוד שחיפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך, ובמקום פלוני הוא.

רמב"ן: לא היה החושך הזה אפיסת אור השמש כמו לילה, אבל היה חושך אפילה, כלומר איד עב מאד שירד מן השמים, להוריד משם חשיכה גדולה, נופלת עליהם,והיתה מכבה כל נר, ואלמלא כן היו משתמשים בנרות. וזה שנאמר "שלח חושך ויחשך".

לאחר עשרת המכות שה' מכה במצרים, משה מכין את בני ישראל ממצרים, וכך, אחר מאות שנים לעבדות, יוצאים ממצרים שישים ריבוא בני ישראל, על נשותיהם וטפם, מיקנם וכן ערב רב המתלווה אליהם.

פרעה ומצרים הם סמל האגו השלילי שחומד לשאוב אליו כל דבר חומרי.

פרעה טען שהוא הבורא וכולם צריכים לבנות לו פירמידות ומבנים מפוארים.

במקום לדאוג לרווחת העם, פרעה דואג לטפח את ארמונו ואת האגו הסביבתי.

מכות מצרים נמשכו קרוב לשנה. הם הופיעו בעוצמה הדרגתית. לאט לאט טומאת מצרים מתמוססת ומופרדת מבני ישראל, אך ברגע שמגיע הרגע ללדת אין זמן להתמהמה או לחשוב.

בני ישראל יוצאים בחיפזון.

שבת ברוכה, וברוכים תהיו באשר הם.