כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של בית הספר תע"ד בני ברק

    1 תגובות   יום שלישי, 23/1/18, 12:58
    ''
     מבנה בית הספר תע"ד בני ברק [צילום: מימי נוי  ]

     סיפורו של בית הספר תע"ד בני ברק


    העיתונאי מנחם מיכלסון, איש הטלוויזיה ניסים משעל, אשת הפרסום ג. יפית. הם רק חלק מרשימה של ידוענים שלמדו בבית הספר התיכון עירוני דתי בבני ברק. לפני מספר שבועות "פשטו" דחפורים, על מבנה ומתקני בית הספר המיתולוגי השוכן ברחוב אבטליון 20 בעיר   והרסוהו עד היסוד. על חורבותיו יוקם מבנה קומות גדול ובו יפתחו שני בתי ספר חרדיים , ואף שמות נקבעו להם: "אבטליון" ו"באר-יהושע". 

    הרס מבנה בית הספר התיכון דתי וסגירתו. מצטרף לרשימת מוסדות חינוך ותרבות מיתולוגיים בעיר בני ברק בעלי צביון דתי לאומי שנסגרו או שהפכו למוסדות חרדים כגון, בית ספר הממ"ד לבנים "מעלות" שהפך לבית ספר לבנות  חרדי  או בית התרבות "במברגר" שהפך לישיבה חרדית ולמעון ילדים חרדי.

    חיה מיכלסון, אמו של העיתונאי מנחם מיכלסון,  שהייתה מזכירת בית הספר תיכון עירוני דתי בבני ברק  במשך עשרות שנים מראשיתו בתחילת שנות ה-50  עד פרישתה לגמלאות בשנות ה-80, מספרת לי  כי כשראתה את הריסות המבנה  ואת מחיקת בית הספר "נצבט לי הלב", אחרי הכל כאן בליתי שנים רבות מחיי, היא אומרת.
    ''
    1970-מימין לשמאל: ראש העיר משה בגנו, ישראל ינאי, יהודה לייב  שולץ  (נושא דברים) ,ד"ר י.צ מושקוביץ ,אברהם ויסמן [צילום באדיבות יוסי שליט]

    בית הספר התיכון הדתי עירוני בבני ברק או בשמו המקוצר תע"ד בני ברק, מהווה פרק היסטורי חשוב בתולדות העיר בני ברק. מאות תלמידים ותלמידות עברו בשעריו, לאורך עשרות שנות קיומו. בן תלמידיו ובוגריו מספר ידוענים לא מבוטל ובניהם, העיתונאי מנחם מיכלסון, איש הטלוויזיה ניסים משעל, אשת הפרסום ג. יפית (אז נקראה יפה מימון), דניאלה ויס מראשי "גוש אמונים", הפיזיקאי הנודע אליהו (אלי) גולדרט ז"ל, אבי הראל מי שהיה המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ועוד.בית הספר תיכון עירוני דתי בבני ברק  הוקם  בשנת 1951. מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר  שלפני עלייתו ארצה היה רב קהילה בשטוטגרט בגרמניה. על שמו נקרא אגב  בית התרבות "בית במברגר ברחוב יהודה הלוי בבני ברק. בראשיתו שכן בית הספר במתחם בניין בית הספר העממי "מזרחי" ברחוב מימון בבני ברק (לימים בי"ס "מעלות"). המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה   כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן ד"ר קוליב  ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל, ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר. 

    בשנת 1960 לערך בתקופת כהונתו של ד"ר מושקוביץ כמנהל  עבר בית הספר למשכנו החדש. -מבנה חדש ומרווח על גבעת כורכר ברחוב אבטליון בבני ברק, לא הרחק ממקומו הישן.טקס חנוכת המבנה החדש נערך בפברואר 1959.

    מבנה בית הספר החדש היה בן שלוש קומות מוקף חצר . בקומתו הראשונה בכניסה למבנה שכנו חדרי הנהלת בית הספר, מזכירות וכיו"ב.בחצר הדרומית היה מגרש כדורסל ששימש את התלמידים בהפסקות  למשחקי כדור או סתם השתובבות .  וכמובן נערכו בו  שיעורי  ספורט, עצרות בית ספריות ,ועוד .

    בבית הספר תע"ד בני ברק למדו בנים ובנות בכיתות נפרדות. תלמידי בית הספר הגיעו מבתי ספר יסודיים ברחבי העיר בני ברק ובהם: משואות, שאר ישוב ועוד. והיו מספר תלמידים שהתגוררו בישובים מחוץ לבני ברק.לאורך  שנות קיומו מספר הבנות שלמדו בו היה גדול פי כמה מאשר מספרם של הבנים. הלימודים נמשכו עד שעה 3-4 אחר-הצהריים.   

    ינאי מתמנה למנהל

     

    ''
      תמונת מחזור י"ב תשכ"ה [ צילום: באדיבות:יוסי שליט ]

    מורים נוספים שלימדו בבית בספר 

    בשנת 1964 מתמנה למנהל בית הספר ישראל ינאי במקומו של  ד"ר י. צבי מושקוביץ שמתמנה  למפקח במשרד החינוך והתרבות. ינאי  תושב בני ברק, היה מהמנהלים הבולטים של בית הספר תע"ד בני ברק וכיהן בתפקיד זה קרוב ל 20 שנים  עד שנת  1981  לידו כמנהל בית הספר(מנהל פדגוגי ) כיהן  ד"ר מ שתיל שהיה מורה מוערך למדעי הפיזיקה ומתמטיקה.ישראל ינאי שימש גם לאחר צאתו לגימלאות כמורה בבית הספר  ממש עד יומים לפני מותו  פתע בשנתו  בספטמבר 1989.
      
    אחר פרישתו של ינאי כיהנו כמנהלי בית הספר  בין השנים 1980-1984 יגאל המאירי וד"ר אפרים יצחקי, כל אחד שימש כמנהל  במשך כשנתיים לערך. לקראת סוף שנות ה-80 נסגרו הכיתות לבנים בבית הספר והוא הפך לבית ספר תיכון עירוני לבנות בלבד.
    ''

    צילום מ1999 -עומדים מימין לשמאל המורה שלמה טל ,התלמיד יוסי שליט יושבות מימין לשמאל המורה שרה  ראוכברגר, מזכירת בית הספר המיתולוגית חיה מיכלסון, מנהלת בית הספר לאה לנגנטל [צילום באדיבות יוסי שליט]
     ב-1984 לערך מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר לאה לנגנטל. לאה בני ברקית שורשית גדלה והתחנכה בבני ברק בת למשפחת דימשטין. להוריה היה מפעל וחנות למוצרי בשר ברחוב הרצל בבני ברק. לאה לנגנטל היא אמו של חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל  לאה לנגנטל  עבדה בבית הספר כ-40 שנה. "עברתי בבית הספר את כל השלבים החל מתלמידה, מורה, מחנכת כיתה, עד תפקיד מנהלת בית הספר".היא מספרת לי . 
    ''
    טיול כיתתי בתיכון עירוני דתי בני ברק [צילום באדיבות יוסי שליט]

     בסוף שנות ה-70 עם הקמת הישיבה התיכונית בבני ברק והגידול במספר האולפנות והאולפניות שצצו בכל פינה ברחבי ארץ התמעט מספר הנרשמים לבית ספר תע"ד בני ברק .במבנה בית הספר בשנותיו האחרונות למדו בנות אולפנה ולאחר שעזבו, הפך להיות ב"יס לבנים של הממ"ד.

    זיכרונות בוגרים

     

    ביקשתי מתלמידים ובוגרי בית הספר שלמדו בתע"ד בני ברק, לספר על חוויותיהם וזיכרונותיהם מבית הספר .

    יוסי שליט (שולץ) למד אף הוא בתע"ד בני ברק בשנות ה-60, הוא נזכר  במורה לספרות שלמה טל : ש"חיבב לשבת על השולחן ולהפליא בהוראת הספרות". במורה לתנ"ך ד"ר רובין ז"ל, "אביו של החזן והזמר אחיה רובין ושל חבר השכבה שלנו: שלמה רובין, העושה חיל בדרום אמריקה". שליט נזכר גם במורה לתלמוד הרב אברהם  שולמן שהיה מעשן כבדדדד גם בשיעור וברב גרוזמן שהיה מורה מחנך כיתה מוערך . זו היתה תקופה יפה מסכם יוסי  שליט בנו .אביו של שליט יהודה לב שולץ היה עובד עירית בני ברק  ושישמש כיו"ר ועד ההורים של בית הספר. 

    יוכי הראל מספרת: אני זוכרת לטובה מאוד את המורה לפיזיקה ד"ר שתיל ז"ל "הוא היה המורה הדגול ביותר שזכיתי ללמוד אצלו. זה כולל גם השוואה למרצים מעולים באוניברסיטה (כולל פרופ' אומן-חתן פרס נובל שזכיתי ללמוד אצלו)". 

    אשת הפרסום ג.יפית שאז נקראה יפה מימון מספרת כי מנהל בית הספר ישראל ינאי אמר לה" אני מצפה ממך לגדולות יש לך שם משפחה מחייב".ואכן היא הגיעה לגדולות.והיא מבין נשות העסקים הידועות בארץ .

    יהודית גדנקן ועוד מספר תלמידים נזכרים במורה לכימיה וביולוגיה צבי לפלר שהיה  בעל מבטא הונגרי כבד ונהג להציג עצמו בפני התלמידים: "אני צבי, שם שלי לפלר" וכל זאת במבטא הונגרי כבד, דבר שעורר לא פעם חיוכים וצחקוקים מצד התלמידים.אבל ניכר מדברי התלמידים שהם מלאי הערכה לאיש הטוב והאצילי הזה .
    התלמידים  נזכרים  בעוד שני מורים "מיוחדים" שלימדו בבית הספר. אחת, הייתה מורה לספרות  "איזו שמחה אחזה בנו כשהגיעה לביה"ס נעולה בנעליים משני זוגות שונים...", והשני, מורה לתנ"ך" ידען מופלא יש לומר , שתמיד משך את המכנסיים עד שקנינו לו במתנה חגורה". 

    נורית כהן מספרת על הרב שרמן שהיה מורה למשנה -כשאמרתי שכואב לי הראש ואני רוצה לצאת מהכיתה תמיד אמר "סימן שיש לך ראש". 

    רחל שרון מספרת:"את אהבתי לצפייה בהצגות תאטרון אני חייבת למר ישראל ינאי ז"ל שהיה מנהל ביה"ס והוציא את כל ביה"ס מספר פעמים בשנה לצפייה בהצגות תאטרון".

    בבית הספר תע"ד לימדו במהלך קיומו עשרות מורים חלק מהם צוינו כבר קודם לכן בכתבה זו על-ידי תלמידי ובוגרי בית הספר. חלק מהמורים לימדו גם במוסדות חינוך נוספים בבני ברק ברמת גן ועוד. 


    אבא של מנחם הורוביץ 


    אחד ממורי בית הספר תע"ד בני ברק היה המורה להיסטוריה ד"ר יהושע הורוביץ, אביו של העיתונאי ואיש הטלוויזיה מנחם הורוביץ. ד"ר הורביץ חבר מערכת האנציקלופדיה העברית וחיבר ערכים בה, היה איש כחוש ועדין ומנומס שלא תמיד ידע להשליט משמעת בכיתה. ספק אם היה שורד במערכת החינוך הנוכחית, לנוכח חוצפתם ואלימותם של התלמידים כיום. 
     
    שמות  מורות ומורים נוספים שמעלים בזיכרונם תלמידי תע"ד לבקשתי : הגב' אנגל-אנגלית, שולה אטלסוביץ-ספרות, הגב' ציגלמן,- צרפתית, הגב' זיידמן מתמטיקה, שושי שפירא -היסטוריה, ניצה-התעמלות. 
    ראובן גרייסמן, מורה יקה וקפדן להתעמלות (בנים), חנה דגני המכונה "חנלה ספרות", הגב' ש. ראוכברגר, מורה לאנגלית, הגב' ברוידא, אברהם ויסמן מורה למקצועות קודש שהיה גם מנהל בית ספר "מעלות", אלי קופר מתמטיקה, מר עובדיה  חמאווי (חן )  המורה לערבית. המורה למוזיקה בבית הספר היה המנצח והחזן הידוע מרדכי סובול. כמובן שהיו מורים נוספים שנשכחו עם השנים.
     
    ביקשתי מתלמידים בבית הספר תע"ד בני ברק  לנסות להיזכר בשרתים שעבדו בבית הספר. רבים לא זכרו אבל חלק זוכרים גם זוכרים 
    שרת בית הספר היה  דוד ברגר עם משקפיים עבות מסגרת ("עשינו לו לא מעט צרות מספר בגילוי לב אחד התלמידים  ").שרתים נוספים בבית הספר היו: מר ריגלהופט, צביקה ברייטר ונוספים.
    לוח הנצחה בחצר בית הספר  
    בכניסה לבית הספר מספר לי אחד התלמידים  היתה לוחית הנצחה  לטייס יאיר נוימן שנפל במלחמת ששת הימים במערכות ישראל נפלו חללים כמה מתלמידי בית הספר ובניהם היו שני טייסי חיל האוויר: סרן שלמה קרן שנפל ב-7.6.1967 במלחמת ששת הימים במהלך תקיפה מהאוויר על שדה תעופה בעירק וסרן יאיר נוימן טייס טייסת 101 שנפל במלחמת ששת הימים מעל שטח מצרים.. עם הריסת בית הספר כעת מן הסתם נהרס שלט ההנצחה  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/18 23:17:
      חבל שזה מה שקורה בבני-ברק מחיקת הציונות הדתית. תודה על התיעוד.

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות