כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים...

    על התנשאות ועל טפשות

    5 תגובות   יום רביעי, 24/1/18, 19:49

    מותה של רונית מטלון, החיה בזכרוני את שנות החמישים הקשות.

     

    לא קראתי את ספריה, אבל בראיונות שנערכו עמה היא מדברת על הזהות הבעייתית של עולים מזרחים ועל ההתנשאות של הסביבה האשכנזית.

     

    ההתנשאות הזו מוכרת לי היטב.

     

    גרנו בשכונת עולים, שהיום היתה מוגדרת "שכונת מצוקה". בשכונה התגוררו ניצולי שואה רבים. מספרים שקועקעו על הזרועות היה מראה שכיח. במסדרונות קופת חולים ישבו אנשים קשי יום, עייפים, כבויים.

     

    אבל לא כולם היו כאלה.

     

    ברחוב בו גרתי היתה גם משפחה שהגיעה ממצרים, ומשפחה אחרת, של רופא ילדים פולני.

     

                                    -----

     

    במצריים היתה שיכבה של יהודים עשירים, שהתחנכו על ברכי השפה הצרפתית. בבתים האלה היתה תנועה ערה של מורות פרטיות: מורה לפסנתר, מורה למלאכת יד... הצעירים בילו בשעות הפנאי ברכיבה על סוסים...

     

    לפי סיפורים ששמעתי מאמי, במשפחה הזו היתה סבתא שהגיעה מפולין למצרים, והתחתנה עם יהודי מצרי. היא דיברה אידיש, אבל נראתה דווקא מזרחית. בעלה היה בהיר ויפה תואר.

     

    בתם, בהירת עור וכחולת עיניים, לא הספיקה לסיים את לימודיה, אבל מאחר שהיו חסרים מורים, היא עבדה כמורה לצרפתית. היא היתה גם מורתי הראשונה לפסנתר. היא ידעה לנגן, אבל לא היתה כמובן מורה מקצועית.

     

    לה ולבעלה היו שתי בנות. הגדולה היתה בגילי, ובילינו הרבה יחד.

     

    ההורים לא היו הרבה יותר צעירים מהורי, אבל ההרגשה היתה כאילו הם שייכים לדור אחר.

     

    הורי, שעברו מלחמה ומחנות, היו כבר אנשים אחרים לגמרי. אני תוהה לא פעם מניין הם מצאו את הכוחות לבנות חיים חדשים.

     

    הזוג הזה, של יוצאי מצרים, החזיק תמיד מכונית. כל חג מולד, הם היו נוסעים לנצרת לראות את החגיגות.

     

    כאשר הוצע לאב קידום אם יעבור לאילת, הם לא היססו. כך גם מאוחר יותר, כאשר הוצע לו קידום נוסף אם יעברו לכמה שנים לברזיל. האם ניצלה את השנים הללו להשלמת לימודיה. לאחר שהשלימה כאן תואר ראשון, היא סיימה שם לימודי תואר שני וגם עשתה דוקטורט.

     

    הקשר שלי עם בתם נפרם.

     

                                                       ----

     

    הספרות העברית מלאה סיפורים על בני עיירות שעברו לעיר הגדולה על מנת ללמוד בבי"ס תיכון, וחיו רעבים וקופאים מקור בחדרים שכורים, בעליות גג. במזרח אירופה אפילו לימודים בתיכון היו משאת נפש, כי המצב הכלכלי היה קשה.

     

    ולצדם היתה שיכבה של יהודים עשירים, שלמדו לא רק בבי"ס תיכון אלא גם באוניברסיטאות. אם לא התקבלו בפולין, בגלל המיכסה הידועה לגנאי, נסעו ללמוד בארצות אחרות, וכך היו לעורכי דין, לרופאים...הם כבר לא דיברו אידיש אלא פולנית, והסתכלו מלמעלה על יהודי העיירות, דוברי האידיש.

     

    לא ידוע לי הרבה על משפחתו של רופא הילדים, אבל שפתם היתה פולנית. בנם לא למד אצל אותה עולה ממצרים לנגן בפסנתר, אלא אצל מורה מקצועית, רוסיה. הוא גם לא למד בביה"ס שהיה בשכונה, מרחק פסיעות מביתו, אלא בבי"ס של שכונה מבוססת יותר.

     

    לא היה קשר של ממש בין הורי וביניהם. אבל באורח פלא נקשר קשר דווקא בינם לבין אותה משפחה של עולים ממצרים, קשר שנשמר הרבה שנים גם לאחר שכל זוג עבר לדירה אחרת, במקום אחר.

     

    נראה שהדמיון המעמדי גבר על הפערים.

     

                                               -----

     

    לאחר שנים קיבלנו הזמנה לחתונתה של הבת הגדולה. החתונה נערכה בדירתם היפה של הוריה.

     

    בפינה עמדה אימו של החתן, מרוגזת ועצבנית. היא לא הסתירה את מורת רוחה מבחירתו של בנה. היא נתנה לו הוראות באידיש, בנימת קול נרגזת. היה ברור שלדעתה היא עולה עליהם בזכות מוצאה.

     

    הורי הכלה השתדלו לא להתייחס, ולשמוח בשמחתה של בתם.

     

    לאחר שנים שמעתי שהם התגרשו, והבעל התנכר גם לה וגם לילדה שנולדה להם.

     

    התנשאות שהיא טיפשות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/1/18 07:23:
      תודה.
        26/1/18 23:41:
      יפה ונכון כתבת. שבת שלום
        26/1/18 13:20:
      התנשאות היא תמיד טפשות
        25/1/18 09:48:
      לא הבנתי מה הקשר ואיך שזרת את הסיפור אחד בשני . מעמדות היו מאז ומעולם . אנשים אינם שווים לזולתם . מי שיש לו את האפשרות לומד פסנתר . ויותר מכך ללמוד פסנתר צריך להיכנס לסל העדיפויות הראשוני בגידול ילדים . לבנות , פסנתר ובלט מייצג גבולות ומעמדות . אני נגד להנציח את העוני . ובאשר לפרידה של הזוג האומלל , זו רק את רואה שם התנשאות וטפשות . האמת היא שעם כל האהבה לא תמיד ניתן לגשר על הבדליי המעמדות . ומעמדות היו מאז ומעולם ללא קשר לשואה ולמלחמות להתנשאות וטפשות .
        25/1/18 08:05:
      דוגמא מצוינת היא התנשאותו של הפרזנטור גידיגוב שעלב ישירות בליברמן אך שפך את מררתו על כל העולים ולאו דווקא רוסים. הוא לא היה מעז לומר זאת לפוליטיקאי עם מבטא אמריקני הא.

      ארכיון

      פרופיל

      שושנה13
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין